בחברה טובה: היוזמות שעשו את השנה

הרעיון העומד מאחורי פרויקט חלוקת התרופות שיזמה השנה עמותת "חברים" פשוט: ברשותם של אנשים רבים תרופות יקרות שהם אינם זקוקים להן, ואילו אלפי חולים משוועים לתרופות הללו, שידם אינה משגת לממן. "הפרויקט נולד במטרה לסייע לאנשים בהשגת תרופות שאינן כלולות בסל, ונמצאים בסכנת חיים בשל כך", מסבירים אנשי העמותה. הם מעידים כי בחודשים האחרונים הועברו מיד ליד כבר כ-100 תרופות במסגרת היוזמה, ובמקביל מגויסות תרומות כספיות מקרנות ומהציבור הרחב כדי לסיוע ברכישתן.

"אנחנו עוסקים בסיוע לחולים ללא הגדרות חיצוניות, לא לפי קריטריון אלא לפי המידע והיכולת שיש לנו", אומר יו"ר העמותה יחיאל לנדמן. "כשמשפחה של חולה נקלעת למצוקה כלכלית עקב נפילתו למשכב, או כשיש קושי לעבור דירה

כיוון שראש המשפחה חולה, מתנדבי העמותה, כ-2,500 איש מכל רחבי הארץ, מתייצבים לסייע להם".

כדי לנסות לפתור את משבר התרופות שהחריף השנה בישראל, פעילי "חברים" שותפים בעתירה שהוגשה לבג"ץ לעדכון שוטף של תקציב סל התרופות. אך לדברי לנדמן, מאבק פוליטי אינו מטרתה המוצהרת של העמותה. "אנחנו פשוט רוצים לעזור לאנשים הנמצאים במצוקה, ומשתמשים בכל כלי שעומד לרשותנו כדי לקדם את האוכלוסייה שנעזרת בנו", הוא מסביר. "אנחנו מנסים להיות אפקטיביים ולפעול כדי להשיג סיוע לאנשים שזקוקים לו כל-כך". 

"הטלוויזיה החברתית באינטרנט נועדה לאפשר ביטוי של תכנים חברתיים עבור ארגונים ואזרחים", פוסק אהוד שם טוב, שהקים את האתר לפני כמעט שנה. "פעמים רבות אופן הדיווח יוצר את המציאות, ולכן יש חשיבות לכך שגם אזרחים יוכלו לשלוט בדיווח ובהנגשת המידע. הטלוויזיה החברתית עושה זאת מזווית ביקורתית, כדי לא להשאיר את הנגשת המידע בידי בעלי ההון".

אלפי האנשים שמתעדכנים מדי שבוע בכתבות החדשות שעלו לאתר, לצד מאות הגולשים שמבקרים בו מדי יום, מוכיחים כי הנגשת המידע עליה חולם שם טוב איננה גחמה. "מעבר לכך שמדובר בטלוויזיה, האתר פועל כגורם לשינוי

חברתי. הוא מחזיר את השליטה בהעברת המידע לאזרחים, בעולם בו התקשורת קובעת את התודעה הציבורית ומציגה דוגמניות וסלבריטאים כדי להשיג רייטינג ולמכור עוד פרסומות".

מה הלאה? שם טוב וחבריו שואפים "ליצור קבוצה של אנשי תקשורת ברחבי הארץ שישכפלו את המודל, להכשיר צלמים, עורכים, כתבים ותחקירנים שיפעלו בכל רחבי הארץ. בעינינו, כל אדם עם מצלמה יכול להכניס נושאים חדשים לשיח בישראל, וכל-אחד מוזמן להעביר אלינו כתבות". ב-2007 מפעילי האתר מקווים להרחיב את הנושאים בהם הם עוסקים ולהגדיל את קהל הגולשים. כך או כך, שם טוב מסביר, "הטלוויזיה החברתית תמשיך לפעול רק במסגרת האינטרנטית, כדי לשמור על שידור ללא צנזורה ובעלויות נמוכות". 

את ארגון "העד" (הצילו את עמי דרפור) הקימו תלמידי ישיבות, מדרשות ואולפנות יהודים השוהים בישראל, כדי להעלות את המודעות לרצח העם המתחולל בחבל דרפור שבסודן. "אחרי השואה בלתי אפשרי שאנשים לא יתעניינו במה שנעשה שם", מתקומם שרפיה ברן (18), אחד הפעילים בקבוצה, שהגיע ארצה מאוסטרליה במסגרת תוכנית של תנועת "בני עקיבא",

ונחרד לגלות שישראל אדישה לטבח. מאות פעילים נוטלים חלק ביוזמות הארגון, ברן אומר, "אנשים שבאו מחו"ל לשנה, סטודנטים, תלמידי ישיבה, אנשים מכל מיני שכבות האוכלוסייה, מבאר-שבע ועד הגולן".

מטרת הפעילות היא לעורר את המודעות המקומית לאירועים המחרידים המתרחשים בדרפור באמצעות הפגנות, ובמקביל לסייע לכ-250 הפליטים שהגיעו לישראל בדרך לא דרך. "לארץ מגיעים עוד ועוד פליטים שבורחים מסודן, רובם נכלאים בבתי סוהר כיוון שהמדינה לא יודעת מה לעשות בהם", אומר ברן, ומספר כי הוא וחבריו מנסים למנוע מהממשלה לפעול נגדם והזמינו חברי כנסת לביקור בבתי הכלא בהם שוהים הפליטים. "בנוסף, אנחנו שולחים קבוצות לבקר את הפליטים הכלואים ומעבירים להם בגדים וציוד". 

מדי בוקר מתייצבים עשרות מתנדבים במחסני ארגון הצלת המזון "משולחן לשולחן" ברעננה, ומכינים סנוויצ'ים לילדים שספק אם הוריהם יכלו לספק להם ארוחת בוקר. בהמשך הם יעמיסו את ארגני הכריכים, ויחלקו אותם בלמעלה מ-15 בתי-ספר באזור המרכז. "ברור לנו שישנם ילדים שידי משפחתן לא שאינה משגת לקנות להם ילקוט, כלי כתיבה או ספרי לימוד, אלא גם את הדבר הבסיסי

ביותר - פת לחם", אומר מקים הארגון ג'וזף גיטלר. "לכן החלטנו לפעול השנה בנושא הזה ויזמנו את פרויקט חלוקת הסנדוויצ'ים", הוא מוסיף.

איך זה עובד? למחסני "משולחן לשולחן" זורמים עודפי אוכל שמקורם ממטבחי חברות היי-טק, מסעדות ואולמות אירועים, מפעלים לייצור מזון וכן משדותיהם של חקלאים שהניבו תוצרת העולה על הנדרש. "במקום שבפירות והירקות ינשרו על הקרקע או יירקבו, מגיעים מתנדבי הארגון וקוטפים אותם", מתאר גיטלר. "המזון הופך לסנוויצ'ים שיחולקו בבתי-הספר או מועבר ל-80 העמותות בתי התמחוי שהארגון נרתם לעזרתם".

למרות שיאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק, צמד מקימי הבלוג "לחץ חברתי", משמשים כעורכי חדשות בעצמם, הם מתקשים להרגיש בנוח עם יחסה של התקשורת לנושאים חברתיים. "כעיתונאים אנחנו מרגישים שהתקשורת לא נותנת מענה לתחומים כמו ההתפר שבין כלכלה לפוליטיקה, חלוקת משאבים וזכויות עובדים, שמטופלים בצורה שטחית או לא מהזווית הראויה", הם אומרים. "לכן החלטנו להקים בלוג שבו נוכל לכתוב בצורה חופשית על נושאים שנראים לנו חשובים, 

ולגבש קהל קוראים שאנחנו מחויבים אליו. הפידבקים מוכיחים שהדיון בנושאים הללו הוא ממש צורך. אנשים שואלים שאלות, מגיבים, מתעניינים ומשתתפים בדילמות שלנו על ההתייחסות התקשורתית לנושאים מסוימים".

אחרי חצי שנת פעילות, קהל הקוראים מונה מאות גולשים מדי, שאינם נרתעים מהעיסוק המעמיק של טרצ'יצקי וריבק בנושאים שאין להם כל קשר עם עולמה הרוחני של נינט. חוק ההסדרים, למשל, שמחריד את שלוותם של השניים. "לחוק ההסדרים יש השפעה עצומה על החברה, ומצד שני הידע לגביו אפסי גם אצל אנשי אקדמיה ועיתונאים", מתקומם טרצ'יצקי. "בבלוג אנחנו מסבירים מהו החוק ומספקים דוגמאות לכך שלידתו בחטא, כדי שאנשים יבינו שהוא נוגע לכל-אחד ומשפיע על אורחות החיים של כולנו. המטרה המוצהרת שלנו היא לפעול לביטול החוק". 

אל הלקסיקון שלנו הצטרף בשנה האחרונה צמד מילים שיכול היה להיטבע רק בישראל: ישיבה חילונית. מאחורי היוזמה עומד מרכז "בינה" ללימוד וחינוך, שהחל להפעיל מסלול המיועד לצעירים לפני שירותם הצבאי ומסלול לחיילים משוחררים, המציעים שנת למידה והתעמקות במקורות לצד עשייה חברתית בשכונות דרום תל-אביב. "לא רק בוגרי י"ב ומסיימי צבא לומדים בישיבה",

 אומרת טל שקד המובילה את הפרויקט. "150 איש, דנים צעירים חילונים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, דנים במסגרתה הגות ופילוסופיה יהודית".

לדברי שקד, "המסלולים של הנח"ל שמים דגש על עשייה חברתית ולימודים של יום בשבוע. אנחנו שמים דגש דווקא על נושא הלימוד, שבעינינו הוא עשייה חברתית חשובה לא פחות. הציבור החילוני מאוד מרוחק מהיהדות, והיא נתפסת כשייכת לדתיים. אנחנו מנסים לנסות להחזיר את ערך הלימוד למרכז החיים, ליצור חיבור בין הארון המסורתי והתרבות העכשווית". בשנה הבאה, מוסיפה שקד, צפויים שני מסלוליה של הישיבה החילונית להכפיל את מספר המשתתפים בהם, ולפעול במקומות נוספים ברחבי הארץ.  

תחת הכותרת "צדק - פעילים לשינוי חברתי", התקבצה קבוצת פעילים חברתיים למאבק נגד העברת תקציב 2007. התקציב אמנם אושר, אך לקבוצה, הפועלת בתל-אביב, חיפה וירושלים ובחודשים הקרובים תגיע גם לבאר-שבע ונצרת, אין כל כוונה להיעלם. "זיהינו מצוקה גדולה של ארגונים חברתיים, שדווקא אחרי המלחמה נכונו לשתף פעולה כדי למחות על אוזלת ידה של המדינה ועל המדיניות הכלכלית הדורסנית שלה", משחזר יואב גולדרינג,

ממקימי הקבוצה. "המלחמה יצרה אי נחת רבה גם בקרב ארגוני הצדקה שהתרוששו בעקבותיה, והבינו שאין ביכולתם למלא את הפערים שהמדינה עצמה יצרה".

בחודשים האחרונים ארגנו אנשי "צדק" צעדת מחאה סביב לבנקים, הפגנות בתל-אביב ומול ביתם של האוצר ושרת החינוך. גולדרינג מדווח על שיתוף פעולה רחב שנוצר בין ארגונים חברתיים שונים סביב המחאה המתגבשת. "קבוצות שנאבקו עד כה באופן עצמאי, כמו הנכים או החד-הוריות, מבינות היום שרק מאבק משותף יצליח לשנות מהותית את החולאים הכלכליים. הרעיון הוא להמשיך לגבש אמון בין הקבוצות ולפעול ביחד לשינוי".

במהלך המלחמה העפילו צפונה עשרות מטפלים הוליסטים, שסייעו בהתנדבות לתושבים שהמדינה הפקירה וללוחמי צה"ל התשושים. אחרים פרקו את עיר האוהלים של ארקדי גאידמק כדי להעניק לשוהים בה רגע של הקלה. המשלחות הספונטניות הללו, שהתארגנו ביוזמת "הלשכה למקצועות בריאות משלימים", הפכו לאחר המלחמה לעמותה ההתנדבותית "מגע לצפון". חברים בה כ-200

מטפלים המתמחים בהומיאופתיה קלאסית, נטורופתיה, רפואה סינית ושיאצו, רפלקסולוגיה, עיסוי וטיפולי גוף, פלדנקרייז ועוד, וכן בתי-ספר לרפואה משלימה.

"לאחר המלחמה החלטנו למסד את פעולות ההתנדבות במטרה לקרב את שיטות הרפואה ההוליסטית לאוכלוסיות שאינן מגיעות אליהן, לספק להן תמיכה ולטפל בהן", אומרת רחל שרייבר, הומאופתית קלאסית ופעילה מרכזית בעמותה החדשה. "התוכנית היא להגיע לאוכלוסיה שאינה מכירה את שיטות הטיפול ולהיות פתוחים לכל מי שזקוק לו". כך למשל פוקדות משלחות מתנדבים את שדרות כדי להיטיב עם נפגעי חרדה. "בימים אלה אנחנו מתמקדים בהקמת קליניקות רווחה בכל רחבי הארץ, בהן יוכלו גם אוכלוסיות חלשות לקבל טיפול במחיר שווה לכל נפש", מסכמת שרייבר. "המטרה היא להפוך את הרפואה המשלימה לנגישה יותר עבור כולם, כדי שגם מי שלא מכיר את השיטות האלטרנטיביות יוכל להיעזר בהן".

איגוד נשות העסקים הישראלי היהודי-ערבי הראשון נושא את השם "יסמין", ומאגד בתוכו אלפי חבֵרוֹת ועשרות גופים מקומיים וארציים. קהל היעד של האיגוד, שהקים "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי", הוא נשים מכל קבוצות האוכלוסיה שמנהלות עסקים או שבבעלותן עסקים רשומים. "בתקופת הפעילות הקמנו שמונה מועדונים אזוריים שמיועדים לבעלות עסקים יהודיות וערביות,

המבקשות למקסם יכולות העסק שלהן בעזרת נשים אחרות", אומרת מנהלת הפרויקט כירעם בלעום. "בכל מועדון פועלות 70 עד 100 נשים שנפגשות, מכירות אחת את השנייה וחושבות ביחד על שיתופי פעולה אפשריים".

לשם מה יש צורך באיגוד כזה? "אין סיבה לפעול בעולם העסקי לבד אם אפשר לעבוד ביחד", מסבירה בלעום. "איגוד "יסמין" מהווה גוף ייצוגי שמקדם את האינטרסים של החברות ופועל למענן ברמה הלאומית, והן כאמצעי לתמוך בגיבושם של עסקי הנשים ובהתפתחותם כאמצעי לקידום שוויון, דיאלוג ושלום". בשנה הקרובה, בלעום מוסיפה, תוקם רשת ארצית של פורומים נשיים שיחברו בין החברות בהם, ובמקביל פעילות "יסמין" מתכננות להקים לובי בכנסת שיקדם זכויות נשים עובדות כעצמאיות. 

פרויקט איגוד העובדים בבתי קפה ומסעדות בישראל, שחנכה השנה עמותת "מען", נולד בשל צורך שזיהו פעיליה. "בענף המסעדות עובדים כיום אלפי עובדים לא מאורגנים, חלק ניכר מהם מהמגזר הערבי", מסביר דני בן שמחון, רכז הפרויקט. "רובם מגיעים להסכמים אישיים עם המעסיקים ולרוב עובדים בתנאי לחץ קשים, במשך שעות ארוכות, ללא תשלום שכר עבור שעות נוספות וזכויות אחרות,

ובמקרים רבים מגולגלת עליהם גם עלות הנסיעות. הדבר מוביל לתחלופה גבוהה של עובדים, ולחוסר יציבות הפוגעת גם במעסיקים".

השינוי, מסביר בן שמחון, יבוא רק כתוצאה מאיגוד העובדים ומעבודה בשיתוף עם המסעדנים. כך למשל החל הפרויקט לפעול ברשת בלאק אנד בורגר של השף צחי בוששתר, שקלט למטבחי המסעדות למעלה מ-25 עובדים חסרי ניסיון תושבי ואדי ערה, הכשיר אותם ומגן על זכויותיהם. "אך העובדים שנקלטו ברשת הם רק טיפה בים", אומר בן שמחון. "אלפי צעירים חסרי הכשרה מקצועית יוצאים מדי שנה לשוק העבודה, ומהווים טרף קל למעסיקים המחפשים כוח עבודה זול שקל לנצלו. אנחנו מקווים שהצלחת הפרויקט תביא עוד ועוד מסעדנים לחבור אלינו, ולהעסיק עובדים בתנאים הוגנים מתוך הבנה כי הדבר יועיל גם לעסק שלהם". 

קמפיין "בועטים את האלימות מהמגרשים" שהשיקה השנה "הקרן החדשה לישראל" בשיתוף עם יוזמי קמפיין בריטי דומה, ארגון " Football Against Racism in Europe " וההתאחדות לכדורגל, מוביל את המאבק בתופעת הגזענות והאלימות במגרשים. לצד כ-50 משקיפים המגיעים מדי שבוע למגרשים

ולוקחים חלק ביצירת מדד אלימות שבועי, הצטרפו לפרויקט גם שחקני הכדורגל עצמם המתמסרים למיגור אלימות האוהדים.

"מרגע השקת הקמפיין בחודש מרץ השנה אנחנו פועלים גם במישור החקיקה", מרחיב איציק שנן, מנהל ההסברה של הקרן. "מטרה נוספת היא אכיפת הענישה של אוהדים שנהגו באלימות או בגזענות במגרשי הכדורגל. אנחנו עובדים בנושא מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים כדי להביא הנתונים למשטרה ולפרקליטות". בעונת הכדורגל הנוכחית, מוסיף שנן, יושק פרויקט שמטרתו לטפח את המנהיגות הקיימת בקרב האוהדים, כדי יחד לסייע להם להוביל שינוי מוחשי ביציעים.