מועד הולדתו של ישו לפי הברית החדשה לא חל היום
ישו נולד שש שנים לפני השנה שבה סברו בתחילה. בניגוד למסורת הנוצרית, הוא לא נולד בחורף. גם בבשורה לפי לוקאס נרמז שישו נולד באביב. חגי הנוצרים נקבעו כשלוש מאות שנים לאחר צליבתו של ישו בחג הפסח. אף אחד לא ידע אז מתי ישו נולד
במשך יותר מאלפיים שנה העסיק כוכב מסתורי את מיטב המוחות בקרב אנשי המדע ותצפיתני השמיים למיניהם. לקראת סוף המילניום השני, היתה זו לדעת רבים, התעלומה המופלאה ביותר שנותרה בלתי פתורה. והנה, ימים אחדים אחרי כן, הכריז אדם כי יש בכוחו להסביר את התופעה שנודעה בשם 'כוכב בית לחם'. לנוכח ההוכחה המרשימה, כבר למחרת הטילו בעולם הנוצרי ספק אם אכן נולד ישו ב-25 בדצמבר.
ראשית התעלומה בבשורה לפי מתי. בפרק השני מסופר כי שלושה אסטרולוגים הגיעו מארצות המזרח אל ממלכתו של הורדוס ונפגשו עימו. הם שאלו אותו אודות מלך היהודים שעל דבר הולדתו נודע להם ממראה של כוכב מופלא ברקיע. המלך הורדוס שייחס משמעות רבה לדבריהם נחרד עד מאד, והתייעץ עם כוהניו בשעה ששלושת הזרים יצאו לבקר בביתו של ישו:
1. ויהי בימי הורדוס המלך כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלים.
2. ויאמרו איה מלך היהודים אשר ילד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו.
3. ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויחרד הוא וכל ירושלים עמו.
4. ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וישאל אתם לאמר איפה יולד המשיח.
5. ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא.
6. ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל.
7. אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר לדעת העת אשר נראה הכוכב.
8. וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הנער והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני.
9. ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח הלך לפניהם עד אשר בא ויעמד ממעל לאשר היה שם הילד.
10. ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד.
11. ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפלו על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר.
12. ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם.
כך נולד המסתורין הגדול ביותר בתולדות הנצרות. מאות בשנים ניסו רבים להסביר את התופעה של 'כוכב בית לחם' ולא הצליחו. היו שאמרו כי מדובר במיתולוגיה נוצרית ותו לא. אפילו הכנסייה סברה לפרקים כי מדובר באגדה.
אחת הטענות שהועלתה על ידי החוקרים גרסה כי 'כוכב בית לחם' אינו אלא תוספת בדיונית לכתוב. מחברי הבשורות התעקשו כי ישו משיחם, עמד בכל דברי הנבואה שנמסרו לעם ישראל במשך הדורות, ולכן התאימו את קורות חייו גם על פי הכתוב במקרא העברי. למשל, ישו אמנם נולד בנצרת, אך משום שנאמר כי המשיח יבוא מבית לחם, "נשלחה" משפחתו של ישו לאזור זה, כדי ששם תכרע מרים ללדת.
הואיל ובספר במדבר כ"ד, י"ז, נאמר: "אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב. דרך כוכב מיעקב, וקם שבט מישראל, ומחץ פאתי מואב, וקרקר כל בני שת", מזהים הנוצרים את 'הכוכב מיעקב' עם 'כוכב בית לחם'. ברם, "דרך כוכב מיעקב" שפירושו: מושל כביר יקום מישראל, נאמר, לפי המסורית היהודית, על דוד המלך שהכניע את מואב ואדום.
עם זאת, יש לציין כי במגילות ים המלח מאוזכרת נבואה זו מתוך ציפייה שהמשיח שאמור להגיע לעולם, ישים במהרה קץ לרודנות. קרי, אין הכוונה לדוד שחי שנים רבות לפני זמנם של בני כת ים המלח.
המאמינים הנוצרים לא הרפו וטענו כי בליל הולדתו של ישו התרחש בכל זאת, אירוע יוצא דופן בשמי בית לחם. לדעתם מדובר היה במקרה על-טבעי, שמא אלוהי, שבו נצנץ זיו השכינה ברקיע הלילה של מדבר יהודה.
מאוחר יותר, כשהתפתח המדע בצעדי ענק, החלה נשמעת הגרסה שאם אכן חל האירוע, מחויב המציאות כי מדובר בתופעה אסטרונומית שיש לה פשר.
הוצע כי היה זה הליקוי של כוכב צדק עם כוכב שבתאי בשנת 7 לפני הספירה, או הליקוי של כוכב שבתאי עם כוכב נוגה בשנת 2 לפני הספירה. הסבר נוסף התייחס לכוכב השביט 'האלי' שחלף בקרבת כדור הארץ בשנת 12 לפני הספירה. בשנת 1604 הציע יוהנס קפלר שמא נצפה אז אירוע של סופר נובה.
בכל אופן, הכול מסכימים כי 'כוכב בית לחם' זרח לפני ספירת הנוצרים. לפי הכתוב, שלושת האסטרולוגים נפגשו עם המלך הורדוס בטרם הגיעו אל ביתו של ישו. הורדוס מת בשנת 4 לפני הספירה, ולפיכך נולד ישו טרם לכן.
שיטת הספירה הנהוגה בימינו הומצאה בשנת 525 על ידי נזיר מלומד בשם דיוניסיוס אקסיגוס (Dionysius Exiguus). לאחר שחישב את תקופת השלטון של המלכים, קבע את מועד לידתו של ישו לשנת 1 לספירה. כיום יודעים ההיסטוריונים שחישוביו היו שגויים במספר שנים, וכי ישו נולד לפני הספירה. גם הברית החדשה המספרת על הורדוס מהווה מקור התומך בדעת ההיסטוריונים.
מנגד, היו היסטוריונים שסירבו לקבל את הדברים כפשוטם. לדידם, לא היתה ראיה ממשית כי יהודים התעניינו באסטרולוגיה לפני ימי הביניים. לפיכך, אין מדויק סיפור המעשה על פגישתם של האסטרולוגים עם הורדוס ועל חרדתו הרבה מפני הולדתו של המלך החדש.
אולם, בין מגילות ים המלח נמצאו שני הורוסקופים בעלי סממנים אסטרולוגיים. מאז מקובלת הדעה שאסטרולוגיה היתה קיימת בחיי היהודים בימיו של ישו, ואולי אף הורדוס נמנה על מאמיניו של אותו מדע ארכאי.
נראה שרמי מעלה שכרו באותם ימים אסטרולוגים, על מנת לחזות את מועד הולדתם ופטירתם של מלכים. האסטרולוגים עשו זאת על ידי מעקב אחר כוכב צדק, אשר לו ייחסו תנועות מלכותיות. מפתח החיפוש אחר תופעות מוזרות ברקיע היה בקבוצת הכוכבים של מזל טלה. בתקופת שלטונו של הורדוס האמינו האסטרולוגים שהטלה מסמל את ממלכתו. היות שידעו אודות הנבואה של הכוכב, צפו רבות בכוכבי הטלה בהמתנה לבשורת בואו של המשיח.
מכיוון שכוכבי הלכת נעים במסלול קבוע, אפשר לשחזר את מראה הרקיע שהיה לפני אלפיים שנה. אם נביט בכוכבי מזל טלה כפי שנראו בשנת 1 לספירה - השנה שבה נולד ישו לכאורה - לא נמצא בהם דבר מיוחד. אבל ישו כאמור לא נולד בשנה זו. כשהביט מייקל מולנר (Michael Molnar) בשנת 1999 בסדר הכוכבים של שנת 6 לפני הספירה, הוא גילה כי ב-17 באפריל של אותה שנה, היה כוכב צדק במזל טלה.
באותם ימים היה זה סימן לכך שאירוע מלכותי ממשמש ובא. ביממה ההיא נצפו אותות נוספים: גם כוכב שבתאי הגיע למזל טלה, וכך גם השמש והירח. ולא רק זאת אלא שליקוי לבנה חשף את כוכב צדק עם עלות השחר, וזה זרח כמו היה כוכב השחר. כל התופעות הללו הצביעו ביתר שאת על הולדתו של מלך או משיח, וקוראי הכוכבים בני אותה תקופה היו נלהבים מהן עד מאד. החכמים שהגיעו מן המזרח באו ככל הנראה מבבל, ערש הולדתה של האסטרולוגיה, כדי לקבל את פניו של המלך החדש.
ישו נולד אם כך, שש שנים לפני השנה שבה סברו בתחילה. בניגוד למסורת הנוצרית, הוא לא נולד בחורף. גם בבשורה לפי לוקאס נרמז שישו נולד באביב. חגי הנוצרים נקבעו כשלוש מאות שנים לאחר צליבתו של ישו בחג הפסח. אף אחד לא ידע אז אימתי ישו נולד.
מועד הולדתו אינו רשום באף מקור, מלבד ברמז קלוש בבשורה לפי מתי. התאריך 25 בדצמבר, הוא חג המולד, נקבע לפי חג אל השמש אצל עובדי האלילים. המאמינים החדשים לא רצו לשנות את מועדי חגיהם, ובמקום זאת שינו את תוכנם. לפיכך, החליטו לקבוע את יום הולדתו של ישו במועד זה.
לפנייה לכתב/ת 
