שנת התבוסה והיקיצה
שורש הכישלון בעיראק ובלבנון נעוץ בתפישה הדתית, שמעוותת מציאות. אבל באמריקה מתעוררים. בקרוב אצלנו
בפעם הראשונה כמעט בהיסטוריה, ארצות-הברית מפסידה מלחמה - בעיראק. בפעם הראשונה בהיסטוריה גם ישראל מפסידה מלחמה - בלבנון. יש לשני ההפסדים הללו מכנה משותף: זוהי הדת, שמעוותת את המציאות כאן ושם.
הנשיא האמריקני הוא אדם מאוד דתי, וכך הוא רואה את הדברים - כהשראה אלוהית. על כן חשב, למרות המפלה בווייטנאם, שהוא הולך לנצח בעיראק, מבלי לדעת את התנאים לניצחון.
כאשר נשאל בוש מיהו הפילוסוף האהוב עליו, השיב ללא היסוס: ישו הנוצרי. הוא רוצה לנהל את המדינה העצומה שלו על-ידי האמונה. כל הממשל שלו מורכב מנוצרים אדוקים, בתפקידי מפתח במנגנון המדינה הוצבו דתיים מאמינים.
הנשיא הנוכחי הפסיק כל סיוע לחברה שמעודדת הפלות. לאפריקה הוא שולח עזרה נגד האיידס, אבל לא אמצעי מניעה - כי אם מורים להתנזרות. מאז נבחר, חלה עליה משמעותית במספר ההתקפות על בתי-חולים אמריקנים החשודים כמעודדי הפלות. והוא פתח במלחמה נגד המדע: דרווין אינו עוד אמת מדעית; אלוהים עשה את העולם, לא האבולוציה. לפיכך, על בתי-הספר ללמד תורה חדשה-ישנה.
גם אצלנו, עד כמה שמפתיע הדבר, זה שנים רבות שהרעיון השולט הוא ארץ-ישראל השלמה. משום כך לא יכולנו לעשות שלום עם השכנים. גם ראש הממשלה הנוכחי, שדיבר תחילה על ההתכנסות, הכריז לאחר מלחמת לבנון, בזיג-זג אופייני, שזה לא אקטואלי. למשא-ומתן רציונלי לא יכולנו לגשת, מפני שקבוצות חזקות מאוד, שלא רוצות לזוז מההתנחלויות, מונעות מאיתנו לכרות בריתות.
מבעלי המודיעין הצבאי הטוב ביותר בעולם, עם רקורד של מלחמת ששת הימים, מבצע אנטבה ועוד - הפכנו, מתברר, לבעלי המודיעין מהגרועים בעולם. שש שנים בנה חיזבאללה אימפריה על גבולנו, ממש מתחת לאף - ולא ידענו. לא הבנו. לכן ההפתעה הייתה מחרידה. כי הדת, גם באמריקה וגם אצלנו, היא עיוות המציאות. ואם אתה מבסס את הפוליטיקה שלך על דת, אתה נכשל. את זה מוכיח בוש, ומוכיחים גם אנחנו.
אבל יש אור בקצה המנהרה: ניצחון הדמוקרטים בבחירות האחרונות לקונגרס האמריקני מוכיח שהעם מתעורר. אולי הגיע הזמן שגם עם ישראל יתעורר, עם אותה הרוח. הידידות בינינו לבין ארצות-הברית היא יקרה, כי שני העמים עוברים את אותו התהליך. 2006 עמדה בסימן תחילתה של התעוררות, שאולי בוא תבוא ב-2007.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
