למה ביד ושם אין הסברים בערבית?
מורה בבית ספר יהודי-ערבי סייר ביד-ושם והופתע לגלות כי במקום אין כתוביות ואפילו לא עלון הסבר בשפה הערבית - שפה רשמית בישראל. מנהל מוזיאון השואה בנצרת: מדובר בעצם בסוג מסוים של הכחשת השואה בפני הערבים. ביד-ושם מסבירים שהערבים פשוט לא באים: "הכתוביות הוכנו לפי מפתח של היצע וביקוש"
"הדרת השפה הערבית מיד-ושם מספקת לגיטימציה להדרה של הערבים הישראלים מנושאים נוספים בחברה". כך טען בפני הנהלת מוזיאון יד-ושם בירושלים, עידן טולדנו, מורה למוזיקה מבית הספר "גשר על הוואדי", בית ספר יהודי ערבי.
טולדנו ביקר במוזיאון לפני מספר חודשים והופתע לגלות הסברים בשפות רבות, רק לא בערבית, שפה רשמית בישראל. "בכניסה למוזיאון ניתן לקחת מנשרי הסבר אודות המוזיאון, מתורגמים לשפות רבות. לא מצאתי מנשר כזה בשפה הערבית. גם בתוך המוזיאון ישנן כתוביות בעברית ואנגלית, אך לא בערבית".
טולדנו תוהה: "כיצד נוכל לגשר על הפערים בינינו לבין הערבים אם לא דרך נושא הכאב היהודי בשואה". לאחר הביקור הוא שיגר מכתב להנהלת יד ושם, בו ציין: "כדור שלישי לניצולי שואה, הייתי מעוניין לחשוף את הנושא ולהציגו גם לתושבים דוברי הערבית במדינת ישראל, כחלק בלתי נפרד מהיסטורית העם היהודי וכאבן דרך בהווית החברה הישראלית".
הוא הוסיף: "יש ללמוד את הלקח מהשואה, לקח אוניברסלי, ויש ולהנחיל אותו לדורות הבאים. אבל הדרך לעשות זאת היא על ידי חינוך ולכך קשר ישיר לשפה.
גם באתר האינטרנט של יד-ושם אין כמעט חומר בערבית. בקישורים שמציג האתר ניתן למצוא חומרי הסברה ב-13 שפות (עברית, אנגלית, הונגרית, צ'כית, פלמית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, לאטבית, פולנית, רומנית, רוסית וספרדית), אך לא בערבית.
לאחרונה פורסם כי אנשי המוזיאון שוקדים על תרגום חלקים גדולים מהאתר לערבית ופרסית. אך כיום, מלבד קובץ בשפה הערבית העונה לשאלות בנוגע למזרח תיכון ואנטישמיות, אין לכך עדיין מענה.
שרת החינוך יולי תמיר אמרה ל-ynet כי הובא לידיעתה "שמבחינה טכנית לא ניתן לכלול יותר משתי שפות במוזיאון". יחד עם זאת הובא לידיעתה שיד-ושם פועל להפקת מדריך קולי בשפה הערבית, שייתן מענה למבקרים דוברי השפה. בנוסף מסרה תמיר, כי "בית הספר של יד-ושם הפיק חומרי לימוד בערבית ועורך בהם שימוש במהלך הפעילויות עם תלמידים מהמגזר הערבי".
חברת הכנסת נדיה חילו (עבודה) הגיבה לדברים באומרה כי בנוסף לכך שמתעלמים מהיותה של השפה הערבית שפה רשמית במדינה, "הפיוס מתחיל בכך שכל עם מכיר בכאב ובהיסטוריה של העם האחר. אי הכנסת כתובות בערבית לא גורמת רק לניגוח של האוכלוסייה הערבית אלא פשוט גורמת לכך שהשואה לא נחשפת מספיק בפני הציבור הערבי ישראלי".
עו"ד חאלד מחאמיד, מפעיל מוזיאון השואה בנצרת סבור כי השואה היא הנקודה הרגישה ביותר בסכסוך הערבי ישראלי. "ישראל והעם היהודי לא השכילו להסביר את השואה לערבים וכשיד-ושם לא כותבים כתובות בערבית, המשמעות היא למעשה שהערבים לא מוזמנים לדעת על השואה. בעצם מדובר בסוג מסוים של הכחשת השואה בפני הערבים". מחאמיד מאמין כי נושא השואה יכול לחבר בין העם היהודי לפלסטיני. "אם הערבים היו יודעים על השואה ולומדים עליה, הסכסוך הישראלי ערבי היה יכול להיפתר כבר מזמן".
מיד-ושם נמסר בתגובה: "הכתוביות במוזיאון הוכנו לפי מפתח של היצע וביקוש ולצערנו הביקוש כיום מצד דוברי השפה הערבית הוא נמוך, מה גם שטכנית לא ניתן להעמיס יותר משתי כתוביות בתוך המוזיאון". עוד נמסר, כי נעשים מאמצים למשוך את המגזר הערבי למוזיאון וכי בעתיד הקרוב יהיה מדריך קולי בשפה הערבית. "בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם מפיק חומרי לימוד והסברה בנושא השואה בשפה הערבית ומעודד את ביקורם של בתי ספר מהמגזר".
