כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

חדש בערוץ: מנוע חיפוש עסקים בעלי תו חברתי

יוצאים לבית קפה או מסעדה? למה שלא תבחרו מקום בילוי נגיש לאנשים עם מוגבלויות השומר על זכויות עובדיו? התו החברתי, שמעניקה עמותת "במעגלי צדק" לבתי עסק כאלה, מאפשר לכם לבלות ללא ייסורי מצפון חברתיים. ערוץ המעורבות מצטרף ליוזמה - ומעתה תוכלו למצוא בו מנוע לחיפוש עסקים בעלי תו

ynetפורסם: 31.12.06 , 08:22

תגידו, שאלתם את עצמכם פעם האם משכורתם של המלצרים המשרתים אתכם בבית הקפה השכונתי משולמת בזמן? והאם אנשים המתניידים בכיסא גלגלים או נעזרים בקביים יכולים להתארח במסעדה החביבה עליכם? את רובנו, יש להניח, השאלות הללו אינן מטרידות, ודאי לא מהוות שיקול בבחירת המסעדות, בתי הקפה ואולמות האירועים אותם אנחנו פוקדים. את אנשי עמותת "במעגלי צדק", שבשנתיים האחרונות מפעילים בירושלים ובבאר-שבע את פרויקט התו החברתי, וגם את הבליינים המקפידים לבקר ב-200 בתי העסק שבחזיתם מתנוסס התו, השאלות הללו בהחלט מעסיקות.

"התו מהווה מעין תעודת כשרות חברתית לעסקים", מסביר רכז הפרויקט גדעון רוזנברג. "אנחנו מאמינים שבית עסק המלין את שכרו של המלצר העובד בו אינו כשר מבחינה מוסרית, חברתית או יהודית. כצרכנים, אנחנו צריכים להקפיד שהבחירה שלנו לאכול, לבלות או לחגוג במקום מסוים לא תיפגע באנשים אחרים במישרין או בעקיפין. בשנתיים בהן הפרויקט פועל גילינו שההסכמה על הצורך בהקפדה על ערכי צדק והגינות חוצה גבולות ומגזרים. זוהי בשורה יהודית-ישראלית שכולם יכולים להיות שותפים לה".

את הבשורה הזו, שהפכה את השאלה "יש לכם תו חברתי?" לשגרתית בירושלים ובבאר-שבע, מקווים פעילי "במעגלי צדק" להביא גם לתל-אביב, בה יושק היום (א') הפרויקט בכנס רב משתתפים. "לציבור יש יכולת להשפיע על נורמות חברתיות", פוסק רוזנברג. "נכון, עצוב לגלות בכל פעם מחדש את אוזלת היד של השלטון בכל הנוגע לשמירה על זכויות עובדים ואנשים עם מוגבלות. מאידך, מעודד לדעת שאנשים משתמשים בכוח שיש בידיהם כדי לחולל מהפכה אמיתית. העובדה שלמעלה מ-200 בתי עסק כבר בחרו להצטרף לרשימת העסקים ההוגנים בישראל מוכיחה שהכוח הזה אכן קיים. ואם היינו זקוקים להוכחות נוספות, מסקר שערכנו השבוע עולה כי 20% מהציבור יחרים בתי עסק המנצלים את עובדיהם, וכ-11% יחרים מקומות שאינם נגישים".

"ירושלמים רבים שינו את הרגלי הבילוי שלהם". התעודה הניתנת לבתי עסק

"התו משתלם לכולם"

בשבועות האחרונות ידיהם של פעילי העמותה בתל-אביב, אליהם חברו עשרות חניכי הישיבה החילונית של מרכז "בינה", עמוסות עבודה. המתנדבים עוברים בין מסעדות ובתי קפה, מסבירים מהו התו החברתי וכיצד ניתן לקבל אותו, מתעקשים מול גבות זקורות שמדובר בשירות שאינו כרוך בתשלום, ומוודאים שהקריטריונים להענקת התו נשמרים במקומות שכבר קיבלו אותו. בינתיים, הצטרפו לפרויקט רשתות דוגמת אילנ'ס, רולדין וקופי בין.

"המפגש של התו החברתי עם תל-אביב מגוון", אומרת מיכל בירן, האמונה על הפעלת הפרויקט בעיר. "מצד אחד אנחנו שומעים כל הזמן על דרכים מקוריות לנישול העובדים מזכויותיהם, כמו גביית אחוז מהטיפים לטובת תשלום ביטוח לאומי, קנסות על מאפרות שנשברו ועוד. מאידך, אנחנו נתקלים בהרבה בעלי

עסקים שלא רק עומדים בתנאי המינימום אלא הרבה מעבר לכך, ומוכנים להשקיע כסף ומאמץ כדי להנגיש את בית הקפה שלהם גם לאנשים עם מוגבלויות. את העסקים האלה אנחנו רוצים לחזק, ואני בטוחה שהציבור יירתם".

קידום הפרויקט, מתארים היוזמים, מתנהל בשני מישורים: פנייה לבתי עסק שיתחייבו לעמוד בקריטריונים לקבלת התו, ובמקביל שכנוע הציבור הרחב לבלות רק במקומות המחזיקים בו. "חשוב לנו להבהיר שבניגוד ליוזמות רבות, אין כאן שום שיקול כלכלי", מעיד רוזנברג. "התו ניתן בחינם וההצלחה אינה נמדדת במספר המזומנים המשתלשלים לכיסו של בעל עסק זה או אחר, אלא במספר המקומות והאנשים שעושים את הבחירה הערכית. בסופו של דבר, הוא משתלם לכולם: לבעל העסק שזוכה לפרסום ולעוד לקוחות, לעובדים שזכויותיהם נשמרות - ולציבור הרחב השותף לבניית חברה מוסרית וצודקת יותר".

- וזה עובד?

"כן, וההוכחה היא שבירושלים התו נוחל הצלחה. רבים מהתושבים שינו את הרגלי הבילוי שלהם ומקפידים להיכנס רק לעסקים כשרים חברתית, ועשרות בתי קפה כבר בנו רמפות לטובת ציבור הנכים, צירפו תפריטים בכתב ברייל ושיפרו את תנאי העסקת העובדים. אבל התו יעבוד אם יהיה לנו אכפת שהוא יעבוד. עסקים רבים, שסירבו בתחילה להתאים את תנאיהם לטובת קבלת התו, שינו עם הזמן את דעתם משום שהלחץ של לקוחותיהם נתן את אותותיו. ככל שהציבור יתמוך יותר במקומות ההוגנים, הלחץ על שאר בתי העסק לעמוד באותם קריטריונים יגדל".