הקריירה שלך תקועה? אפשר לצאת מזה

לכולנו יש רגעים כאלה, שבהם אנו מרגישות תקועות ונדמה לנו שזה הסוף. שהמעיין הפנימי הזה, שמתוכו נובעים הכוחות, הרעיונות, היכולות – נסתם לבלי שוב. מצבי תקיעות כאלה הם טבעיים וצפויים. גם אם הם נורא מפחידים, אפשר לצאת מהם. כי תקיעות בסך הכל מעידה על שלב שהסתיים. היא יכולה להוות קרש קפיצה להתחדשות מרעננת. אז למה אנחנו נתקעים? ד"ר יפה-ינאי מגישה לנו תשובות אפשריות לשאלה – וגם דרכים לפתרון.

בגלל "שריר הרצון"

אנו מומחיות בלהיות קשובות, בלספק רצונות של אחרים, אך לא יודעות לרצות. חינכו אותנו שילדות טובות לא רוצות. הן צריכות להיות סבלניות, צייתניות, סתגלניות.

הפתרון: לפלס דרך רצון משלך

זה ממש לא קל, אחרי שנים של ניוון "שריר הרצון". כדאי לדעת שבהתחלה קל יותר לומר לעצמך מה את לא רוצה. להעז ולומר שיותר לא מתחשק לך לבשל יום-יום, למשל. רק אחרי שכבר אמרת מה את לא רוצה תוכלי להעז ולומר דברים די טריוויאלים, כגון "אני רוצה ללמוד", או "אני רוצה עסק משלי".

בגלל התשוקה

כשמסדרים קצת אחרת את האותיות, התשוקה הופכת לקשת, כזו שרק ממנה יכול החץ לצאת למעופו ובלעדיה, גם לחץ הכי משוכלל לא יניב תנועה. לכל אחד מאיתנו יש כבר בגיל ארבע-חמש "קשת" כזו, תשוקה לעשות משהו, להיות מישהו. זה לא מלווה בהגדרה מילולית מתוחכמת, אבל אפשר לזהות לאיזה כיוון הילדים נמשכים. במשך השנים הם שומעים לא פעם, בדיוק כמו כולנו, שלהשתוקק זה מפחיד, מסוכן, או לא בסדר. בהדרגה עוצמת האש נחלשת ולפעמים נעלמת כליל.

הפתרון: לעורר את התשוקה ולשלוט בה

חשוב לחזור כמה שיותר מהר למקום שהכי אוהבים. כי התשוקה יכולה להימצא מחדש במקום קטן וממש לא 'חשוב', כמו בבישול או בהליכה על שפת הים. בשלב הראשוני, אחרי שמוצאים שוב את המקום שבו נמצאת התשוקה, כדאי לברר ממתי אוהבים לעשות את המשהו הזה ולמה אוהבים. אפשר לנסות להשיב על השאלה לאן היית לוקחת את האהבה הזו, אם הכל היה פתוח בפנייך. אם כבר יש כיוון, כדאי לברר מה מפריע ללכת לקראתו. כשמעוררים את התשוקה מחדש, חשוב להרגיש בשליטה. לבנות בזהירות כלים להכיל אותה, ליצור גבולות ברורים ואמצעי בידוד יעילים. אפשר למשל למצוא בתוך העיסוק הנוכחי או בזמן הפנוי, משהו מסוים שמשתוקקים לעשות, משהו שיזין מחדש את תהליך העבודה המוכר והשגרתי.

בגלל "המלווים"

בכל דרך שבה את הולכת יש לך מלווים, מההווה או מהעבר. אלה משפיעים מאוד על הכיוון וגם על קצב ההליכה שלך. מיהם עכשיו המלווים הכי בולטים שלך? מי היו בעבר הדמויות הראשיות בחייך? האם הן מהסוג המפחד או האמיץ? במצבי תקיעות נחשפות ההשפעות האדירות של המלווים האלה ורק אז אפשר להתחיל לנסות להשתחרר מהן.

הפתרון: לאתר מלווה איכותי

לשימוש לאשה בלבד! (צילום: Index Open)

אחרי שאיתרת את המלווים ואת ההשפעות שלהם עלייך כדאי לדבר עם איתם כאדם בוגר. לברר במה הם עסקו ולמה ומתי הם הרגישו החמצה. במקביל, רצוי מאוד למצוא לעצמך מלווה איכותי, שמתאים לנקודת הזמן העכשווית. אפשר למצוא אדם כזה במשפחה, במקום העבודה, בקהילה. הוא לא חייב להיות אדם מבוגר, משכיל, בעל מעמד כלכלי או חברתי גבוה. לפעמים זה יכול להיות דווקא ילד, ששואל שאלות חכמות, או אפילו דמות ספרותית מעוררת השראה.

בגלל ההיסטוריה

רבות מההתנהגויות, גם אלה שנדרשות בעולם העבודה, עוברות מדור לדור. אם במשפחה שלך לא חוו הרבה הצלחות בקריירה, איך תדעי להתנהג כשיגיע שלב ההצלחות בקריירה שלך?

כמו בכל דבר בחיים, מודעות מאפשרת לזהות בעיות ומגבירה את יכולת הבחירה שלך. לכן, מומלץ לפנות זמן ולבנות לעצמך עץ תעסוקה משפחתי: לברר פרטים על חיי העבודה של אבא ואמא, סבא וסבתא ואולי אפילו של הוריהם. לגלות במה הצטיינו וממה נהנו בעבודתם.

בגלל הורה ש"נתקע"

חוסר מימוש עצמי הוא הרסני לכל אדם, אך לא רק לו. משיחות ומשאלונים שמילאו אלפי מועמדים לעבודה ואנשים שהגיעו לייעוץ תעסוקתי, ניתן ללמוד שאחד הכעסים הקשים ביותר של ילדים על הוריהם הוא הכעס של ילד על הורה שהחמיץ את חייו. שלא פרגן לעצמו לחיות חיי יצירה ועשייה בעלי משמעות.

לזכור שתמיד אפשר ואף צריך לקחת לעצמך את הרשות לשנות. המצב תקוע במיוחד אם ממשיכים לחשוב על ההורים דרך עיני הילד ולא דרך עיני מבוגר. לכן, כל כך חשוב להתרחק מהנופים המוכרים של בית אבא-אמא ולצאת למסע אל עצמנו. להבין כי המשפחה יכולה להיות שדה אימונים נפלא לפיתוח המימוש האישי, אבל היא יכולה גם להיות שדה קטל, זרוע בפגרי חלומות לא ממומשים.

בגלל הרשות הפנימית

לפעמים אנו נתקעים בקריירה רק משום שאיננו מרשים לעצמנו להתקדם ולהצליח, בעיקר בגלל החשש שמא הצלחה או שינוי במעמד במקום העבודה יפריעו לאחרים מסביב. כתוצאה מכך אנו מעדיפים לחשוב על שינוי העיסוק ולא על שינוי בתוך העיסוק, אפילו אם למעשה אנו אוהבים אותו מאוד.

בשלב ראשון חשוב להסתכל סביב ולברר מי מהאנשים הקרובים אלייך והחשובים לך מרגיש לא מרוצה מעיסוקו ומחייו. בדרך-כלל, כואב לנו מאוד לראות אדם קרוב עצוב כי לא מצא את הדרך המתאימה לממש את עצמו. הכאב הזה, או החשש שההצלחה שלך תגרום לתזכורת מכאיבה של ההחמצות של האחר, יוצרים מצב מיותר של תקיעות. מדובר במצב שלא מועיל לאדם הקרוב, הסובל, ועוד יותר מזיק לך.

בגלל הבחירה לא לדעת

הידיעה מחייבת. היא מובילה לעשייה, אבל מלווה בסיכון של כישלון אפשרי. אם הציפיות ממך גבוהות ותובעניות, מפחיד מאוד להתמודד עם הידיעה על מה באמת רוצים לעשות. כי ברור שכדי להגשים את הציפיות המוגזמות ואת התביעה לשלמות, צריך להתחייב לעבודת פרך.

לבדוק בינך ובין עצמך עד כמה את פרפקציוניסטית קיצונית. האם את כזו שמגדירה לעצמה משימה מדויקת לפרטי פרטים, אבל מתענה בדרך להשלמתה? עלייך לשכנע את עצמך שמותר להגיע ליעד מושלם פחות. שינוי גישה הוא תהליך לא פשוט, אבל הוא מרפא. מדובר בעבודה קשה, אבל משתלמת.

בגלל הזוגיות

זוגיות היא בעצם מסע משותף למימוש עצמי. יחד עם בן הזוג בונים משפחה, שלה ערכים ויעדים משלה. כדי להצליח במסע היום-יומי, לשרוד בו וגם להתקדם, חייבים שיתוף פעולה מתמיד. האם יש שיתוף פעולה בזוגיות שלך? אולי במשפחה שלכם האחד מתקדם על חשבון השני, עידודו ובהסכמתו?

לבדוק את הזוגיות התעסוקתית שלך. בן הזוג האידיאלי הוא זה שמבין שמדובר במסע משותף. שמאפשר לך להגשים את עצמך, להיפתח ולהתפתח. עליו להבין שכשאת מתקדמת, גם הוא נע קדימה ואילו כשאת "תקועה" גם הוא ייאלץ, במוקדם או במאוחר, להאט את הקצב.

בגלל הקושי לוותר

כל בחירה מחייבת ויתור על הבחירות האחרות. יש אנשים שהמצב הזה לא מאיים עליהם. מי שנתקעים הם אלה שלא מפסיקים לחשוב על ההפסדים.

הפתרון: להעז להחליט

להשלים עם העובדה שאם את בדרך לירושלים, לא תהיי עכשיו בתל-אביב. ברגע שמעזים להחליט, כבר לא קשה לזהות את תחום העיסוק שמתאים לך. זו המציאות וצריך ללמוד לקבל אותה.