אהבה חייתית: צבה, טלה ועקרב
מרגע שהחליטה, היתה הצבה נחושה ומלאת יוזמה. מיד נרשמה לג'ונגל דייט והתחילה לשוטט. פנו אליה בתחילה צבים שגם הם זזו לאט ולקח להם שנים להתבשל. אבל היא הסבירה להם בנימוס שהיא דווקא לא רוצה צב שהתרגל לחיות לבד כמוה בבית החם והבטוח. היא חיפשה חיה אחרת, מהירה יותר
מרגע שהחליטה, היתה הצבה נחושה ומלאת יוזמה. מיד נרשמה לאתר ג'ונגל דייט והתחילה לשוטט. פנו אליה בתחילה צבים רבים שגם הם זזו לאט ולקח להם שנים להתבשל. אבל היא הסבירה להם בנימוס שהיא דווקא לא רוצה צב שהתרגל לחיות לבד כמוה בבית החם והבטוח. היא חיפשה חיה אחרת, מהירה יותר. לאחר ששוחחה עם חיות רבות, נותרו לה שני מועמדים מתאימים. אחד, טלה במזל עקרב, צעיר ויפה, תמים ומתוק, עורו לבן ורך, תלתליו שובבים כרוחו, ועיניו גדולות ומביטות בה בהשתאות, כמו היתה אחד משבעת פלאי הג'ונגל. שני, עקרב במזל טלה, ידוע קרבות, קורע לבבות, מחוספס ונועז, זכר אמיתי, כמו בסיפורים של סבתא וצבה.
"תראה", כתבה לטלה, "אתה נראה מתוק וטוב, וכשראיתי את תמונתך התלתלים שבו את ליבי. אני רק קצת מודאגת שאתה צעיר מדי".
מחה הטלה: "תפסלי אותי בגלל הגיל?"
"זה לא הגיל, אני פשוט לא יודעת כמה זמן ייקח לך להגיע למקום שאני נמצאת בו עכשיו”, הסבירה.
"את, צבה, דואגת כמה זמן ייקח לי להגיע למקום שלך?"
"אתה צודק", הסמיקה וחייכה. צדק הטלה, היא באמת איטית, ויש חיות שיכולות לזוז מהר יותר למקום של זוגיות.
"יש לך עוד איזה חשש?" שאל.
"למען האמת, אם אתה שואל, חשבתי על כך שבגילך הצעיר לא צברת עדיין רכוש, ואני כבר מסודרת, יש לי בית שלי. לעולם לא אוכל לדעת בוודאות אם אתה איתי בגללי או בגלל הנדל"ן".
נעלב הטלה. "אני יכול להבטיח לך שלעולם לא אהיה איתך בגלל הבית. קודם כל, ביתך צפוף מאובק ובן 120 שנה... אפשר לשאול באותה הזדמנות אם את מתכננת איזה שיפוץ?"
"לא", עכשיו היה תורה של הצבה להיעלב.
"טוב, לא התכוונתי. אני דווקא אוהב אותך מחוץ לבית, ברגעים שאת נותנת לעצמך להיפתח ולצאת מהשריון. אז יוצא הקסם האמיתי שלך".
שוב הסמיקה הצבה. היתה לו כריזמה, לטלה הצעיר, ומה היא מתעקשת? אלא שאז נזכרה: "יש לי עוד חשש אחד".
"כן?" שאל הטלה בסבלנות.
"המזל שלך, מזל עקרב. אני קצת חוששת מזכרים במזל עקרב, אתה יודע".
"לא, אני לא יודע", ענה הטלה, "וגם אין לי מענה לחשש הזה. אם את מודאגת מזכרים במזל עקרב לא אוכל לומר לך דבר שירגיע אותך".
חשבה על דבריו וענתה: "תן לי לישון על זה, ואני אחזור אליך".
אחרי השיטוט עם הטלה החליטה הצבה לדבר עם העקרב כדי להחליט סופית עם מי תצא. "כמה זמן אתה כבר בג'ונגל דייט?"
"מספר שנים. לא ספרתי בדיוק", התחמק מתשובה ישירה.
"אני יכולה להיות כנה איתך? אני מנסה שלא להקשיב לקול ההמון, אבל יש לך בג'ונגל שם לא טוב".
"מה אומר ההמון?" שאל העקרב.
"עקרב תמיד יישאר עקרב",
שתק העקרב.
"תגיד משהו", כתבה.
שפטת אותי עוד לפני שהכרנו על סמך סיפורי העבר
"איך אוכל לענות לך? את שפטת אותי עוד לפני שהכרנו על סמך סיפורי העבר ודעת ההמון", לחש בכאב. "האמת יותר פשוטה. כמו אצלך, גם לי לקח זמן, ועכשיו אני מוכן לזוגיות. קצתי במשחקים".
התרככה הצבה: "אני רוצה לתת צ'אנס. אני מאוד ליברלית וחושבת שכל חיה צריכה לקבל הזדמנות שנייה".
"אני לא אאכזב אותך. את יכולה לסמוך עליי", חזר לעקרב הביטחון.
"עוד שאלה, אפשר?"
"אההה".
"עם כמה היית?"
"זו שאלה קצת אינטימית,לא?"
"כן, אבל שנינו חיות בוגרות, ואנחנו יכולים להיות ישירים במקום לבזבז זמן מאוחר יותר",
"מספר נקבות, לא ספרתי", התפתל העקרב.
"טוב, אני לא אכריח אותך לענות על השאלה הזו", ויתרה הצבה. "ומה אתה מחפש?"
"אני חולם על זוגיות עד המוות. אני יוצא מעורי מציפייה לבת זוג אוהבת, לילדים, לבית".
"יש לי כבר בית – " קפצה להזכיר את יתרונה הבולט.
"אני יודע, כתבת בכרטיס, אפילו שמת תמונה של הנכס".
"ואיך הוא בעיניך?"
"בנוי לתלפיות. אבל חשוב לי שתביני שאני לא מחפש דירת יוקרה ליד הים, אלא בת זוג אמיתית".
תשובת העקרב היתה טובה בעיני הצבה, וגם היתה לה הרגשה טובה מהיותו בן מזל טלה. לאחר ניתוח מעמיק של השיחות עם העקרב ועם הטלה, החליטה הצבה לבסוף לבחור בעקרב במזל טלה, ולא את הטלה במזל עקרב.
בערב שלמחרת התקדם העקרב בצעדים מהירים לעבר ביתה של הצבה. היה מסורק ומכופתר, נחוש לעשות רושם קטלני. הצבה שטפה עצמה עוד קודם בנחל וכעת התייבשה לה באוויר הקריר של הערב, מתרגשת לקראת התחלה של זוגיות מבטיחה.
"היי, נעים מאוד".
"גם לי", חייכה אליו.
היו לעקרב ניסיון וחוכמת חיים, ויידע מה רוצות נקבות
הם שוחחו מספר שעות, לא ספרתי כמה, אבל ניתן היה לראות בבירור איך הצבה הביישנית נפתחת אליו עם כל תשובה נכונה או מחמאה מתאימה. היו לעקרב ניסיון וחוכמת חיים, ויידע מה רוצות נקבות, בעיקר הצבות, אלה שלקח להם שנים להגיע עד הלום.
"היה לי מאוד כיף", לחשה לו לפנות בוקר.
"גם לי", ענה חלושות והשפיל את מבטו.
"הכל בסדר?" קפצה לה דאגה.
"כן", מלמל.
"בטוח?"
"... זה רק שאני מרגיש שאת עדיין לא בוטחת בי לגמרי, וקשה לי עם זה".
"אני מצטערת, מתוק", מיהרה להרגיע את חששו. "יש לי הרגשה טובה לגבינו, רק שלוקח לי זמן להיפתח".
העקרב שוב השפיל את ראשו ושתק, והצבה ידעה שזה הזמן להוכיח לו שהיא בוטחת בו, לפני שיילך לבלי שוב. "מה היית רוצה?"
"שתצאי אליי מהשריון שלך", לחש בקול קטיפתי.
הוציאה הצבה את הראש מהשריון. "שמח? זה טוב ככה?"
"זה מעולה", חייך. "ועכשיו יש לי עוד בקשה, אבל את צריכה לבטוח בי, בסדר?"
"כן", נענעה את ראשה הקטן מעלה ומטה.
"תשכבי על הגב בבקשה".
"זה בקשה קצת אינטימית, לא?"
"כן, אבל שנינו חיות בוגרות, ואנחנו יכולים להיות ישירים במקום לבזבז זמן מאוחר יותר".
התהפכה הצבה באטיות. לקח לה שנים רבות כל כך להיות מוכנה, ועכשיו רצתה בכל מאודה להצליח בזוגיות, והתשוקה להצליח חדרה דרך עשרות רבדים של חשש והיגיון. היא שכבה מולו על גבה, חשופה כולה, השריון מאחוריה והנכונות בעיניה.
"בוא אליי", לחשה.
גץ ריצד בעיניו של העקרב. הוא קרב, ומיד כשהגיע מעליה שלף את העוקץ המזדקר שלו.
"מה אתה עושה?" צעקה הצבה.
"עוד בשיחה הראשונה שלנו הבטחתי לך אהבה עד המוות", ענה בקור.
"לא הבנתי את זה כך", בכתה.
"הבנת מה שרצית". קולו הפך מתכתי.
"הולכת אותי שולל", ייבבה בייאושה.
"אם לא קלטת עדיין, אנחנו בג'ונגל", ענה העקרב ושוב הרים את הזנב המוכן לעקוץ, כשהיא צרחה לו: "חכה!"
"למה? לא אכלתי כל הלילה".
"אמרת לי שאתה מחפש זוגיות", התעקשה.
"אני עקרב, אני נולדתי לעקוץ. זה אצלי בגנים".
"חשבתי שאתה יכול להשתנות".
"לא חשבת, קיווית. כולם הזהירו אותך ולא שמעת", עכשיו הוא כבר צעק, כיוון שהיה חסר סבלנות ורעב עד מאוד, "עקרב לא משתנה. זה לא קשור לגיל, זה לא הסביבה, ואפילו לא הנקבה המתאימה. אף אחת לא תשנה אותי - אני עקרב".
"משהו לא מסתדר לי", צעקה הצבה בייאושה, "הרי כתבת שאתה בן מזל טלה!"
"את מאמינה באסטרולוגיה?"
"כן". לחשה.
"יפה לך. רק חבל בשבילך שאני לא מאמין במזלות", השיב לה והנחית את כלי זינו.
לפנייה לכתב/ת 
