אימפריית הג'אנק - האמת על תעשיית המזון המהיר
הנדסת מזון מסוכנת, תנאי העסקה מחפירים, התעללות בפרות בבתי-המטבחיים ונזקים בלתי הפיכים לבריאות, לסביבה ולכלכלה. הסרט המטלטל ”פאסט פוד” חושף את האמת המחרידה שמאחורי תעשיית המזון המהיר האמריקנית. אריק שלוסר, שכתב את הספר שעל-פיו נוצר הסרט, מתקשה להיות אופטימי
ב-1998 פירסם המגזין ”רולינג סטון“ סדרת כתבות של העיתונאי אריק שלוסר על תעשיית הפאסט-פוד האמריקאית ועל הנזקים העצומים שהיא גורמת בתחומים שונים. שלוסר המשיך לחקור את הנושא, בלס כמויות אימתניות של ג׳אנק-פוד (חלק מהמוצרים היו מבחינתו בהחלט טעימים) וכעבור שלוש שנים קיבץ את ממצאיו ומסקנותיו לספר ”אומת מזון מהיר: הצדדים האפלים של הארוחה הכל אמריקאית.“
”אומת מזון מהיר“ הפך לרב-מכר (הוא מכר 1.4 מיליון עותקים) וזיעזע את חסידי הג׳אנק-פוד שהבינו איך מזללות ההמבורגרים השתלטו על התיאבון והנוף האמריקאי. הקוראים נחרדו לגלות באילו רמות זלילת המבורגרים מזיקה למצבנו הבריאותי. הם גם טולטלו מהדרך בה פרות נקטלות בבית המטבחיים ומהנזקים שמפעלי הבשר והרשתות גורמים לסביבה ולכלכלה (כולל העמקת הפערים החברתיים).
”הסיבה לכך שהספר שלי כל-כך אפקטיבי היא שלקחתי תעשייה שכמעט כל אחד קשור אליה בדרך זאת או אחרת,” איבחן שלוסר כשראיינתי אותו בפסטיבל קאן האחרון. ”המזון המהיר הוא מטאפורה לאמריקה ולשינויים שחלים בה, גם בתחום הכלכלי והמבנה החברתי. דרך השינויים שנעשו בתעשיית המזון המהיר אפשר לראות את השינויים הרבים שהתרחשו בחברה האמריקאית. המצב הנוראי השורר בה תקף בתעשיות אחרות, ואם הייתי כותב ספר על המצב בהן הייתי מגיע לאותן תוצאות.”
לדברי שלוסר, ההצלחה של ”אומת מזון מהיר“ בהחלט השפיעה על המצב בתחום תעשיית המזון והוא גרם ליוצרים נוספים לטפל בנושא. ”הספר שינה את דעתם של אנשים שקראו אותו, וישנה כיום מודעות הרבה יותר גבוהה למזון ולחלקם של בתי-הספר בטיפוח תרבות הג'אנק-פוד. יש משהו מעודד במודעות הזאת.”
מספר לסרט
שלוסר בעל המודעות החברתית-פוליטית לא הסתפק בכך. הוא שיגר לאחרונה ספר נוסף בנושא, ”תלעס את זה: כל מה שאתה לא רוצה לדעת על פאסט-פוד", וגם זה לא הספיק לו. הוא החליט שמן הראוי להפוך את ”אומת מזון מהיר“ מ-2001 לסרט שיעצים את חשיפת תחלואי תעשיית הבשר.
שלוסר פנה לבמאי הטקסני ריצ'ארד לינקלייטר ”)לפני הזריחה,(“ שנחשב לאחד מדוברי דור האיקס בשנות ה-.90 שלוסר ולינקלייטר כתבו יחד את התסריט והתוצאה היא הסרט ”פאסט פוד", שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן האחרון ומוקרן כעת בישראל. ”פאסט פוד“ משופע הכוכבים (מברוס ויליס ואיתן הוק ועד גרג קיניר והזמרת אבריל לאבין) מציג מספר דמויות הקשורות לאימפריית ג'אנק-פוד אמריקאית, שזיהום לא סימפטי התגלה במוצריה. הסרט מדגים את המניפולציות המתוחכמות שעושות הרשתות כדי לפתות את הלקוחות ולגרום להם להתמכר למוצרים, למשל הוספת חומרי ריח וטעם.
”לא הכל רע בהנדסת המזון,” אומר שלוסר. ”מסתבר שהחדרת טעמים למזון מקורה בתעשיית הבשמים האירופאית. בתהליך עיבוד הבשר ובישולו מאבדים הרבה ריחות וטעמים, לכן פנו אנשי התעשייה ליוצרי בשמים כדי שייתנו להם פתרונות. המומחים האלה בהחלט נותנים פתרונות בריאים. אם תיכנס לחנויות בריאות תיתקל גם שם בריחות נפלאים. מהנדסי המזון יכולים לייצר אוכל בריא, אבל גם להנפיק מוצרי ברביקיו קלוקלים. בזכות הייעול התעשייתי אפשר לייצר דברים טובים והכוח נתון בידי הצרכנים. אם הם יפסיקו לרכוש מוצרים לא בריאים, היצרנים יצטרכו לענות לדרישות השוק.”
”פאסט פוד“ תוקף בעיקר את מצבם המקומם והמחפיר של הפועלים המקסיקנים הלא חוקיים שחוצים בסתר את הגבול, מועסקים בתנאים קשים ואף מסוכנים (חלקם אף מאבדים איברים בשל תאונות עבודה בבתי- המטבחיים) ומרוויחים סכומים מגוחכים. הבנות גם מנוצלות מינית על-ידי המעסיקים. ”המצב של פועלי תעשיית הג'אנק-פוד רק מחמיר משנה לשנה,” מקונן שלוסר חדור האידיאלים. ”בעבר העבודה במפעלי הבקר הייתה אחת המשתלמות, וזה היה נכון עד לשנות ה-,80 אבל אז החברות הגדולות התחילו להשתמש במהגרים חוקיים וגם לא חוקיים וקיצצו בשכר העובדים בין 50 ל-60 אחוזים. אז נכון שאם היום אתה הולך לעבוד במפעל כזה, המצב השתפר שם בניגוד לשנות ה-,20 אבל הוא הורע מאוד מאז שנות ה-.80 העובדים של היום פשוט מסכנים ואפשר לזרוק אותם מהיום להיום. הניצול הזה קורה בכל מקום בעולם שמתקדם בצעדי ענק, ולממשלות לא אכפת מהאנשים העובדים בתעשיות הללו וכך נוצרות בעיות. זה מאוד מתאים לתקופה שלנו.”
שלוסר סבור שכדי שהמצב ישתפר, תעשיית הבשר חייבת להשתחרר מהמודלים הקיימים ולשפר את מצב העובדים. ”התעשייה הזאת משיגה רווחים עצומים, גם בזכות עבודתם של אנשים זולים מאוד. ולמה בעצם כל התעשייה הזאת היא זולה? אוכל טוב צריך לבשל קודם, והתעשייה הזאת עושה הכול כדי לחסוך בטבחים, מבשלים ומחממים. הם רק מקפיאים את המזון ומעבדים אותו, וזהו זה. אם רק יוותרו על המודל הזה וייתנו לאנשים טיפה יותר מחייה, יהיה יותר סיכוי שכל האנשים המפעילים את התעשייה יחיו יותר בכבוד.”
הספר של שלוסר הדגים גם את הנזקים שנגרמים לאיכות הסביבה בגלל מפעלי הבשר וסניפי הרשתות. ”מתחת לכל ההתנהלות והייעול של הרשתות ישנם אלפי מקרים של הרעלות ופסולת. גם מצב בטיחות המזון לא מזהיר. והכל בגלל שאלה שמחזיקים בתעשייה 80-70, אחוז מהם תורמים כסף למפלגה הרפובליקנית, ובמיוחד לקיצונים הימנים. כך שסוכני הממשלה נשלטים על-ידי התעשייה הזאת ולא עושים דבר לשפר את המצב.”
שלוסר בן ה-47 נולד במנהטן ובילה את ילדותו בסיאטל. אביו הרברט שלוסר היה עורך-דין שעבד בוול-סטריט, הפך לשדר טלוויזיה וב-1974 התמנה לנשיא רשת אן. בי.סי. שלוסר למד היסטוריה באוניברסיטות יוקרתיות: פרינסטון (שם הופקד על עריכת מגזין ההומור המקומי וכתב מחזות) ואוקספורד (הוא התמחה בהיסטוריה של האימפריה הבריטית.( אחרי הלימודים נטש את האקדמיה לטובת תחקירים עיתונאיים, כתיבת ספרים, תסריטים ומחזות (המחזה שלו ”אמריקה“ מ-,1985 על המחיר של האימפריה האמריקאית, הועלה בלונדון ב-2003 וקיבל משמעות חדשה אחרי אירועי ה-11 בספטמבר.( שלוסר נשוי לציירת שונה רדפורד, בתו של השחקן-במאי רוברט רדפורד (אף הוא פעיל נלהב למען איכות הסביבה.( לזוג שחי בחופי קליפורניה שני ילדים ושלוסר הנפיק לכבודם לאחרונה ספר ילדים.
שלוסר, שחקר בעבר את תעשיית הפורנו ועסקי הסמים בארה”ב, עובד כיום על ספר שיעסוק במצב בתי-הסוהר שלה. ”אוכלוסיית האסירים גדלה פי-ארבעה ב- 20 השנה האחרונות,” הוא מעיד. ”בבתי-הכלא יש היום יותר אנשים משהם יכולים להכיל. רובם יושבים על שימוש בסמים קלים".
