"עיריית תל אביב ביצעה מחטף"
כך טוענים גופי תרבות ואמנות הנתמכים על ידי העירייה אשר אישרה בתחילת השבוע בשקט בשקט וללא ידיעתם את הקריטריונים החדשים לחלוקת התקציב. יש כבר מי שמאיים בתביעות משפטיות
בשקט בשקט, ללא פרסום מוקדם ברשומות או באמצעי התקשורת, אישרה השבוע מועצת עיריית ת"א-יפו קריטריונים לחלוקת תקציבים למוסדות התרבות הפועלים בעיר. הקריטריונים, שיקבעו כיצד תחולק עוגת תקציב התרבות, סכום של כ-26 מיליון שקל, גובשו על ידי מיכאל תבור, שפיתח את המודל בשיתוף עם מנהל אגף תרבות ואמנויות בעירייה, אביגדור לווין. חברי המועצה אשר אישרו את המודל, שייושם החל מהשנה, קיבלו את טיוטת הקריטריונים בשעות אחר הצהריים ביום ה' ונתבקשו להצביע עליו בצהרי יום א'.
במוסדות התרבות בעיר כועסים על שלא ניתנה להם זכות התגובה, כפי שמתבקש בהליכים מסוג זה הקובעים את עתידם. "כשהוגשה הצעה למבנה קריטריונים במשרד התרבות, הציגו בפנינו את הטיוטה ונתנו לנו חודש ימים להגיב. לא ייתכן שנלמד על קיומם של קריטריונים חדשים מאמצעי התקשורת ושמועצת העיר תאשר אותם ותקבע עובדות בשטח", אומרים היום מנהלי מוסדות, הזועמים גם על כך שתבחיני חלוקת התקציב לא יחולו על מוסדות עירוניים כמו מוזיאון תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, תיאטרון הסימטה, בית ביאליק, בית אריאלה, אמפי ווהל ומרכז דוהל.
ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, אומרת בתגובה: "ידעתי על קיום ההצבעה לאישור הקריטריונים ביום ההצבעה למרות שמעולם לא ראיתי אותם. לא דאגו להעביר לנו אותם למרות שמתבקש לתת לנו זמן תגובה בכל מה שנוגע לגזרות על עתידנו. זה נראה כמחטף ולא ברור מדוע עשו את זה מאחורי גבינו. הציבו בפנינו עובדה מוגמרת ולא הותירו בידי ברירה אלא לתקוף על מנת להגן על המוסדות". פינס הוסיפה כי בכוונתה לבדוק את ההיבטים המשפטיים של הסוגיה. "נלמד את הקריטריונים ונתקוף במקומות החלשים. על פי מיטב הבנתי הקריטריונים יופעלו רק על חלק מהמוסדות. קריטריונים אמורים להיות שוויוניים והמוסדות הכפופים להם צריכים להיות שווים בפני החוק ללא העדפה. אין לי שום כוונה לעבור על כך לסדר היום".
אביגדור לווין בתגובה:"הקריטריונים אכן אושרו בישיבת המועצה. התכיפות להביא לאישורם נבעה מכך שרצינו להתחיל את ההליך מה שיותר מוקדם בכדי להעביר את הכסף למוסדות".
מדוע לא אפשרתם למוסדות להגיב על טיוטת הקריטריונים לפני אישורם?
"הקריטריונים עוצבו סופית בשבוע שעבר. הם אושרו על ידי מנכ"ל העירייה וראש העירייה. בת"א יש יותר ממאה גופים מתוקצבים. הציפייה להערות ולתגובות לגבי כל אחד מסעיפי התבחינים היתה משביתה את העברת הכספים למוסדות להרבה זמן. אין לנו מה להסתיר, מה שהוביל אותנו היה להעביר את הקריטריונים עם מינימום זעזועים בזירת התרבות של העיר תל אביב, מינימום פגיעה במרקם העדין של הגופים הפועלים בעיר. מדובר על עשיית צדק עם עשרות גופים".
חלוקת הכספים מתקציב 2007 תחל למעשה רק בעוד מספר חודשים. לא עדיף היה לחכות להסכמת הגופים ולו רק למראית עין?
"נכון שהיה טוב לו היה לנו את כל הזמן בעולם להפיץ את הקריטריונים, להמתין לתגובות, לדון בהן, לקיים ימי עיון ולהקים מועצות מייעצות, אבל בסופו של דבר היינו מגיעים ממילא למקום שבו אנחנו נמצאים. הזמן היה קריטי. רצינו להכיל את הקריטריונים כבר בשנת 2007. שילבנו בתבחינים מנגנון הסתגלות שנועד למוסדות ולנו. בארבע השנים הקרובות ניתן יהיה מדי שנה לשוב ולבחון מחדש את ישימות התבחינים. זו בעינינו אופטימיזציה של המציאות המסובכת. לגבש קונצנזוס בין 90 גופים אינטרסנטים היה גומר לנו את השנה כשבמקביל המוסדות היו קורסים. בשנת 2008 נשב ונדון אם יש מקום לתיקונים. הסתגלות וחד שנתיות הם שם המשחק".
מי היה מעורב בבניית מודל הקריטריונים?
"אני, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, חברת המועצה זוהר שביט, היועצת של ראש העיר לענייני תרבות, היועץ המשפטי אחז בן ארי, אנשי אגף התקציבים וגזבר העירייה. עבדנו עם חברת תבור שסייעה בפיתוח המודל. מיכאל תבוא הניח את היסודות של הקריטריונים שקבעה המדינה".
במשרד התרבות, יש לציין, החליטו לשחרר את חברת "תבור" מתפקידה כבר בתחילת הליך בניית הקריטריונים שמיושמים כיום על ידי מנהל התרבות. הקריטריונים החדשים שקבעה עיריית ת"א-יפו אינם מבוססים על המודל הקיים של המנהל. "למדינה יש אינטרסים אחרים משלנו.
מדוע התבחינים לא חלים על מוסדות עירוניים?
"התבחינים חלים על כל העמותות והחברות לתועלת הציבור שפועלות בתחום התרבות בעיר ללא מטרות רווח. מוזיאון תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, תיאטרון הסימטה, בית ביאליק, בית אריאלה, אמפי ווהל, מרכז דוהל, הם גופים שמתוקצבים על ידי העירייה ולכן הנושא לא חל עליהם. זו מדיניותה של העירייה שנתמכת על ידי היועץ המשפטי לעירייה. למדינה יש גופים שזוכים לתקציבים מיוחדים כמו הבימה, הפילהרמונית ומוזיאון יד ושם שנחשבים כגופי מדינה וכך גם לעירייה. זה לא טוטליטארי כפי שאת מציגה".
מה הדגשים שבחרתם ליישם בקריטריונים?
"הקריטריונים נותנים הזדמנות שווה לכל מי שפועל בכל תחום ותת תחום בתרבות. הם נותנים חשיבות לניהול תקין ואחראי. היחס בין הכנסה עצמית לסך התקציב הוא קריטריון חשוב. אחוז ההכנסה העצמית בתוך כלל התקציב הוא פרמטר בעל משקל רב מכיוון שהוא מעיד על האטרקטיביות של הגוף Vis-à-vis הקהל".
זה עלול להיות קריטריון בעייתי - איכות לא תמיד פונה למאסות.
"כל אחד מתחומי התרבות יתוגמל על פי אותם הפרמטרים כך שתיאטרון תמונע, לדוגמא, לא יושווה לבית ליסין אלא לצוותא. הצדק ייעשה בתוך התחום".
איזה עוד קריטריונים הם בעלי משקל משמעותי?
"יש את נושא הוותק - כלומר, ככל שגוף יוזם יותר הפקות חדשות ומחדש, כך יזכה לבונוסים גדולים יותר במסגרת התבחינים".
למרות שגם קריטריון זה עלול להתפרש כבעייתי ולייצר כמות על חשבון איכות, לוין אינו מודאג. "הקריטריונים נבדקו, אני שלם איתם וכפי שאמרתי במידה ויהיו עליהם השגות, תהיה אפשרות להציע תיקונים בהמשך", הוא אומר. למרות שהעירייה, לשון התבחינים, תתמוך אך ורק בעמותות ללא כוונת רווח הנתמכות על ידי המדינה, לוין מבקש לסייג: "יכולים להיות יוצאים מן הכלל שנדון בהם באופן פרטני. באופן כללי אנחנו מאמצים את המלצות המדינה הבודקת את תקינות העמותות".
דובר העירייה, הלל פרטוק, אמר בתגובה: "העירייה אישרה למעשה את הקריטריונים כבר לפני חודשיים בישיבה שהיתה פתוחה לקהל והפרוטוקול שלה פורסם ברבים. מנהלי המוסדות היו יכולים להיות שותפים למצגת שהציג אביגדור לוין במשך שעה וחצי. הדבר נעשה בשקיפות מלאה ואם מנהלי המוסדות לא היו ערניים, זו בפירוש הבעיה שלהם. הכל הונח על השולחן. אביגדור לוין עשה עבודה מצוינת ולטעון 'לא ידעתי' זו טענה לא לגיטימית ולא רלבנטית. הקריטריונים החדשים יאפשרו אחת ולתמיד חלוקה מוסדרת של התקציב. כל גוף יקבל על פי המגיע לו. קריטריונים הם דבר חיוני שיאפשר למערכת לתמוך באופן מדיד בלי פתח לטענות על קיפוח".
