גונבים לך את הלב

גם לגנוב צריך לדעת

Robbie Williams - Rudebox

אי אפשר שלא לאהוב את רובי ויליאמס. כלומר, אפשר; עשיתי את זה תקופה ארוכה ולא חסרו לי סיבות: הוא שחצן, קשקשן, גנב מוזיקלי, זיקית סגנונית ואולי חמור מכל, היה חבר בטייק דאת. ובכל זאת אי אפשר שלא לאהוב אותו, מאותן סיבות בדיוק. למעשה, אחרי תקופת הסתגלות השחצנות שלו הופכת לחביבה, ההומור שלו מתבלט, והוא נראה כמו פרח וולשי מתוק שמתלהב מעצמו, מההצלחה שלו ומהזמינות של הקוק באולפן ההקלטות.

ויליאמס העיד על האלבום השביעי שלו (לא כולל שני אוספים ואלבום הופעה), Rudebox, שזאת הפעם הראשונה שהוא מרשה לעצמו לעשות את המוזיקה שהוא אוהב, במקום ללכת אחרי שיקולים מסחריים. אולי בגלל זה האלבום נשמע מקושקש וחקייני יותר מתמיד: צפוף בציטוטים מוזיקליים וליריקאליים, קאברים גלויים ומוסתרים ושינויי כיוון לא צפויים.

מבחינה סגנונית, הוא מתכתב רוב הזמן עם האייטיז: קצת עם דוראן דוראן, קצת עם היפ הופ מוקדם ובעיקר עם הפט שופ בויז. את אייקוני הגיי־פופ האלה, אגב, ויליאמס מביא כסנדקים לאלבום: הם מתארחים בשני שירים, הראשון הוא She's Madonna (נחשו על שם מי), והשני Wer'e The Pet Shop Boys, שהוא בכלל קאבר לשיר של להקה אחרת. בקיצור, מיקס של מחוות והתרפקויות שכמעט מבטלות את רובי עצמו.

מה שכן, בין ציטוט אחד למשנהו אפשר למצוא בשירים רגעים נבחרים מהביוגרפיה הפרטית של רובי. בעיקר לקראת סוף האלבום, עם השירים "שנות ה־80" ו"שנות ה־90", שמספרים בהתאמה על ילדותו ועל שנות הבוי־בנד שלו. ולמרות כל המישמש הזה, רוב האלבום קליט ועשוי בחן, כולל כמה שירי פופ מוצלחים. ככה זה רובי ויליאמס: מה שהוא לא עושה, אי אפשר שלא לאהוב אותו.

הלהקה שהכי כיף להתבאס איתה

Bang Gang - Something Wrong

בנג גנג, למרות מה שנדמה מהשם, הם לא להקת ראפ שוביניסטית המטיפה למין פרוע, אלא פרויקט שבמרכזו איסלנדי ממושקף בשם בארדי יוהנסון. האלבום השני שלהם יצא ב־2003, זכה להצלחה לא רעה באירופה, ובאיחור קליל יוצא עכשיו גם בארץ, לשמחתנו. למה? כי Something Wrong הוא אלבום חמים ומרתק, במיטב המסורת האיסלנדית (ע"ע סיגור רוס ומאם), שיעביר לכן במתיקות את החורף הנוכחי.

השירים באלבום נשמעים כמו חלום של דרקון שתפס תנומה על ענן - אווריריים, מרחפים, מרגשים. רובם מתחילים עם גיטרה אקוסטית ומקצב תופים שקט, כולל מלודיות אינדי־פופ שקטות. לאט לאט נכנס ביט אלקטרוני מרפרף, ופתאום מקיפים אותך מסכי סאונד קסומים ומהפנטים, שמזכירים את אלה של מרקיורי רב, וממלאים אותך שמחה ועצבות.

תפקידי השירה באלבום נחלקים בין יוהנסון לבין שלל זמרים וזמרות אורחים, מקרן אן ועד דניאל אגוסט (הסולן של גאס גאס). המילים עוסקות על פי רוב בצדדים הכואבים של האהבה, וגם בהבטחה הגדולה שגלומה בה: "מצא אותי בכל פעימת לב, בכל דאגה, בתוך ליבך". אגב, חובבות הקוריוזים ישמחו לשמוע פה קאבר מתוק ל־Stop In The Name Of Love של הסופרימז. בסך הכל אלבום מקסים, שנשמע הכי טוב מתחת לפוך.

אוף-ברודבנד: המוזיקה הכי טובה ברשת

הצד המואר של הדארק דיסקו: Gertrude's Storm

גרטרודס סטורם הם שישייה בריטית יוצאי להקות חצי־אלמוניות, שטחנו הופעות בלונדון וככה הצליחו לייצר באזז. למרות שמאבדים הרבה מהווייב שלהם כששומעים אותם בהקלטה, אפילו דרך רמקולים של מחשב המוזיקה שלהם נשמעת אנרגטית לאללה. הם עושים דיסקו־פאנק מהסוג שהיה פופולרי לרגע לפני שנתיים, אבל מעניקים לזה טאץ' בריטי: חוצפה, מבטא מצחיק, והיכרות אינטימית עם מסורות פאנק.

במייספייס שלהם תוכלו לשמוע (ולהוריד) כמה שירים מלאי גרוב, עם באסים חזקים ופאנקיים, גיטרות דוקרות ומקצבי דיסקו אפלים. במרכז הבמה עומדת הסולנית רנדום־וומן עם שירה סוחפת ומלאת כריזמה, שלרגעים נשמעת כמו ממשיכת דרכה של דבי הארי מבלונדי. באתר שלהם תוכלו לשמוע גם רימיקס אלקטרואידי מקפיץ שעשה ביל פוסטר, אחד המוכשרים בלהקה, לשיר המוצלח !Jesus! Horses, עם תוספות של תופים רוצחים ויריות אקדח.

העמוד של גרטרודס סטורם במייספייס: http://myspace.com/gertrudesstorm

אתר: http://gertrudesstorm.co.uk