פרסום ראשון: משפחת אבו-עיישה סובלת זה זמן-רב מהתנכלויות מצד שכניהם, תושבי הישוב היהודי בתל-רומידה שבחברון. סרט שצילמה רג'אא אבו עיישה בת ה-16, שהגיע לידי "בצלם" מתעד מריבת-שכנים עם תושבת יהודיה שכונת "'רמת ישי" היהודית בתל-רומידה. הדברים מתגלגלים מהר מאוד לניבולי פה ("שרמוטה"). במשפחת אבו-עיישה טוענים שזו רק דוגמה לסבל היומיומי שעובר עליהם.
בשיחה עם ynet סיפר תייסיר אבו עיישה, בן ה-43, שבשנים האחרונות הגיש בין 200-300 תלונות, אך המשטרה לא עשתה דבר להפסקת ההתנכלויות. תייסיר ומשפחתו המורחבת מתגוררים בבית בן שתי קומות. "הכלוב שרואים בסרט הוא הכלוב שבתוכו אנו חיים. אין רגע שבו אנו פותחים את הדלת מבלי לספוג קללות, אבנים, ביצים והאופנה האחרונה עכשיו בחורף הקר - מים שהמתנחלים משפריצים לעברנו בצינור מכבי אש גדול וחזק שנמצא סמוך לבית".
אבו עיישה אומר כי "גיהינום" היא מילה עדינה לתאר את חיי משפחתו. "כדי להימנע מחיכוכים עם המתנחלים - אנחנו מתאמים את זמני היציאה שלנו מהכלוב שבו אנו חיים על פי הזמנים של המתנחלים. אנחנו יוצאים לעבודה ולבתי הספר רק אחרי שהם עושים זאת, גם אם זה יוצר אצלנו איחורים".
לדבריו - בחג הקורבן לפני כשבוע הוא נדרש להשיג אישורים מיוחדים שיאפשרו לבני משפחה לבקר בביתו: "משפחתה של אשתי כבר חמש שנים לא ביקרה אצלנו כי אין אישורים וגם מחשש להתנכלות של המתנחלים. היה מצב שלא רצו לתת לאחים שלי להיכנס אלינו, ורק אחרי התרוצצות וטלפונים הסכימה המשטרה לאשר את כניסת האחים, כדי שיבקרו אותי ואת אבי".
מדי פעם, כמו היום, מגיעים אנשי המינהל האזרחי כדי לספור את דיירי הבית ולוודא שלא יכנסו זרים לבית המשפחה. לאחרונה - נדרשה המשפחה לאישור מיוחד כדי להכניס כבשים לבית: "ארגוני צדקה ביקשו להעניק לאבי שלוש כבשים כדי שיגדל אותן ויתחיל לגלגל עסק בפרנסה, והיינו צריכים תיאום של הצלב האדום כדי לאפשר את כניסת הכבשים אלינו! ככה נראים החיים בגיהנום", מספר אבו עיישה.
נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, מסר ל-ynet בתגובה לטענות המשפחה: "אני לא אומר שלא היו מקרים שבהם אותה משפחה הותקפה, אבל לדעתי יש פה הגזמה רבה. הטענה לגבי צינור הכיבוי נשמעת לי מאד מוזרה כי למיטב ידיעתי צינור כיבוי הוא ציוד עירוני ואנשים לא יכולים להשתמש בהם סתם כך.
"אני יודע שפעם המשפחה טענה שמתנכלים להם ולכן היא בנתה את הסורגים האלו, למיטב ידיעתי במימון ארגונים אירופים. גם אם היה בהם צורך מסוים לדעתי המניע העיקרי להצבת הסורגים הוא לשם הצגת ראווה. להראות את המסכנות שלהם. לדעתי גם אם היו מקרים כאלו פה ושם, התיאור הזה של ההתעללות היומיומית נשמע לי מופרך ומוגזם".
במשטרת מחוז ש"י דוחים את טענות המשפחה הפלסטינית, ואומרים כי "במרחב חברון מתייחסים לכל תלונה שמתקבלת ללא הבדל של דת, מין או גזע ולראייה - השנה היתה לנו עלייה במספר התיקים בגין תלונות על הפרות סדר. בכל תלונה נעשות כלל פעולות החקירה הנדרשות כדי להגיע לחקר האמת והמשטרה יודעת לעשות את ההפרדה בין הגנה כלפי יהודים בחברון לבין טיפול בתלונות והפרות סדר".
