סרטונים של הדוגמנית הברזילאית דניאלה סיקרלי ובן זוגה מקיימים יחסי מין על החוף הועלו לאתר YouTube
בשנה האחרונה, ובני הזוג תבעו את האתר בדרישה לפיצוי כספי ולהסרת הסרטונים.
ב-YouTube נענו לדרישה והסירו את הסרטונים, אך הגולשים העקשניים המשיכו לפרסם אותו שוב ושוב. בשבוע שעבר הוציא שופט מקומי צו המורה לחסום
את האתר כליל במדינה. על מנת למנוע בעיות של אכיפה, שכן YouTube ממוקם בארה"ב, הורה השופט על ספקיות האינטרנט המקומיות לחסום אותו.
למחרת החסימה, הוסר הצו על ידי השופט, אך בתנאי שהסרטון ייחסם או יוסר מהאתר (שוב). לא צריך להיות מומחה טכנולוגי בשביל להבין שבלתי אפשרי מצידה של YouTube לחסום גולשים או תכנים לחלוטין (ותיקי נאפסטר זוכרים ודאי את שירי מטליקה וד"ר דרה שהועלו לרשת בשגיאות כתיב), והאתר עלול להיחסם שוב.
צנזורה טוטלית של אתרים היא צעד המוכר ממשטרים בעייתיים יותר, המסומנים כאויבי האינטרנט,
ביניהם גם השלטון האיראני שחסם
את אתר שיתוף הווידאו הפופולרי.
הכח והאחריות במקרה של ברזיל, נמצאים בידי הגולשים. אלפי מכתבי המחאה שנשלחו ל-MTV, בה מגישה סיקרלי תוכנית, לא מספיקים. הגולשים שמעלים את הסרטון יהיו חייבים להבין שלמרות שהם לא נענשים על כך באופן אישי ולא נתבעים בסכומי עתק, הענישה הקולקטיבית בעקבות המעשים שלהם חמורה הרבה יותר.
