שקיפות מטושטשת

"מתוך אחריות ציבורית ודאגה לצרכן, פעלה החברה במהירות האפשרית למניעת הגעת המוצרים הפגומים אל מדפי החנויות". כך כתבה השבוע שטראוס-עלית במודעה בעיתונות, בה הודיעה על תקלה בייצור של שקיות ופחיות שוקולית. באותה מודעה לא פירסמה החברה את מהות התקלה וגם בשירות הלקוחות לא סיפקו את האינפורמציה, מעבר לעובדה שמדובר "בתקלה באחד מחומרי הגלם". 

לפני כשלושה חודשים הודיעה מאמא עוף של תנובה כי יש להחזיר לחנויות פילה עוף בשומשום ושניצל אמיתי בציפוי פריך שתאריך הייצור שלהם הוא ה-19 באוקטובר, בשל "תקלה נקודתית". החברה לא נידבה מידע נוסף מעבר ל"תקלה הנקודתית". אלא שיומיים לאחר מכן נחשף כי מדובר בהימצאות חיידקי ליסטריה על משטח העבודה של המכונה לאריזת המוצרים. התגובה של מאמא עוף לכך היתה כי "מדובר במהלך של לקיחת אחריות מעל ומעבר - מאחר שלא נמצא במוצרים עצמם כל חיידק - חד וחלק".

שטראוס-עלית ותנובה לא לבד. לא אחת מודיעות יצרניות מזון באמצעות מודעות בעיתונות על ריקול (החזר מוצרים). הבעיה היא שהן תמיד מספרות על תקלה, אבל לא מפרטים מהי בדיוק. הן, מבחינתן, סבורות שהן עשו מעל ומעבר בעצם פרסום המודעה, למרות שזו בעצם חובתן לצרכנים, וגם חובתן החוקית - מאחר שמדובר בהוראות של משרד הבריאות.  

חברות שמפרסמות הודעות כאלו חייבות להבהיר במודעה גם מהי מהות התקלה. אחרת, החשש של הצרכנים רק יגבר ועימו גם החשד. ומה יחשוב מישהו שצרך מוצר שכזה? האם עליו לחשוש לבריאותו, או להירגע. כי השקיפות הזו היא לכאורה, ולמעשה היא מטושטשת מאוד. לכן, על משרד הבריאות לחייב את החברות שמפרסמות את המודעות הללו גם לפרט את מהות התקלה.

אבל מעבר לכך - צריך להבהיר כאן אחת ולתמיד כי לא הדאגה לצרכן היא זו שנמצאת בראש מעייניהן של החברות שמפרסמות מודעות ריקול (למרות מה שכתבה שטראוס-עלית). כי הן קודם כל דואגות לעצמן, והאיסוף המהיר של המוצרים הפגומים כדי למנוע את הגעתם לבתי הלקוחות נובעת בראש ובראשונה מהמחשבה המטרידה שצרכן כלשהו אכן ישתמש במוצר, יינזק, ויתבע אותן.