ביקורת מסעדה: דון לוצ'ו - אומץ סיציליאני

צריך ביצים אימתניות של מאפיונר איטלקי כדי לפתוח מסעדה סיציליאנית בדיוק מול ה קופי בר במתחם יד חרוצים בתל אביב. וזה כנראה מה שיש לאנשים שכוננו באחרונה את "דון לוצ’ו". זה לא עניין של מה בכך להתגרות בשלטון היחיד של המוסד המשובח קופי בר. המתחם הרי זרוע בגוויות מנוקבות כדורים של אלה שכן העזו לנסות. אפילו "פקין" הוותיקה, שעקרה לאזור, ניגפה בקרב ועומדת כעת סגורה. שלא לדבר על "דברי הימים" החדשה המסכנה, שלא הצליחה לשרוד יותר משנה וכבר לא תיכנס לדברי הימים של הקולינריה התל אביבית.

כדי לא להפוך לאפיזודה חולפת, אנשי דון לוצ’ו נעזרו בייעוץ של השף ניר צוק ועשו הכול כדי ליצור אווירה חמימה ובייתית: שטיחים מפוארים, מפיות שולחן משובצות באדום-לבן (קלישאה שמוכרת ממסעדות איטלקיות של פעם‭,(‬ תמונות חביבות.

המטבח הסיציליאני לא נוכח במסעדות ארצנו, וייאמר לזכות הבעלים, איש עסקים איטלקי, שהוא לא מנסה לעשות עוד מסעדה איטלקית צפויה. האי עתיר התשוקה שהצמיח את דון קורליאונה ושוכן בקצה המגף ידע הרבה כיבושים, ואלה הותירו את חותמם גם במטעמים. המטבח הסיציליאני שואב את השראתו משלל מקורות, גם מהצפון אפריקאי וגם מהים תיכוני. זהו מטבח חושני שעושה שימוש נבון בחומרי הגלם המצויים באי: דגים, הדרים, פירות ים, אגוזים, שקדים, זיתים, צלפים וצימוקים.

לכבוד פגישתי עם הבחור החדש בשכונה, התחמשתי בבן דודי היקר בן נלסון, שביקר בסיציליה וחזר נפעם מהמסעדות המקומיות. נלסון, היושב בסן פרנסיסקו, משמש סגן נשיא בחברת HP העולמית והוא גם גורמאי חובב ואספן יינות. נלסון מורגל לככב במדורי הכלכלה האמריקאיים וזאת הופעת הבכורה שלו בעמודי הכלכלה של "ידיעות אחרונות‭."‬ הכנופייה שלנו כללה גם את מרינה, רעייתו עורכת הדין האדמונית, ואת אחותו האוצרת נירית.

העסקית של "דון לוצ’ו" קצת מבולגנת. הטווח שלה נע בין 15 שקל (מנה ראשונה ושתייה) לבין 69 שקל (ראשונה, שנייה ושתייה‭.(‬ הראשונות עשו רושם ש דון לוצ’ו" נמצא כאן כדי להישאר: האנטי פסטי ‭25)‬ שקל) חרג מהשיגרה שלה הורגלנו. הצלחת כללה, לצד הירקות הקלויים (הסלק הצטיין במיוחד‭,(‬ נקניק וגבינה תוצרת איטליה. גם הקרפצ’יו קלאסיקו ‭20)‬ שקל) לא עשה בושות, וחבל רק שהציפו את הבשר ביותר מדי חומץ.

בעיקריות הלכנו כמה שאפשר על מאכלים פחות שגורים ומוכרים, למשל על פסטה צ’צ’י ‭34)‬ שקל) - פסטה דקיקה בשמן זית, חומוס, גזר וסלרי שתובלה בשום וכמון. זו הייתה יציקה שהנחילה אכזבה ולא עוררה התפעלות. כך גם פוי פפרונטה ‭44)‬ שקל) - חזה עוף ממולא בגבינות ופלפלים קלויים, שהגיע קר. שלחנו אותו לחימום מחודש והוא חזר יבש ונטול שמחה. הניוקי שצורפו בושלו יתר על המידה וסבלו מנוקשות. אף מאפיונר גם לא היה טורח להתנקש בעמיתו בעזרת שיפודי פילה פאלרמו ‭44)‬ שקל) הקרויים על שם העיר הראשית של האי: פילה הבקר היה יבשושי, קשה ומשמים.

לעומת זאת, נהנינו מפולפטה מלנזה ‭39)‬ שקל) – קציצות בקר וחצילים לוהטות וטעימות, שבדיוק התאימו לנו, לאור הסופה שהתחוללה בחוץ גם המאמא לוצ’ו ‭39)‬ שקל) – המתכון הסודי של מאמא לוצ’ו לכדורי בשר היה פתרון נאות ליום סגריר.

הקוזין בן סבר שאין תמיד קשר בין מה שהוא אכל בסיציליה לבין התפריט של דון לוצ’ו. בסך הכול היה סלחני, מצא נקודות אור גם במנות הכושלות, והיה הפחות קטלני מבין חברי הכנופייה. רעייתו אפופת הג’ט לג סברה שעוד קצת עידון היה מיטיב עם המאכלים והתעניינה בעיקר לאן נמשיך כדי לקנח. ורק האחות נירית נקטה לשון חריפה ביחס לאיכויותיה של הסיציליאנית החדשה וגרסה שאם דון קורליאונה היה חווה את הארוחה שלנו, זה היה מסתיים רע.

נסכם ש"דון לוצ’ו" היא מקום לא יקר שבהחלט יש בו מנות טעימות והוא ניחן בפוטנציאל, ורק כדאי שהיועץ צוק יקפוץ שוב לביקור של ניעור ואז, אפשר יהיה להתפרפר ולבגוד לפעמים ב"קופי בר" עם השכנה שממול.

• "דון לוצ’ו", יד חרוצים ‭,14‬ תל אביב 03-6399250.

מחיר העסקית: 34-69 שקל

מטבח: סיציליאני

שעות: א’-ה’ ‭12:00‬-16:00‬

חנייה: ברחובות הסמוכים או בחניון במתחם (בתשלום)

ציון: 7.5