בני לנדא על פקידי האוצר: טיפשות של פקידים קטנים

"כשמתפארים בהשקעות הזרות כמו עסקת ישקר ואחרות זו אשליה, משום שהעסקה הזו היא בעצם בסך הכל החלפת בעלות על מניות של מפעל קיים. ומעבר להבעת אימון בישקר ואולי בכלכלה הישראלית לא נוצרים בעסקה כזו מקומות עבודה חדשים. כל עוד לא מושקע כסף זר בהקמת מפעלים חדשים זה לא תורם לתעסוקה ולכלכלה".

כך אומר בני לנדא, מייסד חברת אינדיגו (שנמכרה ל-HP) ומבכירי תעשיית ההיי-טק בישראל, המשמש כיום יועץ אסטרטגי למנכ"ל HP העולמית, בראיון שיתפרסם בשבוע הבא במגזין הדפוס המקצועי "דפוס-גרף" מקבוצת "אינדקס-מדיה". 

לנדא ממשיך ותוקף בעיקר את הממשלה:  "הבעיה היא שמשרדי הממשלה אטומים לצורך ביצירת תנאים שימשכו משקעים זרים, כפי שנעשה בסינגפור אירלנד ובעוד מדינות. כאשר הופעתי בפני ועדת הכספים בכנסת, בנושא החוק לעידוד השקעות הון, כדי להסביר את הצורך בהטבות מס כדי למשוך משקיעים זרים וליצור מקומות תעסוקה חדשים, ענו לי פקידי האוצר: איך אתה מבטיח שההטבות לא ינוצלו לרעה על ידי ישראלים שיקימו חברה זרה ויקבלו הטבות שאינן זכאים להם"?

התנהלות האוצר - אסון לכלכלת המדינה

"הם לא הסתכלו על הכספים העצומים שיכלו להיכנס למדינה, ליצור תעסוקה ולהפריח את הכלכלה. הם לא חשבו על הסכומים העצומים של מיסים ישירים ועקיפים שהיו נכנסים לקופת המדינה. הם חשבו רק על הרמאי הקטן שאולי ינצל את החוק וירוויח כמה שקלים. זו צרות עין וטיפשות ממדרגה ראשונה של פקידים קטנים, אשר פוגעים למעשה במדינה. זה בעיני אסון לכלכלת המדינה ולכן אני עדיין פסימי מאוד לגבי עתיד הכלכלה במדינה, משום שיש בעולם תהליך חזק מאוד של גלובליזציה וזה פסח על ישראל לגמרי". 

"חברות זרות לא עומדות אצלנו בתור ואני מאוד חושש שאם לא ישונו החוקים בהתאם למציאות הגלובלית, יהיה קושי גובר והולך לכלכלה הישראלית למשוך השקעות זרות והתהליך הזה ישאיר את הכלכלה הישראלית מאחור"

לפני כשנה אמרת בהרצאה שאתה מודאג מעתידה של הכלכלה הישראלית

"כן. לפני 30 ישראל הייתה עם הכנסה לנפש של כ-11,000 דולר לשנה, והיו מאחורינו מדינות עניות יחסית כמו אירלנד עם 9,000 דולר וסינגפור עם 6,000 דולר לנפש. בשנים שעברו מאז גדל התוצר שלנו באחוז לשנה והגענו לתוצר של כ-17,000 דולר, אבל המדינות שפיגרו אחרינו צמחו בשיעור עצום של 450% והגיעו לתוצר של 34,000 דולר לנפש".

מדינה שאני לא יכול להשלים איתה

"כאשר אנו מנסים להבין מה קרה וכיצד נשארנו מאחור, יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת היא חוסר בהשקעות זרות והשנייה, קצב גידול האוכלוסייה, שאצלנו הוא מן הגבוהים בעולם. בכל העולם שיעור הילודה הולך ויורד, כך שבעוד עשר שנים, אפילו במדינות כמו הודו ומדינות המזרח התיכון, שיעור הילודה יהיה נמוך משלנו. רק באפריקה ובדרום אמריקה יהיה שעור ילודה גבוה משל ישראל. בכל העולם המפותח שיעור הילודה אינו עולה על 1.1% לשנה, בעוד שאצלנו השיעור הוא כ-2.2%. שום כלכלה אינה יכולה לתמוך בקצב גידול שכזה וגם להגדיל את הצמיחה. ובאמת, אם מסתכלים על עשר השנים האחרונות רואים שהתל"ג אינו עולה וזה בעיקר בגלל הסיבות הללו".

"כשאני רואה מה קרה למדינה ולחברה בעשורים האחרונים, אני רואה מדינה שאני לא יכול להשלים איתה, מדינה של קיטוב חברתי חריף, פערים עצומים בין עושר גדול לעוני ועליבות".

"יש נוער מנותק עם פוטנציאל עצום אבל בלי סיכוי. שני דברים מונעים מהם את הסיכוי להתקדם ולהצליח: האחד, חוסר באמצעים ויכולת כלכלית, אבל לא פחות מכך, התדמית העצמית הירודה. הם נתפשים בעיני עצמם כלוזרים של החברה. זה נכון לגבי הנוער בפריפריה והעולים החדשים, וגם לגבי נער ערבי ישראלי. אלה הם שתי אוכלוסיות שאם לא נדאג להביא אותן לחזית החברה הישראלית, אז איזו מן מדינה זו תהיה?"