מה מסתתר בארון המצעים המבולגן?

מה מסתתר בארון המצעים שלך? האם הוא דחוס עד שאת בקושי יכולה לסגור אותו, לפני שמשהו נופל ומוחץ את אצבעות רגלייך? האם ארון המצעים שלך הפך למחסן של נכסי מצעים משפחתיים ופריטים בלויים שאיש לא השתמש בהם כבר עשרות שנים? מה עוד מתחבא בפינות מאחור?

לי אין בבית ארון מצעים, תודה לאל. היה ארון כזה בבית שבו גידלתי את בני. אני אנסה לשחזר לעינייך את הדברים שהצטברו על מדפיו. ממש בתחתיתו של אותו ארון היה צינור אוורור. במדף התחתון, בגובה של כחצי מטר מן הרצפה, אחסנתי את מצבור הבדים שלי. בזמנו נהגתי לתפור כל הזמן. המדף היה עמוס לעייפה בבד שלא הייתה לי כל כוונה להשתמש בו אי פעם. הידעת שפטרייה יכולה לגדול על בד? ונעזוב כרגע את כל האבק והלכלוך.

במדף השני היו שמיכות וסדינים. את רובם קיבלנו כמתנות חתונה, והם לא התאימו לאף מיטה שהייתה לנו. למה שמרתי אותם? אין לי מושג. על המדף השלישי, בסמוך לתקרת הארון, עמדו קופסאות של מפיות וציפיות שנשמרו למזכרת. דורות של סבתות תפרו אותן בעבודת יד. על אותו מדף שכנו גם שמיכות תינוק שהיו יפות מכדי להשתמש בהן ביומיום. סבתא שלי רקמה עליהן ונתנה לי אותן במתנה כשג'סטין בני נולד. כל תפר ותפר היה מלא באהבה, ואני דחפתי אותן לארון ומעולם לא בירכתי את בני בשימוש בהן. היו גם דברים מעל לארון, מפני שלא היה לי מקום אחר שבו אוכל לאחסן את מדי הצי החגיגיים של אבא שלי.

הארון ההוא היה מלא כל-כך עד ששנאתי לפתוח אותו. הדברים שבתוכו קראו אליי ומילאו אותי באשמה ובעצב. למה דחפתי לשם את הכל? אני חושבת שהסיבה לכך הייתה שלא רציתי באמת להתעמת עם הדברים. לא רציתי להתעמת עם הכסף שבזבזתי בחנות הבדים ועם כל הכוונות הטובות שהיו לי כלפי הפרויקטים שתכננתי. לא רציתי להתעמת עם העובדה שאבי מת, או עם כל האנשים שנתנו לנו את המתנות האלה. אלה היו דברים איכותיים, ואני פשוט לא יכולתי להיפטר מדברים איכותיים!

ואז התחלתי לחשוב באופן אחר על הדברים האלה. אם אינני משתמשת בהם, והם אינם גורמים לי לחייך - הם חייבים ללכת. הפסקתי לדחוס את רגשותיי ולדחוס את הארונות בדברים שהיו טובים מכדי לשחרר אותם. האגירה נפסקה, ואני מברכת אחרים בעזרת השפע שלי.

השבוע, בואו נפנה את ארונות המצעים שלנו, ונשמור רק את הדברים שאנו אוהבות. את השאר נעביר ונברך אחרים באמצעותו. זה כולל גם את מצבור הבדים שלך, ואת כל המגבות שאת שומרת לאורחים. עד שלא תיצרי לך שגרות שיביאו לשינוי, האורחים יישארו עומדים מחוץ לדלת, מפני שביתך איננו מקדם בברכה אותם או את בני משפחתך.

שחררי את בלגן המצעים, וברכי את העולם. פני מקום לדברים שאת אוהבת ומשתמשת בהם. לכל דבר יהיה מקום, וכל דבר יהיה מונח במקומו. האם את מוכנה לעוף, לאהוב את עצמך סוף סוף, בכך שתסתפקי רק במה שאת באמת צריכה?

לעזרה נוספת בהתגברות על הברד"ק, פנו אל אתר האינטרנט של פלייליידי והצטרפו חינם לקבוצת ההדרכה שלה או אל ספריה: Sink Reflections בהוצאת בנטאם, ו-Body Clutter, ספרה החדש בהוצאת פיירסייד.

הזכויות שמורות למרלה סילי, 2007. פרסום זה מופיע ברשות.