מי "הכשיר" את שוקי ויטה לתפקיד הממונה?
הממונה החדש על הכנסות המדינה הורשע לפני כעשור בתקיפת מבקרת הפנים של נציבות מס הכנסה והוטלו עליו קנס ועבודות שירות. ערערו נדחה בביהמ"ש המחוזי. אבל היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין החליט כי הדבר לא ימנע מוויטה מלקבל תפקיד בשירות הציבורי, אלא רק יעכב זאת. ויטה ערער בביה"ד לעבודה וזה הקל בעיכוב
יהושע (שוקי) ויטה, הסמנכ"ל הבכיר ברשות המסים שייכנס בראשית החודש הבא לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר - קיבל את המינוי למרות הרשעה פלילית בעברו בעבירות של תקיפה והעלבת עובד ציבור. הוא זכה לקידום בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה ובגיבוי בית הדין לעבודה. כך נודע ל-ynet.
האיש הורשע בבית משפט השלום בתל אביב על פי הודאתו לפני כ-10 שנים והערעור על הרשעתו נדחה בפסק דין חמור בבית המשפט המחוזי. במסגרת עסקת טיעון הוטלו עליו 150 שעות עבודה למען הציבור וקנס של 1,000 שקל או חודשיים מאסר תמורתו.
ויטה הורשע בתקיפת מבקרת הפנים של נציבות מס הכנסה יעל שביט ובהעלבתה בכנס של הנהלת הנציבות בתל אביב, בעת שהיה פקיד שומה של גוש דן. הוא קרא לעברה, "שיסלקו את הפרה הזאת" וגם "עוד מעט אני אבוא לנחם את אמא שלך ניחום אבלים". מיד אחר כך שפך עליה כוס תה רותח וגרם לה כוויות. הכל בגלל דו"חות ביקורת שלה על מעללי הנציב דאז דורון לוי ומספר בכירים אחרים.
ויטה גם עמד לדין משמעתי על המקרה, ועם זאת קודם לתפקידים בכירים במס הכנסה וברשות המסים. תפקידו האחרון ממנו קודם לצמרת האוצר היה סמנכ"ל בכיר לשומה וביקורת ברשות. לפני כן, סמוך למשפט, הוא נפסל במכרז לתפקיד המשנה לממונה על הכנסות המדינה למרות שהיה מועמד יחיד, ולפני שנה וחצי נדחתה מועמדותו לתפקיד
מנהל רשות המסים.
"חיסול קריירה בגלל טעות של רגע"
ממסמכי התיק הפלילי שהגיעו ל-ynet בעקבות פרסום הפרשה בשבוע שעבר, עולה כי פרקליטו של ויטה, עו"ד שמואל צנג, ביקש להסתפק בעונש בלי רישום פלילי של הרשעה. הוא הורשע בידי השופטת עדנה בקנשטין בגלל חומרת המעשה, למרות עסקת הטיעון שבה נמחק אישום חמור יותר, ותסקיר חיובי על מקצועיותו ואופיו שהכין שירות המבחן.
עו"ד צנג ערער על רישום ההרשעה ובנה את טיעונו על כך ש"ההרשעה כמוה כמכת מוות לנאשם", כי "המחיר שהוא משלם על טעות של רגע, הוא חיסול הקריירה. פרנסתו תיפגם כי היא כבר נפגמה".
צנג חשש בקול רם כי ויטה ייפלט מהמגזר הציבור לאחר שיינתן נגדו גם פסק דין משמעתי, או שהוא לא יקודם, וגם אם ילך לעבוד כרואה חשבון במגזר הפרטי "ההרשעה תפריע לו ותחסום אותו מלהתקדם הלאה, כי בכל מקום או חברה דורשים אישור שאין לו עבר פלילי". הוא סבר כי "אין שום אינטרס ציבורי להמשיך לפגוע באיש", והציבור אפילו יינזק אם האיש ינטוש את השירות הציבורי.
"יש מאבד עולמו בשעה אחת"
בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הערעור ובעיקר את הטיעונים על "אובדן קריירה ציבורית מזהירה בד בבד עם אובדן אפשרויות מקצועיות בשוק הפרטי". השופטים יהושע גרוס, יהושע בן-שלמה ומיכל רובינשטיין, כתבו בפסק דינם בין השאר: "לא יתכן להקל ראש בעבירה חמורה מעין זו דווקא לאור מעמדו של המערער והצורך להגן על פקידי ציבור. אמנם טבעי שמבקר איננו זוכה לאהדה יתרה אלא בדרך כלל למשטמה ולרוגז מצד מבוקריו. ואולם דווקא משום כך זכאי הוא להגנה משמעותית שתאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה וראויה".
השופטים מדגישים: "אמנם מדובר במעידה חד-פעמית ובמעשה של שטות, אך לימדונו חז"ל כי 'יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת' וכן כי 'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות'. העובדה שמדובר במעשה רגעי של אדם מוכשר מכל הבחינות, שלא דבק בו עד אז כל רבב שהוא, איננה מאפשרת להתעלם מההשלכות כל מעשים מעין אלה לגבי כלל הציבור. לגבי אדם רגיל התוקף עובד ציבור נגזר עונש של מאסר בפועל. במקרה דנן דווקא בשל מעמדו הבכיר של המערער נגזר עליו בהסכמה עונש קל ביותר תוך התחשבות בעובדה שעצם ההרשעה בדין מהווה אף היא ענישה לגביו".
מסיבה זו נותרה ההרשעה הפלילית בעינה בקביעת השופטים כי "אין ספק שדווקא לגבי עובד ציבור במעמדו הבכיר של המערער נדרש סטנדרט גבוה יותר ובוודאי שניתן לצפות מאדם במעמדו כי לא יאבד את עשתונותיו ולא יפעל בצורה כה משפילה ומבזה כלפי המתלוננת (מבקרת הפנים) כפי שנהג במקרה זה". ובאשר לטיעון שפרנסת האיש תפגע מההרשעה, הם קובעים כי עם כל כישוריו המקצועיים, מסירותו לעבודה והאהדה שעובדיו רוחשים לו, כי "לא מדובר בפגיעה כה קשה אשר אדם צעיר ומוכשר לא יוכל להתגבר עליה ולמצוא את מקומו המתאים בשוק העבודה".
תגובת נציבות המדינה
דובר נציבות שירות המדינה אריה גרינבלט אמר ל-yent כי פסקי הדין של בתי המשפט היו לנגד עיני הוועדה למינויים ציבוריים שליד הנציבות לפני שאישרה את המינוי של ויטה לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, לבקשת שר האוצר. לדבריו הוועדה פעלה על פי החלטות היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין אחרי מתן פסק הדין בערעור באפריל 1998, ופסיקת בית הדין לעבודה באותו עניין.
גרינבלט הוסיף כי היועץ רובינשטיין (היום שופט בית המשפט העליון) החליט אז כי פסקי הדין לא ימנעו לתת לוויטה כל תפקיד בשירות הציבורי, אבל קידומו יעוכב "לתקופה מסוימת". לדברי הדובר, ויטה ערער על הסייג של רובינשטיין בבית הדין לעבודה, וזה התיר למנותו לכל תפקיד החל מ-30 בנובמבר 2004 (למעט מינוי ביניים ללא קידום אף קודם לכן).
בתשובה לשאלה אם לוועדת המינויים אין גם שיקול דעת בהיבט הציבורי שהמינוי לצמרת האוצר בתחום הרגיש של מנהל ההכנסות חייב להיות נקי מכל סוג של כתם פלילי - השיב דובר הנציבות: "השיקול הזה איננו בסמכות ועדת המינויים. תפקידה לבדוק רק את כישוריו המקצועיים של המועמד ואלה נמצאו מתאימים".
"התקופה המסוימת" - 3 שנים
ממסמכים נוספים שהגיעו הבוקר (א') ל-ynet בעקבות הפרסום הראשון הנ"ל, עולה כי "התקופה המסוימת" עליה המליץ היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב קידומו של ויטה היתה 3 שנים כשמדובר על קידום לתפקידי סגן נציב מס הכנסה לשומה או סגן נציב למודיעין ולמערכות מידע. אבל גם אז (באוגוסט 2003) הבהיר שי ניצן מפרקליטות המדינה לנציבת מס הכנסה דאז, טלי ירון-אלדר, כי הממונים על ויטה "יוכלו לשקול אם ברצונם לקדמו לאחד מתפקידים אלה אם לאו".
לאחר מכן פנה ויטה לבית הדין לעבודה בתל אביב, הפעם באמצעות עו"ד יעקב וינרוט, ובעקבות המלצת ביה"ד מ-3 במאי 2004 הגיעו וינרוט ועו"ד חגית שפירא-תמיר ממשרד המשפטים להסכמה כי לא תהיה מניעה למנות את ויטה לכל תפקיד בעקבות הרשעתו החל מ-30 בנובמבר 2004, למעט מינוי ביניים ללא קידום אף קודם לכן. ועם זאת הוסכם בין הצדדים למען הסר ספק, כי "מובן מאליו שכל גורם ממנה ייתן את הדעת למכלול השיקולים הרלבנטי לעניין התאמתו לתפקיד, לרבות העניינים נשוא תיק זה".
במלים אחרות, גם אחרי בית הדין לעבודה לא ניתן הכשר אוטומטי מחייב אלא הוסכם כי גם להבא - משקל ההרשעה הפלילית יהיה נתון לשיקול דעתם של הגורמים המבקשים לקדם את האיש בשירות הציבורי.
את תגובת לשכת שר האוצר אברהם הירשזון לא ניתן היה לקבל.
לפנייה לכתב/ת 
