ברוב זעום: המרכז אמר "כן" לפרץ ומג'אדלה

בפער של 28 קולות בלבד - 253 מול 225 - אישר אמש (יום ה') מרכז מפלגת העבודה את בקשת היו"ר, עמיר פרץ, למנות את ראלב מג'אדלה לשר התרבות, המדע והספורט. המתנגדים דרשו לאפשר למרכז לקבוע את זהות מחליפו של אופיר פינס, אשר התפטר על רקע צירופו של אביגדור ליברמן לממשלה. כעת דורש פרץ להביא את המינוי לאישור הממשלה כבר ביום ראשון הקרוב, אולם בלשכת רה"מ לא ממהרים לאשר שכך יהיה. "דחיית המהלך תיחשב לגזענות", מזהירים מקורביו של יו"ר העבודה.  

פרץ הואשם במפלגתו וגם מחוץ לה ב"קומבינה" פוליטית, שנועדה לחזק את מעמדו בקרב המגזר הערבי ערב הפריימריז. "זהו יום חג לחברי מפלגת העבודה ולאזרחי מדינת ישראל", הוא הכריז לאחר ההצבעה. "אני סבור שהמהלך יקדם את ההבנות בדו-קיום עם אזרחי מדינת ישראל הערבים. זה מהלך שייצור תנופה לשלום במזרח התיכון, ומראה על בגרותם של חברי מרכז העבודה". אבל בעבודה כמו בעבודה, בפרט בעיתוי כה רגיש - גם מינויו של השר הערבי הראשון התפתח לכדי מהומה.   

מי שראה עצמו מועמד לתפקיד השר הנוסף הוא שכיב שנאן, נציג המגזר הדרוזי ברשימת העבודה, שכפסע היה בינו לבין כניסה לכנסת. אנשיו השמיעו זעקות רמות וחוללו מהומה במהלך הכנס בבית החייל בתל-אביב. שנאן עצמו התפרץ לבמה וחטף את המיקרופון - לא מחזה בלתי מוכר במרכזי המפלגה.

בהמשך התנצל שנאן על המעשה והבטיח ש"לא יהיו מלחמות עדות". הוא אף טען כי אין בכוונתו "לקפוץ מעל הפופיק", ו"אם ראלב ייבחר - הוא ייצג גם אותנו". במקביל, חזר על טענות המגזר הדרוזי אודות אפליה וחוסר ייצוגיות במפלגה. השר לשעבר סאלח טריף, איש המגזר הדרוזי, ביקש שלא להכניס את העניין הדתי והעדתי לשיקולי הבחירה.      

שנאן חוטף את המיקרופון (צילום: ירון ברנר) 

בדברים שנשא לפני ההצבעה, אמר יו"ר המפלגה ושר הביטחון: "מדובר בהחלטה מן החשובות ביותר. באנו להעביר מסר חשוב". לדברי

 פרץ, "הכי פשוט ליו''ר לגלגל אחריות למוסדות. אך מי יוכל להשיב למה דווקא היום, כשמצרפים שר ערבי, השתנתה השיטה?" הוא הציע "לא להתחרות מי אוהב יותר את הדרוזים" והכריז כי בחירתו של שר ערבי תהווה "מסר של שוויון ותשובה מוחצת לדברי הגזענות של ליברמן". 

"כוכב" הערב, מג'אדלה, אמר: "לא אסתתר מאחורי סיסמאות. אומר רק האמת, כי הציבור עוקב. העבודה מקבלת היום החלטה היסטורית - זה צעד היסטורי חסר תקדים. מי שעושה חשבונות, טועה. כל אחד יצטרך לקום ולהסתכל בראי". הוא הסביר כי הסכים להיות שר כדי להיות התשובה לליברמן. "התחננתי בפני אופיר פינס שלא יתפטר, כדי אני רוצה להיות במפלגה שלא תתקפל בפני ליברמן", סיפר. על תביעתו של שנאן לתפקיד אמר: "עם כל הכבוד, אנחנו ממחוזות שונים - ואנחנו המחוז הגדול יותר. אתם רוצים שהציבור הערבי יגיע לשפל המדרגה?"     

בתחילת השבוע התעמתו ליברמן ופרץ בהופעות פומביות בסיעותיהם. בעוד הראשון תקף את שר הביטחון, ש"כל יום איתו מסכן את הביטחון", השיב השני כי הבעיה האמיתית בפניה ניצבת ישראל היא הגזענות של יו"ר "ישראל ביתנו". אבל ה"צרות" של פרץ הן קודם כל מבית. ניצחונו הדחוק מוכיח שוב עד כמה קטן הוא כוחו בתוך מפלגתו. כעת, באמצעות מינוי מג'אדלה, הוא מקווה לזכות בקולותיהם של מתפקדי העבודה הערבים. ערב הפריימריז, מונה ספר הבוחרים של המפלגה כ-69 אלף איש. אנשיו של היו"ר טוענים כי עד עתה פקדו במחנהו יותר מעשרת-אלפים.