שתף קטע נבחר

המצלמה הדיגיטלית הכי מפורסמת בארץ

איתן גנזי בסך הכל רצה להשיב את המצלמה הדיגיטלית שמצא לבעליה - הוא לא תיאר לעצמו שהדואר האלקטרוני שישלח ינחת כמעט בכל תיבה ברשת הישראלית, יזכה אותו במאות מיילים ושיחות טלפון - ולבסוף יוביל לאיתור הזוג המסתורי

הופתעתי מאוד כאשר ידידי רון שלח לי מייל שרשרת - מדובר באדם רציני, בכיר בחברה רצינית אף יותר, שאינו נוהג לשלוח הודעות כאלה. לכן לא היססתי והקלקתי על הכותרת "FW: FW: בואו נהיה אזרחים טובים ונעזור להחזיר אבידה יקרה".

 

בגוף ההודעה נכתב:

 

שלום,

 

מצאתי לפני שבועיים מצלמה דיגיטלית חדשה מלאה בתמונות מטיול בחו"ל. היא כנראה שייכת לאנשים שבתמונה המצורפת. אם אתם מכירים אותם, אנא שלחו להם את האימייל הזה, כדי שיתקשרו אלי ויקבלו את המצלמה.

 

בכל מקרה - אנא שלחו לכל הנמענים שלכם - כדי שנוכל למצוא אותם ולהשיב להם את המצלמה שלהם!!!! אם מספיק אנשים מעבירים את הצילום הזה לקבוצות חדשות - בסופו של דבר מישהו יכיר את האנשים והם יקבלו בחזרה את המצלמה והתמונות היקרות.

 

איתן

הטלפון שלי הוא 0xx-xxxxxxx

האימייל שלי הוא xxxxxxxx@hotmail.com"

 

מבול של טלפונים ומיילים

בתמונה המצורפת נראה זוג חביב המביט למצלמה. השולח המקורי, איתן, השאיר טלפון פעיל,

וכתובת דואר אלקטרוני שנראתה אמיתית. 

 

החלטתי להרים את הכפפה וחייגתי מתוך סקרנות לשאול מה עלה בגורל האבידה: "המצלמה נמצאה", ענה לי קול עייף מעברו השני של הקו לאחר שהמתנתי דקה עד שענה. "באמת?", שמחתי לשמוע.

 

"כן, ואני לא יודע מה לעשות עכשיו כדי לעצור את מבול הטלפונים והמיילים הממשיכים להגיע" גנח האיש, שהתברר כי שמו אכן איתן גנזי.

 

"אפרסם את הסיפור שלך בתקווה שיהיה לך קצת שקט", הצעתי לו והוא הסכים מיד. התברר כי

האדם שהצליח להעביר את המסר כמעט לכל תיבת דואר אלקטרוני בישראל והפך זוג אלמוני לפנים מוכרות מועסק בתפקיד איש אחזקה בחברת הנעלה, ללא קשר עמוק לאינטרנט או למחשבים.

 

"יצאתי לפני כשלושה שבועות ממועדון החתירה שאני חבר בו. כאשר הגעתי לרחוב אוסישקין בתל אביב ראיתי משהו מונח על הרצפה. הייתי בטוח שזה אייפוד וכשהפעלתי אותו ראיתי שיוצאת עדשה ואז הבנתי שזו מצלמה" הוא אומר. גנזי מספר כי חיפש את בעלי המצלמה בסביבה וכשלא מצא שב עם המצלמה לביתו ושכח מהעניין.

 

"למחרת נזכרתי במצלמה וביקשתי מהבן שלי יונתן שיעביר את התמונות לתקליטור כדי שנראה מה יש בהן. עבר שבוע, ורק ביום שישי שעבר הוא בא והסתכלנו יחד על התמונות". גנזי מתאר כיצד זיהו את בעלי המצלמה באחת התמונות מתוך כמה עשרות שצולמו בטיול בחו"ל.

 

"ראינו הרבה תמונות אך על פי אחת מהן הבנו בבירור מי הם בעלי המצלמה. שלחתי את המייל יחד עם התמונה ל-20 מכותבים שלי". בני משפחתי חשבו שירדתי מהפסים אם אני חושב שמישהו בכלל יטרח לצלצל אלי".

 

גנזי מספר כי השיחות הראשונות התקבלו כמה שעות לאחר שנשלח המייל הראשוני. "איש מבין הפונים לא טען שהוא בעל המצלמה. כל השיחות ללא יוצא מן הכלל היו תגובות נלהבות ששיבחו את היוזמה היצירתית והם התעניינו לדעת אם בעל המצלמה כבר יצר קשר".

 

איתן לוקח נשימה ארוכה ומתאר כיצד לאחר שחלפו 36 שעות הגיע הטלפון המיוחל: "מהעבר השני היה אדם שהזדהה כבעל המצלמה, כיוון שהוא היה היחיד שטען כך, הזמנתי אותו אלי. כאשר הוא הגיע, מיד זיהיתי אותו לפי התמונות שהיו במצלמה.

 


ההודעה המקורית

 

חוויה של "חיים שכאלה"

"האמת שהכל החל כשהמצלמה נפלה לאשתי מהאוטו", מספר אנדי, בעל המצלמה ועו"ד במקצועו. "רק בערב שמנו לב שהיא איננה והצטערנו מאוד".

 

לדברי אנדי, היוזמה של גנזי סיפקה לו הרבה יותר מאשר המצלמה האבודה והעניקה לו מעין חוויה של "חיים שכאלה" - הוא קיבל טלפונים ממאות חברים מבית הספר, התיכון הצבא ואפילו קרובי משפחה שאבד עימם הקשר.

 

"אשתי ואני הפכנו לסלבריטאים בזכות המכתב. מלבד מאות הטלפונים של אנשים שבקושי זכרו את שמי וטרחו להשיגו בספר הטלפונים, נתקלנו במקרים שבהם שולחנות שלמים של בתי קפה זינקו לעברנו בקריאות של "הנה אלה שאיבדו את המצלמה". כך גם היום במרכז המסחרי שבשכונה ניגשו אלי וגם אתמול הטלפונים המשיכו לצלצל".

 

גנזי מוסיף: "האינטרנט גרם לשנינו חוויה שלא נשכח לעולם, אני עדיין עונה למאות שיחות שכולן מתעניינות מה קורה עם הסיפור הזה. תיבת הדואר שלי מפוצצת והאמת שאני לא מאמין למה שאני עובר".

 

האם זו בכלל אשתו?

לשאלתי מה היתה השיחה המקורית ביותר שקיבל עונה גנזי :"התקשרה גברת אחת שגרמה לי להחסיר פעימה כשהיא שאלה אותי מה היה קורה אם זו המצולמת עם הבחור לא היתה אשתו – דבר שבאמת לא חשבתי עליו, אבל תודה לאל הכל הסתדר ואני שמח להיות חלק מהסיפור". "טענה חביבה" צוחק אנדי "אבל בדרך כלל אני

לא חושב שמישהו היה מצטלם עם מישהי שהיא לא אשתו".

 

אנדי מסכם את החוויה: "באמצעות היוזמה של איתן אני ואשתי חידשנו קשרים עם אנשים שלא שמענו מהם עשרות שנים. אני עדיין נפעם מהכח של האינטרנט להניע אנשים לטרוח כדי לעזור למישהו שבסך הכל איבד מצלמה, ומודה שוב לאיתן על היוזמה. מוזר שאנו, שמאוד שומרים על הפרטיות שלנו – הפכנו פתאום למפורסמים".

 

לשאלתי אם היה עושה זאת שוב עונה איתן גנזי בנחרצות :"ברור, אבל לא הייתי משאיר טלפון אלא מסתפק בכתובת דואר אלקטרוני". הוא מוסר לכולם תודה רבה , המצלמה נמצאה, ואנא, הפסיקו לצלצל אליו או לשלוח לו דוא"ל - לפחות עד שימצא את האבידה הבאה.

 

הצטרפתם כבר לניוזלטר החדש שלנו? הירשמו באמצעות תיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו בימים ב'-ד' את מהדורת סיכום היום שלנו - עם קישורים מעניינים והערות על המצב

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים