ברוורמן: אינטל אינה אחראית על פיתוח ירושלים

ועדת הכספים הטילה היום (ב') על ועדת משנה, בראשות ח"כ ראובן ריבלין, לבדוק את האפשרויות לשיקום מפעל אינטל בירושלים ולמנוע את סגירתו.

הוועדה קראה לחברת אינטל למנוע את סגירת המפעל המתוכננת לסוף 2007. כל הח"כים הביעו דאגה ל-600 העובדים שייפלטו לשוק, ולמאות עובדים נוספים שמספקים שירותים חיצוניים למפעל.

אתמול הודיעה אינטל כי עד סוף השנה ייסגר מפעל הייצור בירושלים. מנכ"ל אינטל ישראל, אלכס קורנהאוזר, ציין עם זאת כי "300 עובדי אינטל ירושלים לא יפוטרו אלא ינוידו למפעלי אינטל בארץ על פי רצונם".

מנכ"ל אינטל ישראל, אלכס קורנהאוזר, הבטיח שלא יהיו פיטורים ואיש לא יישאר חסר פרנסה. הוא אמר כי לפחות 300 עובדי הייצור יוכלו להיקלט במפעל הקרוב ביותר שבקרית גת אליו כבר נוסעים 100 עובדים ירושלמיים אחרים. לדבריו, גם מפעלים לא מעטים בעיר מוכנים לקלוט את העובדים.

קורנהאוזר אמר כי תשתיות המפעל שהוקם בראשית שנות ה-80 לא מתאימות לטכנולוגיות החדישות, והמפעל עצמו קטן. הוא הזכיר כי אינטל תכננה להרחיב את המפעל הירושלמי בעשור הקודם והלכה לקרית גת רק בגלל העדר עתודות קרקע בבירה. "בקרית גת קיבלנו 600 דונם. ירושלים הציעה לנו רק 60 דונם", אמר.

לדבריו, למרות הניסיונות לחדש את פס הייצור בירושלים ב-3 השקעות לא קטנות, היה ברור לכל מקבלי ההחלטות, גם בממשלת ישראל, כי פעילות המפעל תסתיים. המנהל ציין כי המבנה יישאר בידי החברה ותוך שנה יוחלט מה לעשות בו. יתכן שתישאר שם רק פעילות מנהלית, אך לא עוד ייצור שבבים.  

ריבלין: לא להשאיר מוזיאון

"רק שלא תעשו ממנו מצבה לחורבן", ביקש ח"כ חיים אורון (מרצ). גם ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), שיעמוד כאמור בראש ועדת המשנה לשיקום המפעל, ביקש שאינטל תמשיך לראות בירושלים יעד עסקי וטכנולוגי ולא תשאיר אחריה "מוזיאון שיסקור את תולדות החברה והתפתחותה".

לעומתם אמר ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), שהיה מעורב בשעתו בהקמת המפעל בקרית גת, "כל מה שנאמר כאן היה ידוע כבר 7 שנים. ההחלטות על סגירת פסי ייצור היו צפויות ואני לא מצפה מאינטל העולמית לקחת בחשבון את השיקולים של פיתוח ירושלים".

מנכ"ל משרד התמ"ת, גבריאל מימון, הודה כי סגירת המפעל יוצרת בעיה במתן מענקי העידוד, אולם מנהל מרכז ההשקעות, חזי סיאג, הדגיש כי המפעל עמד בכל היעדים ומילא את כל ההתחייבויות החוזיות שלו. קורנהאוזר ציין בהקשר זה כי "אינטל שילמה את כל המסים שמגיעים ממנה לפי החוק שהם יותר ממה שקבלה מהמדינה".

עם זאת מספר ח"כים מתחו ביקורת על התנהלות המדינה מול אינטל דרך מרכז השקעות שנעשתה מתוך פרספקטיבה צרה שלא לקחה בחשבון את סגירת המפעלים ביום מן הימים ואת הנזק שעלול להיגרם בעקבות הסגירה.

היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, חיזקה את הביקורת בנייר עבודה שהגישה ובו נאמר כי הסקרים הכלכליים לגבי אינטל "ציינו תמיד סיכון גבוה, אופק ייצור קצר וצורך במעקב". לדבריה מענקי העידוד שקיבלה אינטל בעשור הראשון עד 1993, הסתכמו ב-190 מיליון דולר, לעומת כ-1.1 מיליארד דולר החל מ-1999.

נוכח הסקרים שציטטה אלחנני הביע יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב ליצמן, ספק בפתרון שמציעה אינטל לנייד לקרית גת את העובדים מהמפעל הירושלמי, לאחר סגירתו. "מי ערב לנו שבעוד 10 שנים לא תסגרו גם אותו"? שאל ולא קיבל מענה.