האם רכישת מדינה תפתור את הצרות של Pirate Bay?
גם רכישת האי Sealand שליד אנגליה לא תאפשר לאתר הטורנטים הפופולרי להימלט מהסתבכויות משפטיות, אך החשיבות של הקמפיין החדש היא בעיקר בדיון הציבורי שהתעורר
סיפור המעשה
אתר Pirate Bay פתח בקמפיין לרכישת האי Sealand שליד אנגליה על מנת להימלט מהסתבכויות משפטיות וסנקציות בגין התכנים שמוצגים באתר. מדובר באתר טורנטים, המכריז על עצמו כגדול מסוגו בעולם, המשמש מעין מנוע חיפוש לקישורים מסוג bittorrent לקבצים שונים של מוזיקה, סרטים ותכנים אחרים.
האתר הוקם בתחילת 2004 על ידי הארגון המתנגד לזכויות יוצרים בשוודיה בשם Piratbyrån, ומאז עלה לכותרות בשל העובדה שרבים מהקישורים באתר מפנים לתכנים המפרים זכויות יוצרים.
תלונות רבות נשלחו לאתר בגין הפרת זכויות יוצרים ואזהרות לפני נקיטת פעולה על-ידי בעלי זכויות יוצרים רבים, לרבות: מיקרוסופט, אולפני Dreamworks, אולפני Warner Brothers, אפל ואחרים, אך אלה נענו בלשון עוקצנית.
בחודש מאי, 2006 ביצעה משטרת שוודיה פלישה למשרדי האתר כמו גם מספר מעצרים. האתר הוסר למספר ימים אך חזר בקול תרועה גדולה ופופולריות גוברת.
למרות כל ההתרעות מתגאה האתר בעובדה שאף לא קישור אחד הוסר ממאגריו, ואינו מתכוון לעשות זאת. מפעילי האתר מציינים כי חוקי זכויות היוצרים האנגליים והאמריקנים אינם חלים עליהם וכי אינם מפירים את חוקי זכויות היוצרים בשוודיה. תומכי האתר אף הקימו "מפלגת פירטים" שרצה לבחירות בשוודיה בשנת 2006 וזכתה לכ-35000 מהקולות, שיעור שלא עבר את אחוז החסימה.
האם זו מדינה?
לאחרונה פתרו חברי האתר בקמפיין לרכישת Sealand, על מנת שתשמש בסיס לפעולת האתר. הרציונל: אם שרתי האתר ימוקמו במדינה ריבונית אשר בה פעילות האתר מותרת – ישמש הדבר מפלט מפני ההסתבכויות המשפטיות.
Sealand היא אי מלאכותי, עשוי בצורת אסדת פלדה ששטחו כ-550 מ"ר. האי, ששמו הרשמי Her Majesty’s Fort Roughs ממוקם כ-12 מייל מחופי אנגליה. הוא הוקם במהלך מלחמת העולם השנייה כמתקן להגנת הנמל האנגלי Harwich. בשנת 1967 השתלט על האי שדרן רדיו אנגלי בשם פדי רוי בייטס יחד עם משפחתו והכריז עליו כעל נסיכות ריבונית.
האם יש בסיס לטענת הריבונות? לפי כללי המשפט הבינלאומי (אמנת מונטוידאו) על מנת שמדינת תהיה ריבונית עליה לקיים ארבעה תנאים 1. שטח, 2. אוכלוסיה קבועה, 3. ממשלה ו-4. יחסים עם מדינות אחרות.
Sealand אינה מוכרת עלֹֹידי מדינות אחרות. בנוסף, מאז הכרזת העצמאות של האי הרחיבה אנגליה את שטחי המים הטריטוריאליים שלה, כך שהאי מצוי במסגרתם. בתי משפט בגרמניה ובארה"ב קבעו בעבר כי התנאים הרלוונטיים לא מתקיימים בנוגע ל-Sealand והיא אינה ריבונית.
האם הקמת המדינה תפתור את הבעיות?
מה אם כן היתה מדינה ריבונית? האם הדבר היה פותר את כל בעיות האתר? כנראה שלא.
בשל המבנה הייחודי של האינטרנט, החוצה גבולות, מגיע אתר אינטרנט הממוקם במדינה אל גולשים בכל העולם. מיקום שרתים לביצוע פעילות מסויימת אשר מותרת במדינה בה הם ממוקמים אך אסורה במדינות אחרות, לא מונעת נקיטת צעדים משפטיים ואחרים נגד האתר.
דוגמה אחת היא איסור על הימורים באינטרנט. גם אתרים הממוקמים מחוץ לארה"ב, למשל באנטיגואה או באנגליה, מנועים מלהציע שירותיהם לאזרחים בארה"ב, שם אסורים הימורים באינטרנט – ונתונים לסכנת תביעה משפטית אם יעשו זאת.
בפרשת הליגה נגד השמצה נ. יאהו, בה נדונה הצגת פרטי אוסף נאציים בתוצאות מנוע החיפוש, אסר ביהמ"ש בצרפת על יאהו לאפשר לתושבים צרפתים לרכוש מוצרים נאציים משום שהדבר אסור לפי חוקי צרפת.
במקרה אחר, הורה בימ"ש בארה"ב על אתר הטלוויזיה באינטרנט, iCraveTV, שפעל באופן חוקי בקנדה (אך שידוריו הפרו חוקי זכויות יוצרים בארה"ב), לחסום גישת גולשים אמריקנים לשידוריו. לאחר שהדבר התברר כבלתי אפשרי – האתר נסגר.
מלבד תביעות משפטיות, ישנם צעדים נוספים שניתן לנקוט על מנת למנוע פעילות בלתי רצוייה. למשל: צנזורה – למנוע חדירת אתרים מסויימים למחשביהם של אזרחי מדינה מסויימת (כפי שנהוג בסין, באירן ובמדינות אחרות) או סינון תכנים בעייתיים מתוך אתרים (למשל: גוגל בגרמניה וגוגל בסין).
אמצעי אחר הוא לטפל בחוליה אחרת בדרך מהאתר לצופה. במקרה של חוק ההימורים החדש בארה"ב – המדובר בהחלת איסור על חברות כרטיסי אשראי שמאפשרות העברת התשלומים לאתרי הימורים, גם אם הם ממוקמים מחוץ לארה"ב.
ובנושא שיתוף הקבצים עצמו - במקרה של אתר הקישורים allofmp3 הפועל מרוסיה וטוען כי הינו חוקי לפי חוקיה, הפעילה ממשלת ארה"ב לחץ בינלאומי, על ממשלת רוסיה, לפעול לסגירת האתר, לרבות באמצעות שינוי חקיקה. דוגמה נוספת ניתן למצוא גם בישראל, כאשר לאחרונה הסיר אתר wnet, הפועל מרוסיה, קישורים לתכנים מפרים בעקבות מכתב אזהרה של אלי"ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות).
האם מדובר בנסיון חסר תועלת?
אם גם מיקום שרתים במדינה עצמאית שחוקיה מתירים קישור לתכנים מפרי זכויות יוצרים לא יפתור את בעיותיו של PirateBay, מה החשיבות של הקמפיין הנוכחי?
הקמפיין העלה לכותרות העולמיות ולדיון ציבורי את סוגיית דיני זכויות היוצרים בעידן האינטרנט מנקודת המבט של המשתמשים ברשת. בדרך כלל, כאשר עולות פרשות כאלה לכותרות, המדובר בתביעות או פשיטות על משרדים של אתרים או של עסקים שמתבצעות על-ידי אולפני הסרטים או ההקלטות או על ידי מישהו מטעמם.
בין אם מסכימים עם מכלול טענות האולפנים ובין אם לאו, אין חולק כי לאולפנים אינטרס משמעותי בעיצוב דיני זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי. להם יש הכי הרבה להרוויח מדיני זכויות יוצרים מחמירים, והכי הרבה להפסיד מדינים מקלים.
ומה לגבי הציבור הרחב של הגולשים והמשתמשים באינטרנט? הם נהנים מהחירות הקיימת בינתיים אך על פי רוב נשארים אדישים. מלבד בודדים הפעילים בארגוני זכויות יוצרים דיגיטליים, או מהפכנים כגון חבורת Pirate Bay - מרבית האוכלוסיה אינה מעורבת בדיון אלא מאפשרת למצב להתפתח בעצמו.
מומחה האינטרנט, פרופ' לורנס לסיג, טוען כי אדישות זו עשויה להיות הרסנית לחירות וחופש החדשנות באינטרנט וכי כיום – כבר איננו יכולים להרשות לעצמנו לעמוד מנגד. לסיג טוען כי בעוד שבתחילת דרכה, הייתה האינטרנט שוויונית וחופשית, מבנה שעודד יצירה וחדשנות, כיום, שינויים בחקיקה ומבנה הרשת מובילים אותה יותר ויותר לכיוון של רגולציה, ואף יתר-רגולציה בתחום זכויות היוצרים באופן שמסכן חירות זו ועשוי לצנן חדשנות ופיתוח. על הציבור, שהוא הנהנה העיקרי מחופש זה, להיות מעורב, ומודע לתהליכים אלה – ולהשפיע על החקיקה בנושא.
חברי PirateBay מנסים לעשות זאת, לטוב ולרע. באמצעות המפלגה הפירטית - הם מקדמים את השקפותיהם שלהם. באמצעות קמפיין Sealand – הם נותנים צלצול השכמה לציבור הגולשים, להתעורר ולהיות מעורב בקביעת הכיוון אליו ילכו דיני זכויות היוצרים ברשת.
עו"ד אודיה קגן היא שותפה במשרד שביט בר-און גלאון צין נוב יגור ושות' ומרכזת את תחום דיני האינטרנט וטכנולוגיות מידע (IT) בו. האמור הינו דעתה של כותבת בלבד, אינו מתיימר להיות מלא או מקיף ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו.
לפנייה לכתב/ת 
