הבוטולניום טוקסין A, סוג של רעלן שנתגלה ב-1920 ומופרש על ידי חיידק הנמצא במזון מזוהם, החל לשמש את הרפואה לראשונה ב-1978. היה זה רופא עיניים אמריקאי בשם ד"ר אלן סקוט שטיפל בעזרתו בפזילה. אך כיום מוכר יותר החומר בכל הקשור לניתוחים אסתטיים.
|
| צילום: שי רוזנצוויג/דלית שחם |
מזה 20 שנה משתמשים בבוטולניום טוקסין להחלקת קמטי הבעה בפנים. אבל קודם לכן השתמשו בו כדי לטפל באנשים שסבלו מעיוותים בשרירי הפנים ובהתכווצויות לא רצוניות של העיניים והפנים המכונים "טיקים", או בשפה הרפואית - דיסטוניה.
הבוטולניום טוקסין הינו חלבון המופק מחיידק בשם "קלוסטרידיום בוטולניום". בתהליך מורכב וסודי מעובד הרעלן לשימוש רפואי, כשבסופו הוא חודר לרווח הקיים בין העצב לשריר ומונע מהעצב לכווץ את השריר - ולפיכך נותרים השריר והעצב שלמים אך אדישים לפקודת התכווצות השריר. ההשפעה של החומר היא מקומית בלבד וחולפת כעבור מספר חודשים.
כאשר התברר כי הבוטולניום טוקסין יעיל גם בשיתוק השרירים הגורמים לקמטי הבעה, החלו להזריק אותו לצרכים קוסמטיים, ומאז נחשבות הזרקות הבוטולניום טוקסין לאחד מהטיפולים הפופולאריים ביותר בתחום. הזרקת החומר מטשטשת קמטי כעס הממוקמים בין הגבות ומעל גשר האף, קמטי צחוק הממוקמים בזוויות העיניים, קמטים על המצח וקמטים על הצוואר.
ואולם, הוא לא מצליח להעלים קמטים שנגרמו מנזקי השמש, יעיל פחות בקמטוטים סביב הפה, ויעיל פחות בטיפול בקמטים סטאטיים שלא מושפעים מתנועות שרירי הפנים.
"בשוק המקומי קיימים שני חומרים: הבוטוקס (Botox), מתוצרת ארה"ב והדיספורט (DYSPORT) המגיע מאנגליה", אומר ד"ר אריק איימס, מומחה בהצערה ושיפור מראה הפנים והעור. "היום אני אזריק לך דווקא את הדיספורט, כאשר ההבדל בין שני החומרים הוא ריכוז הרעלן: יחידה אחת של בוטוקס מקבילה לשלוש יחידות של דיספורט".
ד"ר איימס הוסיף ואמר כי גם הדיספורט וגם הבוטוקס מיועדים להזרקות באזור המצח, צידי הגבות והעיניים, כאשר הדיספורט מועדף לשימוש במקרים של הזעות יתר, גם מפני הריכוזיות שלו וגם מפני שהוא יותר דיפוזי, כלומר החומר יותר מתפשט: "כשמדובר באזור הזרקה גדול כמו בית השחי, השימוש בו עדיף, וחשוב עד מאוד לציין כי לשני החומרים יש אישור משרד הבריאות הישראלי לשימוש בהזרקות אסתטיקה, מחלות נוירולוגיות, מחלות עיניים והזעות יתר". ד"ר איימס הוסיף כי תוצאות הזרקה של דיספורט לעיתים מחזיקות מעמד עד חודשיים-שלושה יותר מאשר בוטוקס.
לטענת ד"ר איימס היתרונות של הבוטולניום טוקסין הם בהפחתת קמטי הבעה ללא ניתוח וללא הרדמה, טיפול בשרירים שמתחת לעור, בהזרקות חוזרות ניכרת ירידה דרסטית בנוכחות הקמטים, התוצאות הן למשך 3-7 חודשים, אין תופעות לוואי קבועות ואין צורך בחופשה מהעבודה.
לפי הנתונים מדי שנה מוזרקות בארה"ב כ-350 אלף זריקות בוטוקס. בישראל ההערכות מדברות על 15 אלף זריקות בשנה. לאחר ההתנסות ניתן לקבוע כי הדקירות מורגשות היטב, והטיפול מכאיב ומציק אך לא ברמת כאב שגורם לך לבקש את הפסקתו. מה שהדהים אותי היה עלותו של הטיפול שמתפוגג לחלוטין תוך חודשים מספר: לא פחות מ-3,500 שקל הוזרקו אל תוך פני, כשאורך הטיפול הוא כדקה בלבד.
ד"ר אריק איימס סירב לחשוף פרטים על סוג הלקוחות שלו, אך רמז כי מגיעים אליו אנשים מכל פלחי האוכלוסייה, החל מעוזרות בית קשות יום, דרך שחקנים ושחקניות, דוגמניות ואנשי החברה, ועד לאנשי האלפיון העליון שפשוט "פוקדים באופן קבוע את המרפאה, ומכורים להזרקה שמונעת מהם בסופו של דבר את הניתוח הפלסטי".
- הזרקת החומר אסורה לנשים בהריון, נשים מיניקות, לאנשים הסובלים מניוון שרירים, או מחלות נוירולוגיות אחרות.
- שכיחות הסיבוכים הינה 1%-3% ותופעות הלוואי כוללות כאבי ראש, תסמינים
דמויי שפעת, בחילה, א-סימטריה בהבעה, ולעיתים נדירות עלולה להיווצר אדמומיות קלה או שטף דם באזור הדקירה, שחולפות לאחר מספר שעות או ימים. ד"ר איימס ציין, וזו נקודה חשובה מאוד, כי במקרים נדירים כשאופן ההזרקה מוטעה, עלולה להתרחש תופעה של צניחת עפעפיים, אך תופעה זו הינה זמנית וחולפת.
- לאחר הטיפול אסור לשפשף או לעסות את האזורים המטופלים, להתכופף מייד אחרי הטיפול (התכופפות עלולה לסייע לחומר לשוטט אל אזורים אחרים בפנים), יש להימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית ביום ההזרקה, מחשיפה לחום בשעות שלאחר הטיפול, ומשתיית יין (גם לפני הטיפול).
