מומחית לשפת גוף: "ניכר שהנשיא איבד שליטה"
דורית עוזיאל ניתחה את שפת הגוף של הנשיא בנאומו אמש: לדבריה, מתנועות ידיו אפשר להסיק שהוא מאיים לצאת לקרב. "כשהניף את שתי ידיו למעלה ניכר עליו שהוא מאבד שליטה. כאשר קצב הזכיר את רעייתו הוא השפיל מבט ועצר את שטף דיבורו"
במהלך נאומו אמש (יום ד') השתמש הנשיא משה קצב לא פעם בידיו. לדברי דורית עוזיאל, מומחית לשפת גוף, קצב הביע בכך תחושות של רצון לצאת לקרב, לצד איבוד שליטה. מהבעת הפנים שלו אפשר להסיק שהנשיא משדר עייפות, קולו מעיד כי הוא נסער.
לדברי עוזיאל התקשורת המילולית מעבירה בעיקר מידע, אך התקשורת הלא-מילולית משקפת רגשות, גישה, יחס, ומבטאת את ההתרחשויות הפנימיות של האדם. לשימוש בידיים תפקיד חשוב בהעברת המסר. "קצב הרים את האצבע המורה – אצבעו התנופפה בצורת איום ונזיפה, בכך ניכר עליו שהוא מאיים לצאת לקרב. המסר מועבר על-ידי שימוש באצבעות היד המונפות כמו אקדח. הוא עושה זאת כשהוא מזכיר את היועץ המשפטי לממשלה, את התקשורת ואת המשטרה. תנועת יד ימין חותכת ומשדרת תוקפנות במיוחד כשמדובר בתקשורת".
"משדר תוקפנות". הנשיא קצב (צילום: חיים צח)
עוזיאל אמרה עוד כי הנשיא כמעט ולא השתמש בידו השמאלית. "יד שמאל של הנשיא נשענה מרבית הזמן על הדוכן בצורה רפה המשדרת תחושת כישלון. כשהוא כעס על גדי סוקניק הנשיא הניף את שתי ידיו למעלה וניכר עליו שהוא מאבד שליטה. בכמה מצבים קצב נגע בחזהו, זה משדר כנות אך גם מידה של התנצלות. כשהנשיא אמר שהוא 'מאמין במשטרת ישראל' הוא מיד הניף את ידו במידה שסותרת את הנאמר. כשקצב הזכיר את התקשורת הוא הכה באגרופו על הפודיום בחוזקה - הדבר מעיד על כעס גדול ומשדר אגרסיביות מצידו".
לגבי הבעות הפנים של הנשיא, אומרת עוזיאל כי להבעה יש תפקיד משמעותי בהעברת רגשות. "פניו שידרו עייפות וקושי. הוא נוטה לקמט את פניו בשאט נפש, כאשר הוא מזכיר את התקשורת והמשטרה. כאשר הוא הזכיר את רעייתו הוא השפיל מבט ועצר את שטף דיבורו".
גם מקשר העין של קצב עם הקהל אפשר ללמוד. "קצב שילב בנאומו עיון בדפים שהכין מראש והוא הביט בחלק מהקהל שישב מולו. הנשיא כמעט ולא הביט לצדדים ובעיקר בבני משפחתו. ניכר שהנשיא ממצמץ בעינו בקצב מוגבר כמעט לכדי עצימה מוחלטת כשהוא מזכיר את היועץ המשפטי לממשלה, פעולה זו מבטאת את הקושי האישי הרב באמירותיו על מני מזוז. אין הלימה בין האמירות הקשות לשפת הגוף", אומרת עוזיאל.
עוזיאל הוסיפה כי גם מקולו ומלבושו של הנשיא אפשר להבין את מצבו. עוזיאל: "כאשר הוא הזכיר את ביקור האבלים שביצע בתקופת המלחמה ואת בני משפחתו קולו רעד וניכר עליו שהוא נסער. לגבי הלבוש: עניבה בצבע אדום-בורדו מביעה עוצמה, תקיפות ומרץ, אך גם איום בתוקפנות ורצון להרס. מי שלובש אדום משדר שהוא רוצה להשליט את רצונו על הסביבה או שחסרה לו אנרגיה והוא מטעין אותה בעזרת הצבע".
ומה ניתן ללמוד משפת הגוף של בני משפחת קצב? "בני המשפחה יושבים בשורה הראשונה, כל אחד מהם יושב בישיבה מכונסת. הם אינם נוגעים באימם או אחד בשני. רעיית הנשיא מאופרת בקפידה, עיניה מצועפות כאשר בעלה מזכיר אותה. היא יושבת בתנוחת כף הרגל הנעולה המראה שהיא מסתגרת ומתגוננת ומשדרת שהיא כאן, אבל היתה מעוניינת להיות שם".
