חוק המתות חסד עבר - אז למה לא מיישמים אותו?
בקול תרועה נכנס לתוקף לפני חודש וחצי חוק "החולה הנוטה למות", המסדיר את האפשרות להימנע ממתן טיפול לחולה סופני ומהארכת חייו. אלא שמתברר שאף חולה לא הצליח עד כה לעשות שימוש בחוק והחולה היחידה שביקשה זאת נענתה בשלילה. עוד מתברר שוועדת הבריאות של הכנסת לא אישרה עדיין את התקנות המסדירות את יישום החוק ומשרד הבריאות לא מינה ועדה שנועדה להכריע במקרים שבמחלוקת
חודש וחצי מאז נכנס לתוקפו "חוק החולה הנוטה למות", מתברר שהחוק לא סייע ולו לחולה סופני אחד לסיים את חייו בכבוד. כך עולה מבדיקת ynet. יתרה מזו, החולה היחידה שביקשה לעשות שימוש בחוק נדחתה על ידי בית החולים ונפטרה לבסוף לפני שבועיים ממחלתה.
שחייו לא יוארכו, על ידי הוראות בכתב או בעל פה.
חוק החולה הנוטה למות מסדיר לראשונה בישראל את האפשרות להימנע ממתן טיפול לחולה סופני זאת אם הוכח שהוא סובל סבל קשה והביע רצון מפורש
החוק שעבר בדצמבר 2006
מהיום: חולים סופניים יוכלו לסרב לקבל טיפול
מיטל יסעור
"חוק החולה הנוטה למות" נכנס היום לתוקף. החוק מאפשר לחולים שהוגדרו סופניים - כאלה שנשארו להם שישה חודשים לחיות או פחות - לסרב לטיפול רפואי מאריך חיים. החוק אוסר להפסיק טיפול רפואי רצוף, אך מאפשר לרופאים להימנע מלתת טיפול או לחדשו, מבלי שיואשמו בהריגה. עם זאת, החוק עדיין טעון אישורים סופיים
מתברר שישנם קשיים רבים בדרך למימוש החוק. אדם שירצה להשאיר הנחיות מקדימות כיצד לנהוג בו אם יהפוך לחולה סופני יתקשה למצוא אותן משום שוועדת הבריאות עדיין לא אישרה אותן. גם התקנות המסדירות את יישום החוק מונחות עדיין על שולחן הוועדה. בנוסף, משרד הבריאות לא מינה עדיין ועדה ("ועדה מוסדית") שנועדה להחליט במקרים שבהן האדם לא השאיר הנחיות בחיים ולא ייפה את כוחו של אדם אחר להחליט בשמו.
אם לא די בכך, העתירה שהגישה החולה חשפה לקונה בחוק (חוסר משפטי), שמקשים על יישומו. עוד התברר בעקבות העתירה שאין דרך לחייב רופא לסיים את חייו של חולה ובמקרה המדובר אף רופא במחלקה בה טופלה החולה לא היה מוכן לקחת על עצמו את המשימה.
החולה שעתרה לבית המשפט המחוזי היא א', בת 84, שסבלה מפרקינסון ומאוסטאופרוזיס והיתה מרותקת שנים לכיסא גלגלים. בתקופה האחרונה סירבה להזנה מלאכותית באמצעות צינורית, נחנקה ממזון שבלעה, סבלה מהלם ספטי ואושפזה כשהיא מונשמת ומורדמת.
מונשמת, סובלת מרזון קיצוני ופצעי לחץ
באמצעות עו"ד יצחק חשן עתרו בני המשפחה לבית המשפט וביקשו ליישם את החוק ולשים קץ לסבלה של אמם. לכתב התביעה שהוגש צורפה חוות דעתה המקצועית של ד"ר שרון חסין, מומחית לנוירולוגיה ומנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות תנועה בבית החולים "שיבא" שקבעה: "מצבה הירוד של החולה לא מאפשר גמילתה מהנשמה. היא סובלת מרזון קיצוני וממספר פצעי לחץ ואינה מתקשרת עם סביבתה".עוד העריכה ד"ר חסין כי מצבה של א' הוא סופני ותוחלת חייה אינה עולה על שישה חודשים, כפי שנקבע בחוק החולה הנוטה למות. לדבריה, "ברור שהמשך הנשמתה כיום הינו טיפול חורג שמאריך את התהליך הטבעי של המוות". לדברי בני המשפחה, א' הביעה בפניהם את רצונה לא להמשיך לחיות עוד לפני שחוברה למכונת ההנשמה.
לפני שבועיים נפטרה א' באופן טבעי והעתירה נמחקה.
עו"ד חשן, שהיה גם בין מגבשי הצעת החוק, ציין כי "אני עדיין לא רואה את המנגנון של החוק פועל כפי שרצינו. במקרה הזה אני בהחלט מאוכזב כי הטבע עשה את שלו מהר יותר מהמחוקק. אני רוצה להאמין שמדובר בחבלי לידה של החוק ושבמקרים אחרים שיבואו דברים יזוזו בצורה אחרת".
גם אם רוצים ליישם את החוק - אי אפשר
עו"ד מאיה אופק, שייצגה את שירותי בריאות כללית ואת בית החולים מאיר בתביעה זו הסבירה "בית החולים לא יכול היה לפעול במקרה זה משום שלא היתה לו יכולת חוקית לפעול". עו"ד אופק ציינה שהחולה לא השאירה צוואה או מינתה מיופה כוח בעודה בהכרה ובמצב כזה ניתן לקבל החלטה בנושא רק על ידי ועדה מוסדית (שכאמור, עוד לא הוקמה) או על ידי רופא אחראי.אולם, כאן התגלתה לקונה בחוק משום שגם אם רופא אחראי מאשר להימנע ממתן טיפול לחולה, מבחינה מעשית החוק אינו מאפשר זאת. בתגובה לעתירה טענה הפרקליטות שיש בסעיף זה "טעות סופר" ונעשתה פנייה למחוקק על מנת שיתקן אותה.
"החוק לא מיושם בהעדר תקנות"
מוועדת העבודה הרווחה והבריאות נמסר בנוגע לאישור התקנות המסדירות את יישום החוק כי "התקנות נמצאות על שולחן הוועדה ועדיין לא דנו בהן. החוק לא מיושם בהעדר תקנות".
בנוגע למספר האנשים שעשו שימוש בחוק על מנת לסיים את חייהם נמסר ממשרד הבריאות כי: "למשרד הבריאות ידוע על בקשה אחת שהוגשה לבית חולים ולא ידוע למשרד הבריאות על בקשות שאושרו".
מומלצים
