חופשת הסמסטר כבר החלה, ולמאות סטודנטים היא מספקת ההזדמנות להניח את הספרים בצד, להתנער מאווירת המבחנים התובענית - ולתרום משהו מעצמם לקהילה. בחסות הכותרת "כי האדם עץ השדה", יתמסרו בחודש הקרוב הסטודנטים לעבודות שיפוץ בקרית-שמונה, שתילת ערוגות בגינות ובפארקים בצפון ושיקום יערות הקרן הקימת המפויחים, במסגרת פרויקט התנדבותי שמפעיל בחמש אוניברסיטאות ברחבי הארץ מרכז
"הלל"
לחיים יהודיים בקמפוס.
כך למשל, ביום שני הקרוב ייצאו כ-50 סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב ומכללת תל-חי לקרית-שמונה, ישפצו בתים נפגעי קטיושות ויעמלו על נטיעת שתילים בגינות. אליהם יצטרפו במהלך החודשים פברואר ומרץ סטודנטים מהאוניברסיטה
| היי, צפונה |
|
| "אנחנו כאן כדי לעשות משהו חשוב" / ynet |
|
מאשימים אותם באדישות, טופלים עליהם עיסוק קדחתני בעצמם, מקטרגים שדווקא לאלה שאמורים להוביל את החברה בישראל לא אכפת ממנה. אבל מאות הסטודנטים שהעפילו השבוע צפונה כדי לקחת חלק בפרויקט התנדבות לשיקום האזור, מוכיחים את ההפך |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
העברית, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת חיפה. בין היתר אלה יפעלו בשיתוף עם תושבי מעלות לשיקום יער נפתלי, וכן יסייעו בחלוקת מזון לנצרכי חיפה וחצור-הגלילית.
"המטרה היא לא רק למלא את הבורות שהקטיושות יצרו בצפון", מסבירה רכזת הפרויקט רלי אסולין. "אמנם רוב התושבים חזרו לשגרה אחרי המלחמה, אך עדיין יש מקום לסייע לצורכי הקהילה בכל מה שניתן. אנחנו מקווים שהסטודנטים שיתנדבו בצפון בשלב הראשון של הפרויקט, יוכלו בשלב השני להוביל יוזמת התנדבות עצמאית משלהם, בתחום הקרוב ללבם", היא מוסיפה.
"מעולם לא הייתי ממש פעילה בתחום ההתנדבות", מתוודה אלכסנדרה בן ארי, סטודנטית בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב שתגיע ביום שני לקרית-שמונה. "בתקופת המלחמה היו הרבה קריאות להתנדב ולסייע לתושבי הצפון, ועכשיו אני מרגישה שזוהי סוף-סוף ההזדמנות שלי לעזור". לדבריה, היתרון ביוזמה היא ש"זהו פרויקט נוח לסטודנטים. לרובינו אין אפשרות להתנדב על בסיס קבוע, וכאן יש לנו אפשרות לעזור נקודתית. צריך להבין שאנשים מתנדבים בתנאים שלהם. בדרך-כלל הם מצפים לתמורה, ובצדק. פעם עלה רעיון לאפשר לסטודנטים להתנדב תמורת נקודות זכות אקדמיות, אך הוא לא מומש. לדעתי, אין מספיק חינוך להתנדבות".
יובל כהן, סטודנט המתגורר בקרית-שמונה ופעיל בעמותת "איילים",
מבהיר כי מדובר בפעולת החייאה חשובה. "רחוב עולי הגרדום שנשפץ ובו אני גר, הוא אחד משני הרחובות הכי מוזנחים בעיר. הוא מעולם לא קיבל תשומת לב הולמת מצד הרשויות או מצד גורמים אחרים. חשוב לי להבהיר שהטיפול דרוש לא בהכרח
בשל המלחמה, אלא בעיקר בגלל הזנחה של שנים. השבוע, בסיועם של הסטודנטים שיגיעו מהמרכז, נשפץ את המרכז המסחרי המוזנח שממוקם בתחילת הרחוב ונחדש חדרי מדרגות".
כהן מספר כי היה שותף להקמתם של "כפרי סטודנטים" באזור הצפון והדרום, ונוכח ההזנחה הממושכת של הרחוב בו הוא חי - הוחלט להקים גם שם כפר סטודנטיאלי. "שיפצנו 16 דירות ובכל דירה מתגוררים היום שני סטודנטים", הוא מתאר. "בנוסף, הקמנו מרכז חוגים ומועדון לילדים ובני-נוער בעיר שמופעל בידי סטודנטים בתמורה למלגת לימודים".
"למרות שחלפו מספר חודשים מאז מלחמת לבנון, תושבי הצפון עדיין נאבקים עם הכאב והחזרה לשגרה, וזאת בנוסף לנזקים שנגרמו ליישובים, לפארקים ולשמורות טבע", מסכמת דנה ראוצ'ר, מנכ"לית קרן "סמואל ברונפמן" המממנת את הפרויקט. "המטרה היא לעזור לחזק את תושבי הצפון, ובמקביל להעצים את הזהות היהודית של הסטודנטים המשתתפים באמצעות עזרה לזולת".
