עשו טובה, אל תעשו אצלנו שבת, חברים חילוניים. אנחנו פשוט לא נדע מה לעשות כשתומר שלכם פתאום יכבה את האור בשירותים. לא נרגיש נוח כשפתאום תדפקו בדלת (או, שלא נדע, תצלצלו בפעמון!). אנחנו בחולצות השבת הלבנות שלנו, באמצע "דרור יקרא", ואתם - גלין-גלן - עם זר כריזנטמות שאסור לנו לשים במים בשבת.
אל תבואו אלינו בשבת, בטח לא בהפתעה. עם הסלולאר שלכם שיצלצל פתאום וקופסת הסיגריות שכמעט תשלפו מהתיק, אבל פתאום תיזכרו ואנחנו נגיד "לא נורא, זה בסדר".
אל תבואו אלינו בשבת, גם בתיאום מראש. אם בטעות נציע – תסרבו בנימוס. כי זה מכניס אותנו לוויברציות. אנחנו עם השגעונות והשגיונות שלנו, הדקדוקים וההרגלים הישנים. הרי נגיד לכם להגיע לפני שבת כדי שלא תחללו שבת בגללנו, ואחרי ארוחת הערב נעשה את עצמנו כאילו אנחנו לא יודעים שאתם עולים לאוטו ונוסעים. זה כבר לא עניין שלנו. אנחנו מבחינתנו בכלל רצינו שתישארו אצלנו לכל השבת, ערבית, שחרית, מנחה וקידוש לבנה. זה הם, ריבונו של עולם, שלא הסכימו להישאר שבת שלמה. אנחנו רק רצינו, ריבונו, שהם יראו פעם מה זו שבת אמיתית. ובכלל חשבנו שהם חוזרים לתל אביב ברגל.
הוי, תארו לעצמכם מה זה משפחה חילונית אצלנו כל השבת. ברוכים הבאים לגיהינום: אורות נדלקים וכבים בטעות, ניירות טואלט נתלשים בטירוף, אסמסים מתעופפים, מוקצים זזים וטוסטים קופצים כאילו אין מחר, כיפות נושרות, ילדים מפעילים את הטלוויזיה ואין מכבה. ילדיך שלך, דוסים קטנים שלא טעמו טעם חטא, מתקלקלים על המקום ופורשים לחיי כפירה. אתה ואשתך מטרידים את האורחים במאור פנים של מחזירים בתשובה מקצועיים, מזמררים בקול ענוג זמירות שבת, מביאים את רש"י מהפרשה ומפגינים את נפלאות המשפחה היהודית. אח, אח, איזה קידוש-השם, חשוב שהם יראו.
נכון שיש פוטנציאל אקזוטי במפגש הרב-תרבותי בטריטוריית השבת שלנו, ומי אני שאעמוד בין יהודי לבין שורשיו המבעבעים בסיר החמין. אבל לך תסביר להם שבחצות, כשאנחנו בדרך כלל עם התה והעיתונים (הפעם אני מדפדף בארשת צדיקית בחומש), האור נכבה בפתע עם שעון שבת. ולך תסביר לילד עם תספורת הקוצים מה זה מוקצה, ולמה אין פנקייקס או חביתה בשבת בבוקר. השם לא מרשה. ולמה כולם מתנדנדים בתפילה ומדוע אני לא עונה כשאבא שלו שואל אותי משהו באמצע קדושה. לך תגיד לעדן שלהם שלבית כנסת רצוי לבוא בחצאית. היא בת 12 ואין לה חצאיות.
כמה מידידי הטובים ביותר הם חילונים, אבל אני בשבת - אין לי חברים. אוהב אותם, מוקיר אותם אבל לא מצלצל אליהם והם לא אלי. לי אין ארץ נהדרת והם לא "יכירו ויידעו כי מאיתך היא מנוחתם". לא תבואו שישי-שבת. תבואו ראשון, תבואו שני, תביאו שלושה ילדים, אבל בשבת זה מסובך מדי. שבת אחת - שני עמים.
