דין חברון במשפט רמון
סטירת לחי יכולה הייתה להוות תשובה, אבל הם רצו לנקום בשר המשפטים - ונתנו לחוקי השטחים לחדור הביתה
הבריטים שלטו בארץ, הם לא בדיוק יישמו את החוק ששרר בבריטניה. במושבות היה מותר לחוקק חוקים דרקוניים, לעצור אנשים ללא משפט ואף להושיבם במחנות ריכוז. מה שקרה במשפט רמון הוא שהחוק האחר, זה השולט בארץ מן הצד השני של הכביש, החוק בגדה וברצועה - גבר על החוק ששרר בארץ בימי יועצים משפטיים כחיים כהן.
מי שמיישם בשטחים חוקים דרקוניים המתירים להתעלל באנשים חפים מפשע ולעוצרם לחודשים בלי משפט, וחשב שניתן להמשיך כך בלא שיינזק החוק בישראל גופא - טעה. מי שמתחיל במאסר חפים מפשע בגדה, מביא אל תוכנו את החוק השורר שם. ושלושה שופטי רמון - לא אחד, לא שניים, אלא שלושה - הבינו את הרמז ופסקו פה-אחד שרמון אשם; אשם בכך שבחורה צעירה חיבקה אותו ושהוא, איש יצרי, אולי נשק לה שלוש שניות עם לשון או בלי לשון.
כך נוכחנו לדעת מיהם שליטי החוק בישראל: לא שופטים, לא צדק, לא חוק - אלא יצר הנקמה. נקמה במי שחששו שיעשה במשרד המשפטים סדרים שאינם נראים להם, והם עשו מהנשיקה שנושקה מעשה מסוכן. סטירת לחי אחת יכולה הייתה או אמורה הייתה להוות תשובה, אבל הם רצו לנקום ברמון ונתנו לחוקים השוררים בגדה וברצועה לחדור הביתה. והצליחו. אילו הייתי בן גילו של רמון, הייתי עוזב את הארץ הזאת לאלתר, כי הפחד ישלוט פה. אם אין חוק - הכל מותר.
האנגלים, שנהגו בקולוניות כמעט - ואני נוקט לשון זהירה ואומר, כמעט - כפי שאנחנו נוהגים בשטחים, היו חכמים מאיתנו ולא רצו שלטון פחד בבריטניה. לכן לא הניחו לשטחים שלהם לכבוש את בית-המשפט בלונדון, כפי שבסיוע שופטים מבוהלים נתנו שופטים ישראלים לחוקי השטחים שלנו להכניע את מבצר החוק הישראלי.
אני יודע שאני מסתכן בדברים האלה. שאהיה על הכוונת שלהם. אבל גם השופטים, שכנראה אינם קוטלי קינים בשינון החוקים, חששו לעורם, כי הרי אונס לא היה כאן ולא שימוש בדרגה לשם השגת טובת הנאה. ואם בחורה צעירה מחבקת איש מבוגר ולשון או לא לשון, מה זה? אונס בכוח? שלוש שניות - ומזה לחסל קריירה? להרוס מוניטין של אדם? גילינו שהחוק האמיתי רצה את דמו של רמון וקיבל אותו ממערכת משפט מבוהלת, מה שפגע בחוסנה החוקי של ישראל. מי שאינו מבין את זה היום, יבין מחר. אם אכן יהיה מחר.
מומלצים
