שתף קטע נבחר

חוקרים חוששים: קיפוד החולות נכחד מישראל

סקר מקיף שערכה החברה להגנת הטבע בבתי גידול לאורך מישור החוף מציג תוצאות עגומות לגבי מצבם של בעלי החיים בשטחי הגידול: מינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה שרק הולכת ומחריפה, ואחרים כבר נעלמו לגמרי. האשם העיקרי: הפיתוח המואץ, כלי רכב הנוסעים בחולות וכרייה בלתי-חוקית

מצבם של בעלי-החיים בישראל הולך ומדרדר: סקר יונקים וזוחלים שערכה החברה להגנת הטבע בחולות מישור החוף מגלה כי בעלי-חיים רבים נכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה ממשית, בשל הצטמצמות שטחי המחייה הטבעיים.

 

הסקר המקיף, שארך חמש שנים, נערך על ידי מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע בבתי גידול לאורך מישור החוף. מנתוני הסקר נראה כי מינים לא מעטים של בעלי-חיים וצמחים נעלמו משטחי המחייה, או נתונים בסכנת היעלמות חמורה.

 

כך לדוגמה קיפוד החולות, שנעלם ממישור החוף, והחוקרים חוששים כי הוא נכחד לחלוטין. נרשמה גם ירידה משמעותית במספר הפרטים של נחש החולות והכוח האפור, ירבוע החולות, גרביל החולות וצב היבשה המצוי, צב הים הירוק וחתול הביצות מצויים אף הם בסכנת הכחדה.

 

חולות מישור החוף מהווים מערכת אקולוגית ייחודית, המשלבת אקלים ים תיכוני עם קרקע יובשנית. כתוצאה מתנאי הגידול היחודיים, התפתחו באיזור יצורים ומינים אנדמיים - שאינם מצויים בשום בית גידול אחר. חלק מבעלי החיים שנסקרו בסקר ונמצאו בסכנת הכחדה הם בלעדיים לאיזור הנבדק, ההולך ומצטמצם בשנים האחרונות כתוצאה מפיתוח מואץ.

 

בחברה להגנת הטבע חוששים, כי מצבם של בעלי-החיים יילך ויחמיר, בעוד שמרבית גושי החולות צפויים להצטמצם לכדי רבע משטחיהם המקוריים. במקומות מסוימים לאורך מישור החוף, המצב חמור עוד יותר: בנתניה, לדוגמה, יישארו רק 4% משטחי החולות ובעמק זבולון רק 12%.

 

במהלך סקר, בדקו החוקרים את גורמי הפגיעה העיקריים בחולות מישור החוף, דירגו את מידת חשיבותם של אזורים שונים עבור בעלי החיים, ואף צירפו המלצות כיצד נכון יהיה לשמר ולשקם שטחים אלו בכדי לעצור את ההידרדרות של בעלי החיים החיים בחולות.

 

פיתוח אינטנסיבי לצרכי התיישבות ותעשייה באזורי החולות, לצד פעילות נרחבת של כריית חולות, שימוש הולך וגובר ברכבי שטח עבירים בחולות ושינוי ממשק הצומח, גורמים להתמעטות השטחים הטבעיים שנותרו ולהצטמצמותם, כמו גם לקיטוע מסדרונות המעבר בין אזורי החולות השונים ולשינוי אופי בית הגידול. כל אלו מביאים להאצת תהליכי היעלמות והכחדה של מינים שונים ולפגיעה בלתי הפיכה במערכת הטבעית הייחודית.

 

קיפוד החולות נעלם לגמרי

בחברה להגנת הטבע מוטרדים ממצבו של קיפוד החולות, יונק שוכן חול המוגדר זה מכבר כנמצא בסכנת הכחדה. בסקר המקיף, לא נמצאו כלל קיפודים, והחוקרים מעריכים כי הם נעלמו כליל מחולות ישראל. ירבוע החולות, מכרסם המצוי אף הוא בסכנת הכחדה, נצפה רק באתר הדרומי ביותר - חולות ניצנים - למרות שתפוצתו אמורה להגיע עד חולות תל-אביב. גרביל החולות, גם הוא מין בסכנת הכחדה, נצפה גם הוא רק באתרי החולות הדרומיים - ניצנים ופלמחים -  ולא צפונה משם.

 

הצטמצמות גבולות התפוצה היא אחד המדדים המעידים על ירידה חמורה בגודל האוכלוסיה של בעלי החיים. בכל המינים הללו, איתר הסקר פגיעה משמעותית בתחום התפוצה. "העובדה כי לא נמצא אף פרט של קיפוד חולות בסקר הנוכחי", אומרים בחברה להגנת הטבע, "מעידה על כך שהמין עומד להיכחד או שנכחד כבר ממישור החוף הישראלי".

 

גם בגזרת הזוחלים המצב חמור: כמעט כל הזוחלים החוליים נמצאים בדרגת סיכון להכחדה, וביניהן הלטאות שנונית החולות, שנונית השפלה, נחושית חולות, כוח אפור ונחש חולות. הכוח האפור, לטאה גדולת מימדים ומרשימה במיוחד, נמצאה רק בשני האתרים הדרומיים - בניצנים ובפלמחים - מה שמעיד על ירידה חמורה בגודל האוכלוסייה.

 

מצבם של צבי היבשה והים המקננים בישראל - צב ים חום וצב ים ירוק - נמצאים בסכנת הכחדה ממשית. הפגיעה בבתי הגידול החוליים משפיעה גם על צבי הים, המטילים את ביציהם בחולות ישראל. פגיעה באתרי הקינון הקבועים של הצבים, מקטינה משמעותית את מספרם ומונעת את האפשרות להגדלת אוכלוסייתם באופן המגביר את הסיכון להיעלמותם מהאיזור.

 

הנהגים מצפצפים על החוק, המשטרה לא אוכפת

בסקר התגלה, כי ככל שמתקדמים צפונה, אל עבר איזור המרכז והצפון, הפגיעה בבעלי החיים חמורה יותר. "הסקר מגלה כי חולות ניצנים וחולות פלמחים הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לשימור בעלי החיים החוליים, משום שעושר המינים בו הוא הגבוה ביותר", אמרו בארגון. "שטחם גדול ורציף והם בעלי קישוריות טובה לשטחי חולות בצפון ובדרום. חשיבות גדולה לשימור ישנה גם באיזור פארק השרון וחולות קיסריה".

 

טורפים מבוייתים שהתפראו או משוטטים ללא השגחה, דוגמת כלבים, חתולים וטורפי בר דוגמת שועלים ועורבים, פוגעים באוכלוסיית היונקים הקטנים והזוחלים. בסקר התגלה עוד כי הגורם המרכזי להכחדת המינים הוא הבנייה בסמוך לחוף והפיתוח הנלווה, המחסלים את בתי הגידול. בשנים הקרובות אמורים להפוך עוד כ-50,000 דונם ק"מ משטחי החולות לשטחים בנויים, וכן אמורים לקום כפרי נופש בלב השטחים הפתוחים.

 

כלי רכב הנוסעים בחופים, רומסים את קיני הצבים, דורסים בעלי חיים המשוטטים באיזור, משנים את שטח פני בית הגידול וגורמים להתמוטטות מחילות. כריית החול מהווה אף היא גורם מסכן לבעלי החיים, כתוצאה מצמצום שטח המחייה וייצוב החולות הנודדים. כחלק ממגמות הפיתוח, אזורי החולות נעשים מבודדים זה מזה. בשטחים קטנים עולה סכנת ההכחדה בשל צמצום מרחבי המחיה, וההשפעה האורבנית מורגשת יותר, כמו פלישה של מינים זרים, תאורה וזיהום אוויר.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע
כנראה נכחד. קיפוד בפעולה
צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע
צילום: אביעד שיינין מחמל"י, אוניברסיטת חיפה
צב ים בחופי ראשון לציון. נמצא בסכנת הכחדה חמורה
צילום: אביעד שיינין מחמל"י, אוניברסיטת חיפה
מומלצים