"הגיע הזמן שלי"
דידי ארז משנה את המיקום שלו ועובר לקדמת הבמה כזמר. "אני לא מתייחס לשירה כאל עוד כלי, אני מודע לחשיבות של פרונט ונהנה מזה מאוד"
על מדף הדיסקים בדירתו של דידי ארז אפשר למצוא מצד אחד את ה"ביסטי בויז" ואת ה"רד הוט צ'ילי פפרס", ומצד שני את אחד הסינגלים של הראל סקעת. ככה הוא ארז, משתדל להישאר מגוון ככל האפשר, וכך גם הוא מציג את אלבום הבכורה שלו שעתיד לצאת בחודשים הקרובים וששמו עדיין לא נקבע.
אם נדמה לכם שכבר שמעתם את השם הזה בעבר, זאת מפני שארז היה המתופף הראשון של "ג'ירפות". לאחר שעזב את הלהקה, ארז נכנס לעולם שמאחורי הקלעים והחל לכתוב מוזיקה למחול ולתיאטרון. סיבה נוספת שהשם נשמע לכם מוכר היא כי אולי נתקלתם ב"כל מבט", השיר הראשון שהוציא ארז לרדיו בו שרה איתו סיוון שביט. החיבור בין שביט לארז אינו מקרי - ארז הוא חבר טוב של שביט, והשניים משתפים פעולה באלבום אותו הפיק מוזיקלית אמיר צורף.
בסטודיו הפרטי של ארז, שהוא גם הסלון בבית מגוריו, אפשר למצוא שלל כלי נגינה מיוחדים, ביניהם מערכת תופים אלקטרונית, כלי הקשה ממדינות רחוקות, סוגים שונים של קלידים ועוד. אבל למרות שהוא מנגן על כל אחד ואחד מהם, באלבום הבכורה שלו הוא מגיע בתור הזמר, האיש בחזית. "הגיע הזמן שלי", אומר ארז, "כל חיי שרתי, גם כשהייתה לי להקה בתיכון. אני חושב שמאוד נוח לי בגלגולים האחרים שלי, עם הג'ירפות וגם כשאני מופיע עם סיוון ואמיר בהופעות שלהם - אני מאוד אוהב להיות גיטריסט או מתופף ולתת לאנשים לשיר. אבל שמתי לב שאני גם אוהב לעשות את זה בעצמי ואני מרגיש מאוד נוח גם בפוזיציה הזו. אני לא מתייחס לשירה כאל עוד כלי, אני מודע לחשיבות של פרונט ונהנה מזה מאוד".
ארז. מרגיש נוח
צילום: יהונתן צור
מומלצים
