שתף קטע נבחר

חדש בכנסת: פורום לקידום היהדות החילונית

רק שלושה ח"כים, אבל נציגים מהרבה ארגונים, נענו להזמנת יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, והשתתפו בהקמת הפורום. המטרות: התארגנות לחקיקה, השגת תקציבים והשתחררות מכבלי הממסד הדתי. ח"כ חרמש ביקש לצנן את הרוח הלוחמנית - "לא צריך לעשות מרד". ומה אומר ח"כ פרוש בתגובה: מאחל להם שגורלם הפוליטי יהיה כמו של חברי שינוי

ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) קרא לח"כים שלא להגיע, אבל יו"ר מרצ, יוסי ביילין, ייסד אמש (יום ג') בכנסת את "הפורום לקידום היהדות החילונית".

 

פרוש ציין באיגרת לחברי הכנסת כי יוזמת ח"כ ביילין "מכוונת לתת גט כריתות לתורה, למורשת, למסורת, לתפילות, לשורשים ההיסטוריים העתיקים, ולכל מה שכלול במונח יהדות" ובסופו של דבר רובם הגדול אכן לא הגיעו. מי שכן הגיעו היו הח"כים שי חרמש, שרה מירום-שלו ורן כהן וגם 54 נציגים של ארגונים שונים העוסקים בתחום הזהות היהודית הפלורליסטית.

 

ביילין הציג בדיון את מטרות הלובי: "השתחררות מכבלים – בעיקר דיני אישות – אם היו נישואים וגירושין אזרחיים במדינה זה לא היה כזה עניין גדול להתחתן עם רב או בלי רב. אבל זה הדבר שמעיק עלינו מאז קום המדינה. שאלת מיהו יהודי – האם לנו כחילונים מותר גם כן להגדיר מיהו יהודי או שזה בידיים של הדתיים בלבד. ועוד נושאים הקשורים לדת ומדינה.

 

"היבט שני – אלטרנטיבה אקטיבית – וכאן אולי יש מחלוקות בינינו: האם יהדות חילונית זה יהדות רק שאינה הולכת לבית כנסת, או שזה יהדות שיש לה מסרים משלה, עם תוכן מסויים, דרך פרשנות ורצון לשכנע אחרים – ונדמה לי שאולי יש מחלוקת גם סביב העניין הזה".

 

ביילין הסביר את היתרון במיסוד זרם חילוני: "בלי המיסוד הזה, החילונים שהם רוב, או מיעוט די בולט, אין להם כתובת מרכזית. יותר קל גם לחילונים להעביר את המונופול לאחרים. נניח שאנחנו רוצים להשפיע על השאלה מיהו יהודי, נניח שגם מי שאביו יהודי ואימו לא ייחשב יהודי – בתור מה אנחנו אומרים אז זה? אם אנחנו מפלגה – אנחנו יכולים להגיד מה דעתנו, ולכתוב שאנחנו בעד חקיקה שתכיר בו כיהודי. אבל בפועל אנחנו יודעים שאין ממש סיכוי שחקיקה כזאת תעבור בכנסת. כך שאם אנחנו לא מפלגה, אלא פורום, אנחנו צריכים לראות מה במסגרת הקיימת, אפשר פה ושם לכרסם ולשנות. ואפשר לשנות את זה גם בהצעות חוק, אבל גם בבג"צים".

 

יו"ר מרצ קרא לשדולה לפעול להשגת תקציבים לארגונים חילונים ולמסד את הקשר עם יהדות התפוצות - "יש הרבה תקציבים שמופנים לפעולות דתיות או סמי-דתיות. אם אנחנו מתארגנים, אנחנו יכולים לנסות להגיע למצב שבו יופנו משאבים לפעולות חילוניות, לא פחות מארגונים אחרים".

 

"אנחנו מתקדמים, תראו את ירושלים"

ח"כ שי חרמש (קדימה) ביקש לצנן את הרוח הלוחמנית: "לא צריך לעשות מרד, אנחנו מתקדמים, מי שהיה רואה את ירושלים לפני 15 שנה והיום בשבת, מסעדות פתוחות – אנחנו לא בדפנסיבה. אני חסיד של דיאלוג. יש עם מי לדבר. צריך להימנע מדברים לעומתיים, כי כך לא נהיה מנצחים. בחילוניות - אנחנו לא פחות טובים מדתיים. אני לא אוהב את המונח הזה, מעדיף פלורליזם. מה שעומד לנגד עיני זה האיחוד של עם ישראל, כל הזרמים".

 

העיתונאי ישראל סגל קרא בדיון ליצור אטמוספירה ציבורית אחרת בנושא החילוניות. לדבריו, "היום החילוניות מצטייר כאדם שווה נפש אדיש, והחרדי נתפש כאדם מעורב. למשל היום יש אנשים רבים שנישאין בנישואים לא דתיים. אולי צריך לפרסם את רשימת הנישאים, כמו שהרבנות עושה. אמנם זה דברים של צנעת הפרט, אבל אנחנו נמצאים בעימות. אולי לפרסם רשימה של אנשים שמצהירים שהם לא רוצים להיקבר בקבורה דתית".

 

בסופו של דבר הוחלט על הקמת ועדות משנה והפורום יצא לדרך. ומה אומרים הדתיים?

 

על פי ח"כ פרוש, "מה שמנסה ח"כ ביילין לעשות הוא לפלג את העם היהודי בין הנאמנים לזהות היהודית לבין המנסים ליצור באורח מלאכותי 'לאום ישראלי חדש'. ביילין מתכחש לאמת ההיסטורית, שאנו עם שחזר אל ארץ אבותיו לא רק כדי להבטיח את החיים הפיסיים של היהודים כבודדים, אלא גם ואולי בעיקר לערוב לעצם קיומו כקולקטיב המטפח את מורשת האבות". פרוש איחל לח"כים המצטרפים ללובי שיהיה גורלם הפוליטי כגורל אנשי "שינוי" בכנסת.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
ביילין. השתחררות מכבלים
צילום: עופר עמרם
צילום: יהדות התורה
פרוש. ח"כים, אל תגיעו
צילום: יהדות התורה
מומלצים