גלגל המזל של לוטם ועדי
לוטם רגב ועדי עמית, שני מתחרי "נולד לרקוד" ראויים במיוחד שהודחו בתוכניות קודמות, ניצלו בשלב גלגל ההצלה ושבו אלינו מהאלמוניות. צדק פירואטי
במקרה של עדי נעשה כאן צדק פואטי, שלא נאמר פירואטי. הדחתה בטרם עת עוד בראשית ימיה של תוכנית האולפן, נסכה עצב דק אפילו על פניו המאופרות בכבדות של דוד דביר, אירוע שחימם את הלב כמו נר נשמה על קבר קר. אתמול, בערב "גלגל ההצלה" השופט הסר והזעף אף יצא מגדרו וירק לעברה קמצוץ של מחמאה. ולא, אין המדובר במרגרינה בטעם חמאה.
גם לוטם ראוי היה לגלגל המזל הזה. הרקדן הסלוני החייכן הסתגל יפה לסגנונות שזרים לו ובזיעת גבו הגיע לאן שהגיע. שני אלה הודחו מוקדם יחסית (עדי לפני לוטם) משום שככל הנראה לא ניחנו במראה דוגמני או באישיות שתשתלב בטבעיות במדורי הרכילות. ולא שאין על מה להסתכל. עדי היא רקדנית כריזמטית בחסד עליון שמזכירה בשיערה האסוף בקפידה פרימות בלרינות מהאסכולה הישנה. בהיעדר מועמד שמושך אליו את כל העיניים כמו אור כחלון בשנה שעברה, עדי מסוגלת עכשיו להגיע לשלושה המועמדים הסופיים לתואר. לוטם הפרדס חנאי אולי לא יזכה בתחרות, אבל הוא בהחלט עשוי שלא להיפלט ממנה כבר בתוכנית הבאה.
אם כך, יש תועלת ב"גלגל ההצלה" למרות הסברה הרווחת שמי שהועף, ככל הנראה נחרץ גורלו ללכת. וכפועל יוצא מכך אפשר לגזור מסקנה שרבים מההולכים לא תמיד היו ראויים להיבעט מהתוכנית. כזאת היא ירדן וכזה הוא וובה (ולדימיר קוקלצ'וב). בערב מעייף מעט עם 6 דואטים ו-12 סולואים, וובה כהרגלו סיפק את "הבערה", כפי שעידו תדמור אוהב להתפייט. נראה היה שהשופטים מתקשים מאוד לשחרר לאוויר העולם אמירה חיובית על הבחור החיובי הזה. הוא היה התגלית הכי זכירה, מקורית ומרשימה של העונה הזאת והוא הלך שוב הביתה אתמול. כנראה שהיותו בן טיפוחיו של ואלרי פאנוב היתה לו בעוכריו, משום שסגנון הריקוד הכבד של האחרון אינו חביב על השופטים, וסגנון הריקוד המאוד אישי של וובה אינו מתאים לפס הייצור של התוכנית שמנסה לבנות רקדנים על פי דגם וצלם שזכויותיו נרכשו מתאגיד שידור אמריקאי. צודק דוד דביר באומרו שוובה אינו רקדן. הוא רקדן ושחקן ופנטומימאי ובקיצור אמן. אבל אולי דוד דביר מעדיף אמנים גדולים יותר, מסורים יותר לאמנותם, כמו רונה לי למשל.
"נולד לרקוד - שלב גלגל ההצלה", יום ד' 20:55
