מה הסוד שלך, סבא?
בעוד שאצל נשים מקובל היום לומר שגיל 50 הוא ה־30 החדש, גברי תעשיית הזוהר הופכים בימים אלה את גיל 60 ל־40 החדש. אתם יכולים לקרוא לזה GILF (באנגלית: סבים שהיינו רוצים לעשות). סודות מחדר המראות של סילבסטר סטאלון, אורי גלר, סטינג, קלינט איסטווד, אלי פפושדו ואחרים
סיפור עם פרואני מתאר בחורה בת 20 שרוצה להיראות מהמם כדי למצוא לעצמה חתן שווה בכפר, ולא סתם איזה לא יוצלח. היא הולכת אל רופא הכפר, המשמש גם כיועץ, עורך דין, חלפן פזוס וקברן, ושואלת אותו לעצתו. "בשלוש מילים", הוא אומר, "פתחי כפתור בחולצה".
היא עושה כעצתו, ואכן מוצאת לה בחור חביב להתחתן עימו. כעבור 20 שנה היא חוזרת אל אותו רופא ומבקשת את עצתו. "אני אחרי שלוש לידות", היא אומרת ומשפילה את עיניה בצניעות. "איך אחזיר את הריגוש לחיי הנישואין?".
"בשלוש מילים", משיב הרופא, "תורידי עשרה קילו".
האשה עושה כעצתו ורואה כי טוב. 20 שנה אחר כך היא שוב חוזרת אל הרופא. "דוקטור", היא אומרת לו, "זקנתי, שערי האפיר, השמנתי ושיניי מתנדנדות. מה אעשה?".
"בשלוש מילים", הוא עונה, "ניתוח לשינוי המין".
לסיפור זה מוסר השכל. יש שיטענו נגדו כי אינו משעשע כלל ואף שם ללעג את מעגל החיים הנשי, אולם הוא מיטיב להמחיש את מה שכבר הרבה שנים אנחנו יודעות: גבר בן 60 עם זקן צרפתי נראה הרבה יותר טוב מאשה בת 60 עם זקן צרפתי.
בשנים האחרונות העולם גילה את מיקומו המדויק של מעיין הנעורים. הוא נמצא בכביש "צביעת שיער" בואכה "ניתוח להרמת העפעפיים", ממש ליד "קיצור קיבה, הרמת חזה, שאיבת שומן, הסרת שיער לצמיתות, הורמון גדילה, מדיטציה טרנסצנדנטלית ותזונה מקרוביוטית". עכשיו כבר יודעים איפה זה, העניין הוא שצריך הרבה כסף כדי להגיע לשם.
אחרי שנשים בנות 40 גמרו לספר לעולם ש־40 זה ה־30 החדש, שהוא מצידו ה־25 החדש, נזכרו הגברים שהם אלה שבכלל המציאו את הפטנט הזה, והם לא רוצים להישאר מאחור במרוץ להשבת הנעורים.
MILF קראו לתופעת ה"אמהות שהייתי רוצה לזיין" (ובאנגלית Mothers I'd like to fuck). תופעת "גברת רובינסון" תפסה כל כך חזק, שבתחרות האוסקר לסרטי סקס, שתתרחש בחודש הבא, כבר יש קטגוריה מיוחדת לסרטים עם אמהות לוהטות. אבל הגברים לא נעצרו באבהות. זה שגברים נראים טוב גם בגיל 40 לעזאזל, הרי לא חדש. עכשיו הם התחילו להיראות טוב גם בגיל 60.
לצידם של הגברים, זאת יש לומר, ניצב הטבע במלוא תפארתו. נכון, הנשים הן המין היפה, אבל לגברים קל יותר להיראות טוב בגיל מבוגר. אין להם נפילת אסטרוגן (נבלות!) שגורמת להם להזדקן כמעט בין לילה, גופם מכיל באופן טבעי יותר רקמת שריר משומן (מניאקים!) ובאופן מתמיה למדי קמטים או צלקות רק גורמים להם להיראות טוב יותר, וזה כבר כמעט בלתי נסלח.
לתופעה החדשה הזו, של גברים מקשישים בגיל של סבא שלך שעדיין יכולים לגרום לשערות על עורפך לסמור בריקוד ואלס חושני, אפשר לקרוא, אם רוצים, GILF (grandfathers I would like to fuck). נכון, זה נשמע מוזר, אבל השהו רגע את חוסר האמון וקראו את רשימת השמות הבאה: סילבסטר סטאלון, קווין קוסטנר, קלינט איסטווד, דייוויד בואי, כריסטופר ווקן, רוברט רדפורד, סטינג, אלן דלון, מל גיבסון, ג'ק ניקולסון, האריסון פורד, ביל מוריי, פול ניומן, מייקל דגלאס, וורן בייטי, מיק ג'אגר. נו? חמודים, לא?
הראשון שיש לתת לו קרדיט להעלאת התופעה לשיח הציבורי הוא ריצ'ארד גיר. גיר, בן 58 היום, היה רק בן 41 כשהשתתף בסרט הקאלט "אשה יפה", אבל כבר אז אחז בשיער אפרפר, חולדאי (מלשון חולדה), ששיווה לו מראה בוגר וסקסי. אחריו נוסף לרשימה ג'ורג' קלוני, עדיין צעיר, רק בן 46, אך כבר בגיל צעיר הכסיף שערו וגרם לו להיראות שוב, בוגר וסקסי. כשקלוני תפס לעצמו שוב ושוב את המקום הראשון בתחרות הגברים הכי סקסים, הבינה הוליווד שכנראה יש לנו כאן עסק עם טרנד חזק. מה גם שאחרי ג'וני דפ ובראד פיט לא קם דור חתיכים נוסף (וסליחה ממעריצות אורלנדו בלום, אבל הוא לא), כך שנותרנו עם דור החתיכים של פעם, שהתבגר לתוך מציאות חדשה של משקולות חופשיים והליכונים, של מדריכי כושר אישיים ותזונה להארכת תוחלת החיים.
קחו לדוגמה את אורי גלר. הכפית בן 60. בגיל הזה, כשאתה נראה טוב לגילך, אתה נראה טוב, נקודה. הדבר הכי חשוב ל־GILF המתחיל הוא להיות רזה. גלר משייך את מראהו הצעיר לזה שהוא צמחוני, לוקח הרבה ויטמינים, מתאמן ותולה את עצמו במהופך ממוט, כמו עטלף פירות (משהו שקשור להזרמת דם לשורשי השיער). אל תתנו לעובדה זו להטעות אתכם, שכן יש כאן אחיזת עיניים. גם דוד בן גוריון, אבי האומה, נהג לעמוד על הראש. נכון, הוא לא נתלה ממכשיר כשראשו למטה כמו ומפייר בגן שעשועים, אבל גם הוא הזרים דם אל הקרקפת. האם זה עזר לו להיראות כמו אורי גלר? ממש לא, כי יש דבר כזה שקוראים לו גנים.
כדי לתת נופך מדעי לתופעה זו כדאי לחלק את הגילפים שלנו לקבוצות לפי עיסוקם, כך ניטיב להבין מה גורם להם להישאר כל כך חתיכים, גם כשהם כבר קרובים יותר לקבר מאשר לעריסה.
קבוצת גילפי הרוק כוללת את ג'אגר (64), סטינג (56), אושיק לוי (63), שלמה ארצי (58), שלום חנוך (61), אריק איינשטיין (68), ליאונרד כהן (73) ואת ה־GILF של כבוד, דייוויד בואי (60).
מה שלא תגידו על סקס, סמים ורוק'נ'רול, זה כנראה עבד בשביל החבר'ה הללו. למרות שבשלב מסוים הם הבינו שאם כבר קש, אז לא באף, ועדיף שיהיה מחובר למיץ נבט חיטה. סטינג למשל, דבק בתזונה מקרוביוטית ובסקס טנטרי. הוא הודיע לעולם שביכולתו לתנות אהבהבים עם טרודי אשתו כשמונה שעות רצוף, ללא ויאגרה. אחרי שראיתי אותו בהופעה, אני גם מאמינה לזה.
ליאונרד כהן הוא משהו אחר. מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו הוא היה מבוגר, אבל כזה שנראה כאילו בכלל לא מתאים לו להיות צעיר, כאילו נולד עם נשמה זקנה. וממרום 73 שנותיו, עם פניו הנפולות וקולו העמוק, הוא מיטיב להבין נשים וגברים כאחד, להיות נזיר וחזיר, מכוער ויפה. זקן ומושך. במילותיו הוא, "אנחנו מכוערים, אבל יש לנו את המוזיקה".
דייוויד בואי, ללא ספק המייצג הבולט של כנופיית גילפי הרוק'נ'רול, השכיל להזדקן בכבוד, וזה דבר מאוד מאוד חשוב. כשהבין בואי שתחפושות אשה, דוכסים לבנים ורזים ותסרוקותיו המשונות כבר לא מחמיאים לגבר בגילו, זרק את כל הגרדרובה (תרם, אני מניחה) והחליף אותה בפריזורה חופשית וחליפות מעצבים בצבעוניות רגועה, הגזורות במיוחד למידות גופו. את האבזרים החליף באימאן, וכך שם סוף לשמועות על דו מיניות. בואי הבין כי לא כל מה שנחשב סקסי בגיל 20, כשאתה מלא הרואין במזרח ברלין, יאה לגבר בגילו, ושומר על פאסון מסתורי. אז מה הופך אותם לקשישים לוהטים? פוזת המוזיקאי עובדת גם בגיל השלישי מתברר.
חבורה שנייה שיש לתת עליה את הדעת היא חבורת גילפי הקולנוע, המונה בין היתר את: ברוס וויליס (52), קלינט איסטווד (77), כריסטופר ווקן (64), פול ניומן (82!), וורן בייטי (70), אלן דלון (71), קווין קוסטנר (52), מל גיבסון (51), ג'ק ניקולסון (70), הריסון פורד (65), ביל מוריי (57), מייקל דגלאס (63) וכמובן את GILF הכבוד, רוברט רדפורד (71).
רדפורד היה בראד פיט עוד לפני שבראד פיט ידע להגיד "תלמה ולואיז". כבר לפני 40 שנה הוא שבר לבבות עם הלסת המרובעת שלו ועיניו התכולות.
מאז הספיק להאפיר, להקים פסטיבל קולנוע אלטרנטיבי, לשחק עם בראד בסרט ("משחקי ריגול") ואף ללהק אותו לשחק סוג של את עצמו ("נהר זורם ביניהם"). וכל זאת הוא עושה עם בטן שרירית והרבה ריספקט. ניתוחים פלסטיים? כנראה שלא, אבל אם כן, אנחנו מעדיפים שלא לדעת.
אבל הוא לא היחיד כמובן. עוד לא קמה האשה שתגיד לא לקלינט איסטווד, וגם לא המנתח כנראה. הבלוגרים בהוליווד משוכנעים שקלינט עבר טיפולים להרחקת קמטים. לייזר, מתיחת פנים ובוטוקס הן האפשרויות. קלינט מכחיש כמובן, אבל בהוליווד טוענים שהוא נראה כמו מיליון דולר בייבי. ניקולסון לעומתו טוען שלעולם לא יעשה ניתוח קוסמטי, אבל האמת היא שעם הצ'ארם שלו הוא לא צריך. עוד לא קם הפעוט שיש לו את הקסם והשובבות של ג'ק. אלן דלון (האבא האמיתי של דרמה מ"הפמליה"), שפעם היה החתיך הבלתי מעורער של הקולנוע הצרפתי, כבש עכשיו את במות פריז במחזה "גשרים מעל מחוז מדיסון" שבו הוא משחק עם מי שהיתה אהובתו לפני כמה עשורים טובים, מיריי דארק. את התפקיד גילם בגרסה הקולנועית קלינט איסטווד, אבל הצרפתים פשוט משתגעים על דלון. כל הכרטיסים נמכרו מראש ואי אפשר להשיג מקום. ברוס וויליס כבר בן 52, אבל עדיין מספיק צעיר כדי להציל את העולם, והוא יעשה זאת הקיץ ב"מת לחיות 4", וכמוהו הריסון פורד, שמתקתק את קליסטה פלוקהארט כבר כמה שנים טובות, ובקיץ 2008 נראה אותו שוב נכנס לנעלי "אינדיאנה ג'ונס".
איך לעזאזל הם עושים את זה? הדבר היחיד שמשותף לכל הגברים ברשימה, להוציא את איסטווד ורדפורד, הוא סקס עם נשים צעירות מהם. מכאן, ההיקש הלוגי הוא שסקס עם נשים צעירות מוביל למראה צעיר. מצד שני, תראו את אשטון קוצ'ר! כנראה שסקס בכלל, ללא הבדל דת גזע ומין הוא השומר על עור פנים רענן. ואף אחד לא יודע את זה יותר טוב מוורן בייטי, שנאלץ ללכת למכון גמילה מסקס.
כל זה מביא אותנו אל קבוצת הגילפים המטרידה מכולם, הלוא הם גילפי הגוף. הקבוצה הזו מונה שניים בלבד: ארנולד שוורצנגר (60), וסילבסטר סטאלון (58).
שני חברי כבוד אלה עובדים על הגוף שלהם כבר חמישה עשורים ברציפות, ויש תוצאות. הם התחילו כשרירנים להשכיר והפכו לאימפריה.
שוורצנגר הגשים את החלום האמריקאי בכבודו ועצמו, וסטאלון הוא רוקי. שניהם עובדים ללא לאות בחדר הכושר, נזהרים ממשפטים מסובכים ושואפים גבוה. הם הביאו אל השורה הראשונה את הערך המוסף של עיצוב הגוף כלידה מחדש. לגביהם אפשר להגיד שהם בנו את עצמם מאפס, ושגופם הוא כרטיס הביקור שלהם. ובמקרה הזה, הכרטיס לא נשחק והתבלה עם השנים. אבל הפנים... ובכן, זה כבר סיפור אחר. שוורצנגר עבר לפי השמועות ניתוח להצרת הלסת, וסטאלון לא נשאר מאחור: מתח את פניו ואף הזריק קולגן. אם הוא היה עוצר כאן זה היה בסדר, אבל אז הוא שפך על עצמו גלונים של צבע שחור לשיער לקראת צילומי "רוקי בלבואה" החדש, והוא נראה כאילו קורמורן פתח "סקווט" לא חוקי על פדחתו. מילה אחת לי אליך, רוקי: גוונים! זה ישווה לך מראה טבעי יותר ותוכל להיכנס לקלוניית הכבוד.
אחרונים חביבים הם גילפי הממון. קבוצה מכובדת זו כוללת אחוזים ניכרים מההון העולמי, וכמה נציגים בולטים, כמו דונלד טראמפ (61) כנציג התפוצות, ובבו קובו (55) שהוא פחות או יותר משלנו. חבר כבוד: אלי פפושדו (69).
לטראמפ פשוט לא היתה ברירה: הוא כעור כסנאי שנצלה במיטת שיזוף, ולולא ממונו היה נשאר בבתוליו עד העולם הבא, ויש הסוברים שגם אז. ממונו הרב מאפשר לו לרכוש בנות זוג צעירות עם נטיות דוגמניתיות, ולהחליף אותן מדי כמה שנים כשהמודל מתבלה. לנו בארץ יש את קובו, אהובה של מירי בוהדנה, ואת אלי פפושדו, פליימוביל בן 70 כמעט, ואיש עסקים מצליח.
פפושדו זה עשה את הונו מבנייה ומלונאות, ואחרי שטעם ממנעמי העולם התמכר לכושר ולאוכל בריא, ואף הוציא ממש בימים אלה ספר המגלה כיצד הוא שומר על מראהו הטוב. הספר המושקע נקרא "לעצור את הזמן" (הוצאת מודן), והוא מתאר את המהפכה שגרמה לפפו לעבור לאורח חיים בריא ומעורר ההשראה.
בספר הוא טוען שלא עשה ניתוחים פלסטיים, ואין סיבה לא להאמין לו. הורדת שערות בלייזר לעומת זאת, הוא עשה גם עשה. צילומים מתקופות שונות בחייו מראים ממש תהליך אבולוציה מזורז.
הסוד של פפושדו למראה טוב הוא לא סוד למעשה, אלא כושר גופני ואכילה נכונה. הוא מקפיד לאכול 2,000 קלוריות ביום (לפי חישוב של 26 קלוריות לכל קילוגרם ממשקל גופו) אותן הוא מחלק לשש ארוחות קטנות, לא שותה מיצי פירות כי זה מלא בסוכר, לא שותה מים מינרליים אלא מים מהברז, לוקח ויטמין E כי הוא טוב לעור הפנים, לפעמים מקפיץ איזה מולטי ויטמין, מכור לקרטיב 19 קלוריות של פלדמן, וכמובן, מקפיד להתאמן במכון כושר עם מאמן פרטי. זה הכל, לפי פפו. פשוט צריך לקחת אחריות על חייך.
סיפור פרואני עתיק טוען שאם פעם אמהות היו מאחלות לבנותיהן רופא או עורך דין, היום, כך נראה, הן מצטטות לבנותיהן את משנתה הלא כתובה של מירי בוהדנה: "עדיף זקן עם רוק על השרוול, מרוקר צעיר בלי שרוול".
סבתא זפטה
גם לנשים בשלות יש מקום על הבמה!
בעולם הזוהר של 2007 לא רק גברים מתחילים לפרוח בגיל 60. יש לא מעט נשים שהגיל עושה להן רק טוב. אם בשנים קודמות היה נהוג להתלונן על כך שהבמה לא מציעה תפקידים למי שעברה את גיל 30, הרי שכיום קצת שיער שיבה (ואפילו הרבה) לא מפחיד אף אחד.
הלן מירן (61) אוחזת השנה מועמדות לאוסקר על תפקידה בסרט "המלכה", וזה אחרי שהיתה מועמדת לשני פרסי גלובוס הזהב וזכתה באחד.
סופיה לורן (72) אומנם הופיעה לאחרונה על הבד לפני שלוש שנים, אבל זה לא מנע ממנה להגיע השנה לאירוע המחווה לרוברט אלטמן המנוח כמה חודשים לפני שהתאלמנה בעצמה, ולהוכיח שהיא עדיין ליידי.
ג'ודי דנץ' (72) הראתה גם השנה לג'יימס בונד מי הבוס, כשכיכבה בסרט "קזינו רויאל", והיא אמורה להופיע גם בסרט הבא בסדרה שמתוכנן ל־2008. היא גם מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט "Notes On A Scandal".
מריל סטריפ (58) כישפה השנה את המסך בשני סרטים, "המדריך לחיים בכפר" ו"השטן לובשת פראדה". היא אומנם עוד לא ממש בת 60, אבל אין ספק שגם בעוד שנתיים היא עדיין תהיה בסביבה.
ברברה סטרייסנד (64), שחקנית, קומיקאית וזמרת מופלאה, מתמקדת בשנים האחרונות בקיום לא מעט הופעות אחרונות בהחלט ובעזרה בהפקת לא מעט סרטים.
חנה מרון (84) השתתפה בשנה שעברה בכמה פרקים של "השיר שלנו", ובימים אלה היא מצטלמת לסרט "סופשבוע בגליל" של הבמאי משה מזרחי.
גילה אלמגור (68) הצטרפה השנה לקאסט "השיר שלנו". בסוף מרץ היא תטוס ללוס אנג'לס, שם תקבל פרס על מפעל חיים בפסטיבל לקולנוע ישראלי.
ליא קניג (76), מלכת התיאטרון הישראלי, לא מפסיקה לעבוד לרגע. בימים אלה היא מופיעה בהצגה "סונטת סתיו" של הקולנוען השוודי אינגמר ברגמן בתיאטרון הבימה.
