"יהל יודע שבמשפחה שלנו אין אבא"
בגיל 40, כשהבינה ענת זיסמן שהיא לא מוצאת את אהבת חייה, החליטה לממש את חלום ההורות, ולהרות בעזרת זרע של תורם. "מאז שאני זוכרת את עצמי, היה לי ברור שאני רוצה להיות אמא". יום המשפחה בערוץ הורים: כתבה שנייה בסדרה
"מאז שאני זוכרת את עצמי, היה לי ברור שאני רוצה להיות אמא", מספרת ענת זיסמן, אם חד הורית מבחירה, שהרתה את יהל בן ה-3 בעזרת תרומת זרע. "כשראיתי שאני לא מצליחה לממש את זה ב'סידור' הרגיל והמקובל, פניתי לאופציה של תרומת זרע. עד הרגע האחרון ניסיתי דברים אחרים, ובסוף בחרתי בזה".
מה השפיע על הבחירה שלך?
"לא התאים לי להכניס לחיים שלי מישהו שהוא לא בן זוג או ה-אהבה שלי. אני לא חושבת שיכולתי לחלוק את הדבר הכי חשוב שלי, הכי יקר, עם מישהו אחר שהוא זר לצורך העניין".
מתי ידעת שאתם משפחה?
"בפעם הראשונה שהשארתי את יהל אצל הורי ונסעתי לחו"ל. ישנתי לבד בבית מלון והרגשתי מצד אחד נורא לבד בחדר, כי הוא לא היה בסביבה, ומצד שני הרגשתי חלק ממשהו, חלק ממשפחה. באותו יום הבנתי שיותר אני לא לבד. בתור מישהי שחיה כל כך הרבה שנים לבד, זה היה רגע מאוד משמעותי".
זו המציאות שלו
מי עוד במשפחה?"יש לנו סבא וסבתא מאוד פעילים ודוד, שהוא אח שלי, אישתו ושלושת ילדיו. מיד כשיהל נולד עברתי לגור לידם, כדי שתהיה ליהל משפחה מורחבת. זה מאוד חשוב בעיני ובלעדיהם זה היה קשה יותר".
מה אומרים לילדים?
"יהל יודע שבמשפחה שלנו אין אבא. הוא עסוק בזה עכשיו סביב יום המשפחה. בינתיים, זה בסדר. הוא מאמץ לו 'אחיות' גדולות ומסביר לכולם שיש לו דוד וסבא וסבתא. הוא לא מכיר מישהו אחר כי פשוט נולד לתוך זה וזו המציאות שלו".
מה אומרים השכנים?
"אני מאוד מתרשמת מהקבלה. לא נתקלת בבעיה או בהרמת גבה מצד הסביבה שלנו ולפני יום המשפחה ביקשתי מהגננת לדבר עם הילדים על כל סוגי המשפחות, אבל לא מזמן הייתי בסקוטלנד באירוע גדול ופגשתי סקוטי שהוא ממש צייד ותיק. בצורה די בוטה הוא אמר לי שהוא חושב שמה שעשיתי הוא פשע. זו היתה תגובה ממש קיצונית. הוא היה בהלם כשסיפרתי לו על המשפחה שלי".
והתגובה הכי מצחיקה שקבלת?
"הגיעה כמובן מחברת הילדים. כשהבן שלי מסביר שאין לו אבא, אז ילד אחר בגן, חוזר, מתעקש ואומר לו: 'נכון, כי אבא שלך בעבודה'".
החיים מראים לי שהכול בסדר
מה הפחד הכי גדול שלך?"שיהל יהיה עצוב מזה. אני לא רוצה שהוא יסבול מהמצב בשום רגע. אני רוצה שהוא יחקור וישאל ויברר, אבל שלא יהיה עצוב, שיחיה בשלום עם המשפחה שלו.
לפני הלידה קראתי כל מה שאפשר על ילדים שנולדו מתרומות זרע וגדלו במשפחות חד הוריות. השתתפתי בפורומים, קראתי הכל. לצערי, אין המון מידע על זה, למרות שהשטח מזמין המון מחקרים. יש המון מידע על ילדים גרושים, אבל אין מספיק אינפורמציה על משפחות יחידניות מבחירה. מרגע שהפכתי לאמא, כל המידע הזה היה לי פחות חשוב. החיים עצמם מראים לי כל יום מחדש שהכל בסדר. אני הרבה פחות מוטרדת מזה".
מה סדר היום שלכם?
"אני מביאה ואוספת מהגן. זה מאוד חשוב לי. בימים שאני לא יכולה אני נעזרת באח שלי. בערבים אני מביאה ביביסיטר. חשוב לי שמהגן יאספו את יהל אנשים משמעותיים, אבל רוב הזמן אני משתדלת לעשות זאת בעצמי".
איך את מתמודדת עם כובד האחריות?
"אני לא מכירה משהו אחר. לא יודעת איך זה יכול להיות אחרת. ברור לי שאני יכולה להרשות לעצמי פחות סיכונים כלכליים ואני יותר מוגבלת, אבל כל השאר נראה לי רגיל ומתאים ונכון לנו".
ספרות מקצועית
ידוע כי כל ספרי מפלצות החושך והלילה טוב, כוללים בנוסף לירח וכוכבים גם אמא ואבא שנמצאים שם ברקע. אם לא בטקסט המפורש אז לפחות באיורים. בספר "מפלצת מתחת למיטה של גילי" (אָנגֵלִקָה גלִיטְץ, תרגום: יוסיפיה סימון, כנרת זמורה ביתן), יש רק אמא מהתחלה ועד הסוף, בעלילה, באיורים ואפילו בתמונות שתלויות על קיר חדר השינה שלה. אף אחד לא מדבר שם על משפחה יחידנית מבחירה, אבל ברור שזו המשפחה שעליה נכתב סיפור מפלצות רגיל לגמרי, כמו בכל בית אחר. מומלץ.
