"הפרקליטות תתקשה להגן על מינוי גנות"
הקשיים ממשיכים להיערם בדרך לאישור מפכ"ל המשטרה הבא. פחות משלושה ימים נותרו לפרקליטות לנמק בפני בג"ץ מדוע המינוי תקין ובכירים בה אומרים כבר עכשיו: "לא יהיה קל להגן על מינוי המפכ"ל המיועד לאור דו"ח ועדת זיילר. דווקא על רקע הצורך בשיקום המערכת לא ברור כיצד אנחנו אמורים להגן על מינוי בעייתי שעשוי לפגוע בה ולו רק למראית עין"
גורמים בכירים בפרקליטות המדינה אומרים הלילה (ג') כי יתקשו להגן מול בג"ץ על מינויו של יעקב גנות כמפכ"ל הבא של המשטרה. ביממה האחרונה, מאז הודיע השר לביטחון פנים על מינויו של גנות, נשמעו ביקורות קשות מצד בכירי השופטים על ההחלטה, ונראה כי הפרקליטות תתקשה להציג עמדה שונה ביום חמישי, כאשר תשיב לבג"ץ על העתירה שהוגשה נגד המינוי.
"המצב הנוכחי יוצר קושי רב", אמרו אותם גורמים. "לא יהיה קל להגן על מינוי המפכ"ל המיועד לאור דו"ח ועדת זיילר, שם נכתבו דברים פחות קשים על רב ניצב משה קראדי (המפכ"ל המתפטר). דווקא על רקע הצורך בשיקום המערכת לא ברור כיצד אנחנו אמורים להגן על מינוי בעייתי שעשוי לפגוע במערכת, ולו רק למראית עין".
היום יגיעו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והשופט ורדי זיילר לדיון בוועדת הפנים, שם יציגו את מסקנות הוועדה בפני חברי הכנסת וישיבו לשאלותיהם לאור ההשפעה הרבה שיש להמלצות הוועדה על המשך תפקוד צמרת המשטרה. לפגישה משמעות רבה ומדובר למעשה בתחילת ההליך בו אמורה הכנסת לאשר את מינויו של גנות, אחרי שיעבור את בג"ץ ו-ועדת טירקל. יש להניח כי חברי הוועדה ינסו להוביל את מזוז וזיילר לומר דברים הנוגעים לשאלת מינויו של גנות למפכ"ל המשטרה כדי לגבש עמדה ברורה בנושא מעורר המחלוקת.
במשרד המשפטים אומרים באופן רשמי כי היועץ המשפטי מזוז הבהיר לשר לביטחון פנים, אבי דיכטר, כי יגן בבג"ץ על החלטתו בנוגע למפכ"ל הבא. עם זאת, גורמים משפטיים רבים הביעו אמש פליאה על כך ששר המשפטים, דניאל פרידמן, לא הביע את עמדתו בנוגע למינוי גנות, למרות שזו נדרשת כעת לאור הבעייתיות שנוצרה סביב הנושא.
אתמול בבוקר הוגשה עתירה ראשונה נגד מינוי המפכ"ל. את העתירה הגישה עמותת "אומץ" ובג"ץ נתבקש להורות לשר לבטחון פנים, אבי דיכטר, לנמק את מינויו של גנות ולהורות על צו ביניים שימנע את המינוי עד לפסק דין בתיק. בעתירה נכתב כי גנות הועמד לדין פלילי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וזוכה רק מחמת הספק על ידי בית המשפט העליון בדעת רוב, כאשר אחד משופטי ההרכב סבר כי יש להרשיעו בעבירה של הפרת אמונים.
מאוחר יותר, בעקבות עתירה זו, אמר ל-ynet שופט העליון בדימוס, יעקב טירקל, העומד בראשות הוועדה למינויים בכירים: "הוועדה שלי לא צריכה להתכנס לפני שבג"ץ יחליט לגבי מינוי גנות. דעתי היא שאנחנו לא צריכים לשבת לפני שבג"ץ לא החליט בעניין".
השופט בדימוס, יצחק זמיר, התבטא ב-ynet נגד מינויו של גנות וכך גם השופט בדימוסמישאל חשין. בשעות הערב השיב השר דיכטר למבקריו ואמר כי צריך לזכור שהכתם המוסרי שדבק בגנות הוא כבר בן 13 שנה והעריך כי ניתן יהיה להתגבר על העתירות נגד המינוי. מכל מקום, פרקליטות המדינה הונחתה להשיב לעתירה עד יום חמישי ועל פי האווירה בצמרת המשפטית ולפי הערכת בכירים בה, יתקשו אנשיה להגן על בחירתו של דיכטר בגנות.
"האמון במפכ"ל ישוקם על ידי הצגת דפוס התנהגות שונה"
החשדות שעלו נגד רב-גונדר גנות לפני 13 שנה וזיכויו מחוסר ראיות, מעלים את שאלת המשקל שיש לתת ל"גיבנת" שנושא בעל תפקיד ציבורי כמותו גם היום. פרופסור אסא כשר מנסה להסביר ובתוך כך קורא להנמיך את גובה הלהבות סביב הביקורת כלפי דיכטר: "צריך להיזהר כאן - ראינו הפרזות לכאן ולכאן. מצד אחד רצים לבג"ץ נגד המינוי ומהצד השני אומרים שהוא זוכה כך שאין פה עניין. שני העמדות קיצוניות ולא משכנעות. צריך לבדוק מה המשמעויות של מה שהיה לפני 13 שנים והתשובה היא לא פשוטה".
"קיימת שאלת האמון שהציבור והשוטרים יתנו במפכ"ל החדש", מוסיף פרופסור כשר. "האמון נפגע באותו פסק דין (של גנות - א.ז) ועכשיו צריך לשקם אותו. אני חושב שטועים אלו שאומרים מצד אחד כי לא ניתן לשקם אותו וטועים אלו שאומרים מצד שני שאין מה לשקם. האמון בגנות ישוקם על ידי כך שיראו לציבור כי דפוס ההתנהגות שונה. השר דיכטר ורב-גונדר גנות צריכים לצאת עכשיו לציבר ולהתייחס לדברים - לא להתעלם מהם - להכיר בקיומו של הכוח לשקם את האמון שכורסם באותו פסק דין".
הביקורת שנשמעה מצד גורמים רבים על הבחירה בגנות והמכשולים הנערמים בדרך למינוי, העלו מחדש את סוגיית האישור המשפטי הניתן לאיוש עמדות בכירות. "המאבק על התקינות השלטונית - להבדיל מהחוקיות של פעולתיו - הוא מאבק משולב ורב מערכתי. הוא מחייב התגייסות כללית של היועץ המשפטי לממשלה, של מבקר המדינה, של שומרי הסף השונים, של בתי המשפט, התקשורת וגם הציבור", מסבירה ד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל.
ד"ר נבות מצביעה על כך שבשנים האחרונות מקפידים יותר בציבור הישראלי על העבר המשפטי של מועמדים לתפקידים בכירים במדינה. "החברה הישראלית הפכה להיות חברה משפטית מאד", מסבירה ד"ר נבות את המצב המורכב. "יש משפטיזציה של החיים הציבוריים, פליליזציה של ההתנהגות הציבורית. הכללים המשפטיים מחליפים כללי התנהגות שמקורם במוסר, באתיקה ובתרבות. הכול אצלנו הפך למשפטי".
התרבות הישראלית, בהשוואה למדינות אחרות, מתקשה להתבסס לדברי ד"ר נבות על אמות מידה שאינן משפטיות גרידא. "בחברה מתוקנת יש נורמות התנהגות שלא כתובות בספר, שהן לא חלק מתקנוני משמעת או מן החוקים במדינה. הן חלק מן התרבות השלטונית: כך למשל נורמות של קיום הבטחות, יושר ויושרה, החובה לנהוג באחריות אישית, החובה של איש ציבור לנהוג בצורה ראויה ולשמש דוגמא - כל אלה נמצאים אצלנו בנסיגה מתמדת".