מצעד האיוולת
איך ערוץ 10 העלו לאוויר מוצר כל-כך נחות שכולו רמייה אחת גדולה? אריאנה מלמד כועסת על "הכוח". אתם יכולים להצטרף
אריזת המוצר דווקא בסדר גמור, כולל טירה, נרות ומוסיקה מעצבנת שנועדה ליצור מיסתורין, או לפחות תחושה עמומה שהיכן שהוא, ב"הכוח", אמור להיות מסתורין. ואכן, יש. התעלומה האמיתית היא, כצד ניתן להעלות לאוויר מוצר כה נחות שכל-כולו רמייה.
נתחיל במועמדים להכתרה כבעלי "כוח": אחד רואה הילות. אחד מרפא במטוטלות. אחת מקבלת שדרים מן "היקום". אחרת מתקשרת עם חוצנים, מלאכים וגם פיות. ויש גם ספר תהילים מאגי שעוזר, וקלפי טארוט, ואינטואיציה, ורוחות רפאים. בשיטת "רוקדים עם כוכבים", כאן נבלה עם חייזרים: יהיו כאן מבחנים לגילוי אמיתות נסתרות ופתרון תעלומות עד שיוכרז הזוכה. וכדי שתשכחו שעובדים עליכם, יש גם "מומחים". פאנל של ארבעה – נתן זהבי, שי גולדשטיין, איציק זוהר וגילת אנקורי יתווכחו ביניהם על קיומן או העדרן של יכולות על טבעיות אצל מי שהצליחו לנחש כי תמונה מוסתרת מעיניהם היא דווקא דיוקנו של זוהר ארגוב.
איפה התמונה של זוהר ארגוב? משתתפי "הכוח"
והנה שאלה: עד כמה מחויב משדר בידורי בערוץ מסחרי לערכים של אמת? ערוץ 10, שבחר להעלות את "הכוח" בעיתוי מופרך אחרי "היורש", מגלה את דעתו שבכלל לא, ממש לא. אבל "הכוח" הוא לא משדר של קוסמים מפזזים ומכרכרים, אלא מוצר שבו אנשים טוענים ברצינות שהם מצויידים במתת-אלוה, וגם זוכים לגיבוי מערכתי מלא.
זו הבעייה – לא קיומם של המתקשרים מטעם עצמם, כי לטעמי אין פסול באיוולת אנושית ובמכריזים עליה בראש חוצות, אלא בגיבוי שניתן לאיוולת הזאת, בתעתוע שבו מקדמים אותה, בקידומה של טענה עובדתית שאין מנסים להפריך אותה באמצעים הידועים והמקובלים להפרכת טענות כאלה. כשעבודה בעיניים הופכת לעובדה, כשערוץ טלוויזיה משתף את עצמו בכוונה ומדעת במלאכת רמייה – למה שנאמין לתכנים האחרים, הלא-בידוריים, המשודרים בו?
וזו רמייה מפני שהצופים לא נחשפו לתהליך המיונים של המועמדים, אף אחד אינו יודע אילו קומבינות התבצעו בין ההפקה לבין נציגי הניו-אייג' הג'יברישי שמככבים בה, לא ראינו כל בקרה שהיא – אפילו לא פסבדו מדעית – לטענות שהועלו בה, ומלאכת ההכרעה בקיומם של "כוחות" הופקדה בידי אנשים שהקשר בינם לבין ספקנות אינטליגנטית מופרך כמו הטענות עצמן. הייתם קונים מדיום משומש מאיציק זוהר? ובעצם, מנתן זהבי, שי גולדשטיין וגילת אנקורי – הייתם קונים?
אני לא מודאגת מכך שערוץ 10 סבור שכולנו מטומטמים. ככה זה בטלוויזיה מסחרית, פעם קוראים לצופה הממוצע "מסעודה משדרות" ופעם – שלא לציטוט ולייחוס – "טמבל". השלט הוא עדיין הנשק היחיד מפני מתקפת האווילות המסחרית, אבל הוא לא פוטר את יצרני התכנים מכל אחריות למה שהם מנסים לשווק. "הכוח" משווק הונאה פשוטה. תוך כדי כך הוא מקדם אנשים שמצהירים על עצמם כ"מרפאים". הם מציבים את עצמם קרוב מאוד לעבירה על פקודת הרופאים, וכמה מהם אולי אפילו יעשו נזק. מאוחר יותר, אולי ייחשפו כקומבינטורים אצל אמנון לוי. תאמינו לאמנון לוי?
