אמו של המסייע למחבל בבת ים: "מגיע לו שנעצר"
בקרב דיירי הבניין בבת-ים הרוחות עדיין סוערות, אחרי הדרמה הלילית. "כל הלילה לא הצלחתי לעצום עין. בשלב מסוים בלילה קמתי ולקחתי כדור הרגעה, רק ככה הצלחתי להירדם", אומרת אחת הדיירות
"מגיע לבן שלי שהוא עצור - בשביל מה הוא היה צריך להביא לפה אדם מג'נין?" - כך אומרת הבוקר (יום ד') נ', עובדת ניקיון ממוצא ערבי, שבדירתה בבת ים נלכד אמש המחבל שהתכוון לבצע פיגוע התאבדות בלב תל אביב ובנה נעצר בחשד שסייע לו.
הבוקר, בתוך הבלאגן הרב שהשאירו אחריהם כוחות הביטחון בעת הפשיטה בביתה, מנסה נ' לעכל את שאירע. "חזרתי הביתה מהעבודה, ושוטרים וחיילים חסמו את הבית. הסתכלתי בטלוויזיה שבקיוסק והשכנים אמרו לי - זה הבית שלך".
לדבריה, היא לא פגשה קודם לכן את המחבל מג'נין ובעלה סיפר לה שהוא הגיע בשעות הצהריים לדירה, וישב בחדר עם בנה ליד המחשב. "בעלי ישן על הספה כשפתאום נשמעה דפיקה בדלת. הוא קם לפתוח, אבל הם פרצו פנימה, השכיבו אותו ואת הבן הקטן על הרצפה, שמו נשק על הגב שלהם ותפסו את ההוא מג'נין בחדר השני".
נ', אמו של החשוד בסיוע. הבן לא ידע (צילום: ירון ברנר)
רק שעות לאחר האירוע, כשהורשתה על ידי גורמי הביטחון לחזור לבית, התחילה נ' להבין מה קרה. "הכל היה הפוך בדירה, הם חיפשו אפילו בתוך המקרר. ראיתי את המעיל שלו ואת תעודת הזהות שלו (של המחבל - ר.מ), אבל השוטרים באו ולקחו הכל. ביקשתי מהם לראות את התמונה שלו - רציתי לראות מי זה, אבל אמרו לי שזה אסור. הבן שלי אמר שהוא לא ידע מה האדם מג'נין רצה לעשות".
"הלילה לא עצמתי עין"
בקרב שאר דיירי הבניין הרוחות עדיין סוערות. התושבים ממאנים להאמין שמטרים ספורים מדירתם המתין מחבל מתאבד לשעת השי"ן. רינה ראובן מוועד הבית מספרת על רגעי האימה: "ישבנו אני ובעלי בבית ושמענו הרבה מאד ניידות שמגיעות לאזור. לא הבנו מה קורה וכשהבטנו מהחלון ראינו משטרות, ניידות כיבוי אש ואמבולנסים.
"שמענו אנשים רצים במדרגות וצעקות ופחדנו לצאת. הצצתי מהעינית של הדלת וראיתי שוטרים עם רובים תופסים אדם, בחור צעיר, ומורידים אותו בכוח. כשפתחתי את הדלת לשאול מה קורה, השוטרים התחילו לצעוק עלינו שנצא מיד מהבית כי יש פצצה בבניין".
הבניין בו הסתתר המחבל (צילום: ירון ברנר)
לדברי בעלה, ישראל, השוטרים סירבו אפילו לאפשר לו ליטול זריקת אינסולין, ודרשו ממנו לצאת מיד מהבית מבלי להמתין ולו רגע אחד. "אמרתי להם שאני חולה סוכרת ומושתל כליה ואני חייב זריקה, אבל הם אמרו שאין זמן ושיש פצצה. יצאנו החוצה אפילו בלי מעילים, מבלי שנבין בכלל מה קורה".
רינה אומרת כי הלילה בקושי הצליחה לעצום עין. "כל הערב היתה פה פשוט מלחמה. בשלב מסוים בלילה קמתי ולקחתי כדור הרגעה, רק ככה הצלחתי להירדם", היא אומרת.
"ערבים לא צריכים לגור כאן"
יוסי ברכה, דייר אחר בבניין, מספר כי שמע דפיקות חזקות בדלת בעת ששיחק עם נכדיו. "עמדו בדלת שני שוטרים עם רובי M-16 שלופים ואמרו לי לרדת מהר ולצאת מהבניין. שאלתי למה, אבל הם לא הסבירו, רק אמרו לנו לצאת מפה מיד. לא ראינו טלוויזיה ולא שמענו רדיו ולא ידענו כלום על מה שקורה. ירדנו למטה, וראינו שכל הבניין עומד בחוץ, ושכוחות הביטחון פתחו בכניסה לבניין חפ"ק שלם. רק כשצפיתי בטלוויזיה בקיוסק התחילה התמונה להתבהר והבנתי שיש לי בבניין מחבל".
אמש, לקראת סיום האירוע, כשעמדו הדיירים מחוץ לבניין וכניסתם חזרה לבתים עדיין הייתה אסורה, הם החליטו לעשות מעשה ולדרוש לפנות מהבניין את המשפחה שבביתה נלכד המחבל. "כל השכנים ביקשו ממני לדבר עם בעל הדירה שמשכיר את דירתו למשפחה הערבית, כדי לבקש ממנו להוציא אותם מפה", אומרת רינה. "אנחנו מפחדים שעכשיו ינסו לנקום בהם. אי אפשר להמשיך לחיות ככה".
יוסי ברכה נשמע חריף הרבה יותר: "מהרגע שהם עברו לבניין הייתה לי תחושה לא טובה. אני לא חושב שערבים צריכים לגור בבניין, וגם אמרתי את זה לבעל הדירה שהשכיר להם. מאז אני לא מדבר איתו. אחרי מה שקרה אתמול, אני לא חושב שהם צריכים לגור פה".
