גנות: "עגלת העתירות נגדי - עגלה ריקה"

רב-גונדר יעקב גנות, המיועד לתפקיד מפכ"ל המשטרה הבא השיב לבג"ץ באמצעות עורכי דינו על העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון, תנועת אומ"ץ והפורום המשפטי למען ארץ ישראל, נגד מינויו. "העגלה של העותרות היא עגלה ריקה", טוען גנות בתשובתו. "העותרות אינן מתייחסות אל המשיב ואל פועלו. אין הן רואות בו אדם שיש לו עבר, הווה ועתיד".

בעתירות, כזכור, נטען בין היתר כי גנות הועמד לדין פלילי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וזוכה רק מחמת הספק על ידי בית המשפט העליון בדעת רוב, כאשר אחד משופטי ההרכב סבר כי יש להרשיעו בעבירה של הפרת אמונים. בנוסף נטען כי מינויו של גנות הינו לא רק בלתי ראוי אלא אף בלתי סביר. "לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה אין למנות אדם שאף שזוכה מחמת הספק, אמר עליו בית המשפט העליון כי התנהגותו, בהיותו קצין משטרה בכיר, הייתה נגועה בשחיתות", נכתב.

גנות מבקש מבית המשפט לראות את התמונה המלאה שלדבריו רק על פיה יש לשפוט אותו. בתשובתו הוא רומז - כפי שגם נימקה פרקליטות המדינה - כי העתירה עדיין מוקדמת ומי שצריך לעסוק בשאלת המינוי הינה ועדת טירקל, המאשרת מינויי בכירים בתפקידים ציבוריים, אך עם זאת מציין בזהירות: "היות ומינוי המשיב עומד על הפרק, הוא לא ינקוט עמדה בסוגיה מהי האינסטנציה (ערכאה, גוף שיפוטי - א.ז.) האמורה לדון בעניינו".

הודעתו של גנות לבג"ץ מפתיעה, מאחר והמקובל הוא כי במקרים כאלה הצדדים מסתפקים בתשובת פרקליטות המדינה. גנות מנמק את תגובתו ברצונו להציג לבג"ץ "את המערך העובדתי השלם, שהעותרות בחרו להתעלם ממנו".

גנות אף מציין כי הוא אינו מקל ראש באמירות שנכתבו עליו בהחלטתם של שופטי בית המשפט העליון בדימוס, יעקב קדמי, יצחק זמיר ואליעזר גולדברג, בהחלטתם לזכות אותו ברוב דעות ב-1996. הוא אמנם לא מקל ראש, אך טורח לציין: "תוצאתו של ההליך בשתי הערכאות (הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון) הייתה זיכוי. גם דעת המיעוט התייחסה רק לסעיף אישום אחד מתוך האישומים".

גנות אף מוסיף כי שילם כבר מחיר כבד במישור המקצועי ובמישור האישי בעקבות החשדות שעלו נגדו. "במשך כל השנים שבהן נוהלו ההליכים המשפטיים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, הייתי מושעה מתפקידי במשטרה. במהלך כל השנים האחרונות לא הועלתה טענה אחת כנגדי לדופי במעשי. אדרבא, זכיתי לשבחים רבים בדבר פועלי הרב".

בסיום תשובתו לבג"ץ מציינים עורכי דינו של גנות כי "לא נוכל שלא להביע את מחאתנו כנגד עתירתה של עמותת אומ"ץ. עתירה זו הוגשה בחיפזון, לפני שקדמה לה פנייה מינימאלית לגורמים המוסמכים. העותרת מיהרה בבהילות כה רבה לבית המשפט, עד כי נראה שאמירתו הנכוחה של כבוד השופט מישאל חשין אודות עתירות הנכתבות מעצמן בדרכן החפוזה לירושלים נתקיימה בה".

בדבריהם מכוונים עורכי דינו של גנות לאמירתו של השופט חשין, מבכירי המשפטנים בישראל - "נתחלפו העיתים, נשתנו המנהגות וימים שהיו חלפו ואינם עוד עימנו. על דרך ההפלגה נאמר, שכיום נוטל אדם לידו את עיתון הבוקר או עיתון הצהריים, ומבטו מרקד בין הידיעות השונות עד שעינו צדה ידיעה פלונית. ומשמצא מה שמצא קורא הוא אל חבריו: קומו ונעלה ציון - אל בית המשפט העליון".

את התשובה לבג"ץ סיימו עורכי דינו של גנות באמירה: "החיפזון גם הוליך לתקלה חמורה, שכן בגין העתירה נמנעה הוועדה המייעצת מלפעול, וכולנו נאלצנו להשמיע את דברינו בפני בית המשפט הנכבד ובטרם עת". עורכי הדין אף מבקשים לחייב את עמותת אומ"ץ בהוצאות משפט כבדות על התנהלותה זו.