מצרים: הנאשם בריגול לישראל מכחיש וטוען שעוּנה

משפטו של האזרח המצרי שנאשם בריגול לטובת ישראל נפתח היום (שבת) בקהיר. בפתח המשפט הכחיש הנאשם, מוחמד עיסאם רנימי אל-עטאר (30), את המיוחס לו, וטען כי ההודאה בדבר הריגול חולצה ממנו בכוח על ידי שירותי הביון המצרים.

אל-עטאר עומד לדין לבדו, למרות שכתבי אישום בפרשת הריגול הוגשו נגד שלושה ישראלים בנוסף אליו: דניאל לוי, כמאל קוסבה וטונקאי בובאי. התובע המצרי הכללי לענייני ביטחון, הישאם בדאווי, סיפר כי על פי החשדות שלושת הישראלים גייסו את אל-עטאר, וסייעו לו לרגל אחרי יעדים מצריים בטורקיה ובקנדה. עוד עולה מכתב האישום, כי אל-עטאר עסק באיסוף פרטים עבור ישראל, בדבר ערבים שמתגוררים בטורקיה ובקנדה, תמורת שכר הולם. באישום נטען כי שלושת הנאשמים שפעלו עמו הם שהעבירו לו הוראות פעולה. כמו כן הוא מואשם באונס של ילד.

בשנת 2001 הוא עזב את מצרים, לאחר שבמשפט אחר שהתנהל נגדו בעוון הונאה, נגזר עליו עונש מאסר. הוא פנה לסוכנות הפליטים של האו"ם בטורקיה, ושם נטען כי פגש בישראלים שמוזכרים כנאשמים לצדו. הוא ביקש מהם כי יעקבו אחר מצרים שמתגוררים בטורקיה. העיתון "אל-מסרי אל-יום" דיווח כי "אל-עטאר מונה על ידי המוסד לחדור לתוך קהילות של מצרים מהעדה הנוצרית-קופטית בחו"ל ולהיטמע בהם וזאת כדי ללמוד את תנועותיהם ורעיונותיהם כדי להעביר את המידע לידי המודיעין הישראלי".

הנאשם אל-עטאר בבית המשפט בקהיר (צילום: רויטרס)

אל-עטאר, סטודנט מצרי, נעצר בעקבות החשדות בנמל התעופה של קהיר, בשעה שהגיע לביקור מולדת משפחתי. נגד שלושת החשודים הישראלים הוצאו צווי מעצר. כיוון שהם שוהים בטורקיה ובקנדה הם לא נעצרו.  

באישום נכתב עוד, כי הוא התבקש להגר לקנדה, ומשם שלח עדכונים על מצרים נוצרים שמתגוררים בסביבתו, ובתמורה קיבל 65 אלף דולר.

לאחר שהופיע היום בבית המשפט, קבע השופט כי השימוע לאל-עטאר ייערך עד יום רביעי הבא. זאת כדי לאפשר לעורך דינו של אל-עטאר לבחון את חומר הראיות, שהציג התובע הכללי. ראיות אלה כוללות חומרים מצולמים ומסמכים. 

בשבוע שעבר הגישה מצרים בקשה לאינטרפול לעצור את שאר המעורבים בפרשה. גורמים ביטחוניים בכירים בירושלים הצהירו בעבר כי אינם מכירים את פרשת הריגול. דוברת במשרד החוץ, מירב רגב, הוסיפה כי בישראל נודע לראשונה על הפרשה מהתקשורת: "אין לנו שום מידע לגבי האישמומים הללו או לגבי האנשים המעורבים בפרשה", הבהירה.

ארגוני זכויות אדם טוענים כי המצרים נוהגים לענות נאשמים כדי לחלץ מהם הודאות, ולא בוחלים להשתמש גם בעהתעללות מינית לצורך העניין.