יו יו הוא היורה
"השיר שלנו" לא מתרחקים מהמציאות ומאשימים את צה"ל בכל הרעות החולות: ליאור אשכנזי, הרמטכ"ל ברקת, התברר כמתנקש שירה בתמרה וייס ובקארין קורן. מירב קריסטל לא התרשמה, אבל עוד לא אבדה תקוותה
עצרו את הדואר! החזירו את המטוסים לנמלי התעופה! השביתו את האוניברסיטאות ואת גני הילדים! אישיות בכירה נוספת נתפסה במעשה שלא יעשה. עוד רמטכ"ל כושל. זה היה צפוי. כל כך צפוי. איזה בכיר במדים או בחליפת שרד לא סורח בימים אלה? מהטרדות מיניות ושחיתויות ברשות המסים - הדרך לניסיון רצח כפול קלה מאוד. ואין מתאים מיותם "יויו" ברקת כדי לבצע את המלאכה.
נראה עם זאת, שייקח זמן עד שרמטכ"ל זה יודח מתפקידו ויושלך לצינוק, או לכיסא המנכ"ל של חברה מובילה במשק. רק חבל שהאדם היחיד שיכול להעיד על אופיו המושחת התעורר לא מזמן מתרדמת והוא אישה, שכשאלוהים חילק שפיות היא עמדה בצד ותלשה כנפיים למלאכיו.אבל בתגלית ובהשלכותיה עוד יסופר בפרקים הבאים. לפני כן יש לתהות על טיבו ומשמעויותיו של פרק 42 ששודר אתמול (ב') ובו נחשפה זהותו רמת הדרג של המתנקש. האם עמד בציפיות שיצר? ובכן, הפרק התהדר בצילומי חוץ נדירים ובמרדף רב משתתפים, שצולם בגבורה ועלה יפה. ולמרות כל אלה - היה זה פרק דל בעונה עלובה במיוחד.
תקציר הפרק: הלהקה משתתפת בהלוויה של הראל כולל ישות עטוית שחור מכף רגל ועד ראש – מלאך המוות כנראה, או נינט. אחרי הספד ושיר, מישהו מתחיל לרוץ בין השיחים. מתחיל מרדף. הרמטכ"ל לוכד את הבורח, שמתגלה כעתניאל אחי הראל. אבל עתניאל אינו המתנקש שירה בתמרה ובקארין בעונה הקודמת. בהתקף אמוק בדירתו של יותם, קארין מגלה כובע גרב ונזכרת בזהות היורה: כבוד הרמטכ"ל.
המשחק הגרוע של כמה מהשחקנים החמיר והחיפופים העלילתיים רק החריפו כשהוצאו מהבסיס לאוויר הצח. "אנחנו אנשים מאמינים", אמר עתניאל לנורה ספקטור אחרי שנתפס והצופה תהה: מי הם אותם "אנחנו" עליהם דיבר ולמה הם לא נכחו בהלוויה? ואיזה מן "מאמינים" הם אם את מצוות פרו ורבו הם לא טורחים לקיים כהלכה. כן, ההלוויה של אריאל היתה קודרת במיוחד. סביב קברו הטרי עמדו חבריו ללהקה, כאילו לא עזב אותה מעולם. אבל היכן רבצה באותה עת המשפחה הענפה שלו? ואיפה החברים מההתנחלות שפונתה? מה הבעיה לשכור עוד כמה ניצבים בוכיים? הרי מאות מעריצות של רן דנקר היו מגיעות להלוויה הזאת ברגל. וגם המרדף אחר עתניאל היה תמוה. מדוע ברח פתאום? האם זה מנהג אבל הנהוג מאחורי קווי הקו הירוק שאינו מוכר לנו היושבים בציון שלפני סיפוחי 67? האם הוחל איסור הלכתי על אח להיות נוכח בהלוויית אחיו ולא שמענו?
הרישולים האלה בקצוות, שבאים לידי ביטוי גם בדיאלוגים נבובים, מבשרים שמשהו רקוב בממלכת "השיר שלנו". אבל יש תקווה: פרק 42, בינוני ומשוחק רע ככל שיהיה, עשוי דווקא לחולל מפנה שיסחוף הצידה את העליבות הכללית ויפנה סופסוף דרך לעלילה בשרנית. מעניין יהיה לצפות בהשלכות של מעשי הנבלה של הרמטכ"ל. שלוש הסובלות העיקריות יהיו ודאי קארין, נינט ושי. ויהיו גם סובלי משנה: רני, תמרה וטל. יש סיכוי לשינוי, עכשיו כשהדמות השנואה ביותר בסדרה הולכת להיות זו של הרמטכ"ל ברקת. אולי מעט פחות שנואה מבתו, שי, סתומת המבט, שהמשפט "מאמי, יפה שילי" הוא תמצית קיומה עלי אדמות. אולי אביה ינסה להתנקש בה ויצליח. אולי אבא של תמרה ינסה להתנקש בה ויצליח. אולי אמא של קארין קורן תנסה להתנקש בה ותצליח. שמישהו יצליח. בבקשה.
.jpg)
הרמטכ"ל הרוצח ומשפחתו
מומלצים
