החיילת שניצלה מאונס: ראיתי את המוות בעיניים
היא נדקרה, איבדה דם רב, וכמעט נאנסה בדרך הביתה. חיילת בת 20 מפתח תקווה מגוללת ממיטתה בבית החולים את סיפורה: "הייתי בטוחה שהוא עומד לרצוח אותי. צרחתי. בשלב מסוים הוא הבחין שהידיים שלו מלאות בדם לאחר שגרר אותי על הכביש. הוא לקח את הארנק שלי וברח"
במדינה האלימה שישראל הפכה להיות, הסיפור הזה יכול לקרות לכל אחת ולכל אחד כמעט. חיילת בת 20 שחזרה מבילוי לפנות בוקר והלכה בפתח תקווה הותקפה בידי אלמוני, שדקר אותה וכמעט אנס אותה. אמש (שבת) סיפרה ממיטתה בבית החולים כיצד ניצלו חייה: "אני לא יודעת מאיפה קיבלתי את הכוחות האלה. למרות שדקר אותי לא התייאשתי וצרחתי, נאבקתי ובעטתי בו. פשוט ראיתי את המוות בעיניים. הייתי בטוחה שהוא עומד לרצוח אותי".
היא מתקשה לזוז וסובלת מכאבים עזים. סביב מיטתה בבית החולים נמצאים כל העת אמה ובני משפחתה: "הייתי בבילוי במועדון הצריף, לאחר מכן ידידים החזירו אותי וירדתי אצל חברה. הייתי אצלה רבע שעה ואז התכוונתי להגיע לביתי שנמצא בקרבת מקום. היה איזה קטע חשוך שבו חונות משאיות שחציתי אותו. כשהגעתי לכביש, פתאום שמעתי מישהו רץ מאחורי. העפתי מבט לאחור וראיתי אדם רץ לכיוון כשהוא מחזיק דבר מה ביד. הוא הגיע אלי ותפס אותי.
"התחלתי לצעוק 'אלוהים, אלוהים, אמא הצילו', הוא בתגובה אמר 'עכשיו את באה איתי'. התחלתי להיאבק בו, השתחררתי והתחלתי לברוח, אך הוא המשיך לרדוף אחרי ואז תפס אותי, הוציא סכין מתוך המעיל והתחיל לדקור אותי ברגליים. נפלתי על הכביש מדממת. לא איבדתי את העשתונות והתחלתי לבעוט בו. נתתי לו בעיטה בפנים וכל הזמן צרחתי שיצילו אותי. הצלחתי לאחר הנפילה להסתובב והוא המשיך לדקור אותי. אני המשכתי לבעוט בו".
גם כאשר שכבה מדממת על הכביש, ניסה התוקף להפשיל את מכנסיה, ואמר לה במבטא רוסי: "בואי איתי, בואי איתי", כשהוא ממשיך לדקור אותה. "בשלב מסוים הוא הבחין שהידיים שלו מלאות בדם לאחר שגרר אותי על הכביש. יכול להיות שהוא נלחץ כשהוא ראה את הדם. הוא לקח את הארנק שלי וברח".
המרדף והתקיפה נמשכו כשבע דקות, ובזמן הזה איש לא עבר ברחוב. "לאחר שהוא עזב אותי המשכתי בצעקות והתחלתי לרוץ כשאני מדממת על הכביש עד שהגעתי לצומת ואז ראיתי ניידת משטרה. סימנתי להם לעצור וכשהשוטר ירד התמוטטתי על הכביש. אחרי מספר דקות לא יכולתי יותר ואיבדתי את ההכרה".
"ידעתי שזה הסוף שלי"
לאורך 200 המטרים שבהם רצה ניכרים סימני דם ובמקום שבו נפלה נוצרה שלולית דם. צוות מד"א ירקון שהגיע למקום מצא אותה במצב קשה, טיפל בה והעביר אותה לבית החולים, שם נתפרו החתכים, הופסק הדימום. החיילת קיבלה מנות דם, התאוששה במהירות ומצבה השתפר. "מה שאני זוכרת הוא שאיבדתי את ההכרה על הכביש ובשעה 12 התעוררתי ומצאתי את עצמי על המיטה בבית החולים".
לאורך כל אותן דקות, שנראו כנצח, חשבה החיילת שזה יהיה סופה: "כשהוא הוציא את הסכין, ידעתי שזה הסוף שלי. זה היה מפחיד. הוא לא אמר כלום, רק דקר אותי. הייתי המומה. צעקתי. פשוט ראיתי את המוות בעיניים. הייתי בטוחה שהוא רוצח אותי".
הצעירה עדיין לא התאוששה מהפציעה אך רצתה מאוד לפגוש את השוטר שניגש אליה לראשונה בצומת. "אני רוצה לפגוש אותו כי הוא זה שהציל את החיים שלי. אם הוא לא היה, זה היה נגמר לא טוב. רק כשראיתי את השוטר ידעתי שאני בטוחה. אני רוצה להגיד לו תודה".
אמה של הצעירה סיפרה שמאז האירוע יש לבת סיוטים: "היא נרדמת ומתוך שינה צועקת 'הוא רוצה להרוג אותי, הוא רוצה להרוג אותי' ומתעוררת בבהלה". המקום החשוך שבו עברה בתה מועד לפורענות משום שמדובר בחניון של משאיות שאינו מגודר. תוקפים פוטנציאליים יכולים להסתתר שם ולחפש קורבנות. "אני רוצה רק שיתפסו את התוקף ושיעשו את הצדק".
