שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ה"שילוב" נכשל - הילד האוטיסט נשאר בבית
    דניאל עמית ניסה להשתלב בבית ספר רגיל למרות היותו אוטיסט, אך ללא הצלחה. אמו נאלצה לעזוב את עבודתה כיוון שאין מסגרת מתאימה עבורו, ועלויות הטיפול הגבוהות מאיימות להכריע אותה. משרד החינוך: האם פעלה על סמך שיקול דעתה, למרות שניסינו לסייע לה ולילד

    בביתו של דניאל עמית בן העשר, שאובחן כאוטיסט, אין רהיטים בסלון. במקומם הניחו מזרנים והחלל משמש כמגרש כדורגל. על הקירות ברחבי הבית תלויים ציורים שצייר דניאל ובמחשב הוא יוצר סרטי אנימציה ומלחין מנגינות, שכן כבעל שמיעה אבסולוטית, הוא מנגן מגיל שנתיים וחצי. אמו עמליה ומתאם השילוב שלו, משה דוד, מתרוצצים סביבו, מלמדים אותו אנגלית, חשבון, כישורי חיים ו"קודים חברתיים", כדי להתמודד עם הלקות הקשה ממנה הוא סובל.

     

    דניאל מודע למצב שלו "אני אוטיסט. אוטיסט זה ילד שאין לו קודים חברתיים", הוא מסביר בנהירות. "יש דרגות שונות לאוטיזם ואני בדרגה גבוהה, כלומר קרוב יותר לילד רגיל. אמא מלמדת אותי קודים חברתיים בסיסיים ומורכבים יותר. קוד זה כמו סיסמא, למשל קוד בסיסי שאמא לימדה אותי הוא להסתכל בעיניים של האדם שאני מדבר איתו".

     

    צילום: אורלי דיין עריכה: ענת אפרתי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עד לפני כחודש למד דניאל כחלק מ"חוק השילוב" בכיתה רגילה בבית ספר לחינוך רגיל "גבעולים" ברמת גן. לטענת אמו, בשל כישוריו הגבוהים, טעה בית הספר והתייחס אליו כאל ילד רגיל. המורה ומנהלת בית הספר לא הבינו את קשייו ולא היו מוכנות לאפשר לו את ההקלות הרלוונטיות. כתוצאה מכך התערב מערך הפיקוח של משרד החינוך בנעשה, ואילץ את המחנכת לתת לדניאל את ההקלות הנדרשות. האם טוענת, כי בשל כך התנכלה המחנכת לשילובו במערכת הלימודית הרגילה.

     

    כתוצאה מכך חלה הידרדרות בהישגיו הלימודיים של דניאל בשנה האחרונה והוא סבל מדיכאון ומהיעדר רצון ללכת לבית הספר. כעת במקום לוח וגיר, מנהלים עמליה והמשלב משה דוד מערכת שעות לימוד יומית אלטרנטיבית, שכוללת תרגול כישורי חיים, התארגנות ולמידה, סידור מיטה, ארוחת בוקר, שיעור חשבון, אנגלית, שיחות עומק ומשחק. את החברים מבית הספר הוא פוגש בשעות אחרי הצהריים.

     

    "דניאל ילד מטעה, ולכן השילוב שלו קשה פי כמה משילוב של ילד בתפקוד נמוך. קודם כל צריך לשכנע את המערכת שיש קושי", הסבירה אמו. לדבריה, בגלל חוסר ההבנה של מחנכת כיתתו, היא נאלצה לנתק אותו מחבריו ומבית הספר. "דווקא ילד כזה הוא ילד אידיאלי לשילוב. הוא מוכשר ויכול להצליח בחיים בגדול ולתרום לחברה. אבל בגלל אוזלת ידה של המערכת, הילד הזה, במקום לעלות למעלה עלול לרדת למטה. לבסוף הוא יגיע לחינוך המיוחד שלא מתאים לו. לצערי, הוא לא הילד היחיד שחייו נהרסים כתוצאה מכך שמשרד החינוך לא נותן משאבים אמיתיים לשילוב".

     

    כ-2,500 ילדים משולבים במערכת החינוך

    בבתי הספר בארץ משולבים כיום בכיתות רגילות 2,525 תלמידים עם לקויות למידה, מעוכבי התפתחות, מעוכבי שפה. חלקם בעלי מנת משכל גבולית, פיגור קל, הפרעות התנהגות, לקויי ראיה, לקויי שמיעה וביניהם 1,283 ילדים עם שיתוק מוחין, 202 עם פיגור בינוני, 146 עם הפרעות נפשיות.

     

    חוק השילוב שאישרה הכנסת לפני כחמש שנים מחייב לאפשר לתלמיד שלמד בבית ספר לחינוך מיוחד ללמוד בבית ספר רגיל אם הוא מעוניין בכך, כשהוא זכאי לתוספות של שעות הוראה ולימוד וכן שירותים מיוחדים שיאפשרו לו לעשות כן. כתוצאה מכך יכולים כיום גם ילדים הסובלים מליקויים קלים יחסית הלומדים בחינוך המיוחד, להשתלב בבתי ספר רגילים, לאחר בדיקה של ועדה מיוחדת. אך המדינה שהחליטה על חוק השילוב לא מצליחה ליישם אותו הלכה למעשה.

     

    בין המשולבים גם 894 ילדים אוטיסטים. מתוכם באה הבעייתיות לידי ביטוי דווקא בקרב הילדים בעלי התפקוד הגבוה. לדברי עמליה, "טיפול נכון יוכל לאפשר לילדים אלה להסתדר בחברה, לעבוד ולתפקד. טיפול לא מתאים יוביל אותם להידרדרות ולחיים על חשבון המדינה, למשך כל חייהם".

     

    משה דוד, מתאם השילוב של דניאל ומי שיושב איתו בבית הספר כמשלב צמוד, הוסיף: "דניאל זקוק לעזרה מתמדת. למשל, כשילדים אחרים מרעישים בכיתה תפקידי הוא להתערב ולהגיד לו 'דניאל, תרעיש גם, תעשה מה שכולם עושים'. התפקיד שלי הוא לתווך ולוודא שהוא הבין את הנחיות המורה, והוא מסוגל לבצע ולא להגיע לתסכול שמונע ממנו שיתוף פעולה. התיווך הוא חיוני. בלעדיו דניאל מנודה מחברת הילדים".

     

    דוד הוסיף כי למרות קסמו האישי, ילדים לא מתעניינים בתחומי העניין של דניאל, וקשה לו להתעניין בתחומי העניין שלהם. לשם כך פועלים המשלבים שעוזרים לו ללמוד את הכישורים החברתיים בבית הספר, ומסייעים לו להבין מהי ההתנהגות הנורמטיבית בסיטואציות השונות בכיתה ובחצר. אצל דניאל יש בעיה - ההישגים הגבוהים שלו גורמים בטעות לחשוב שאין צורך בהקלות. אבל הוא צריך, ועובדה שהיו לו כבר מספר פעמים התפרצויות זעם בכיתה".

     

    עלות טיפול חודשית באוטיסט: 10,000 שקל

    כתוצאה מהמצב הנתון בו הוצא דניאל מבית הספר ונמצא כעת בבית, עזבה עמליה, אם חד הורית, את עבודתה והתמסרה לטיפול בו. היא ניסתה להשתלב במספר עבודות במשרה מלאה, אולם את כולן נאלצה לעזוב בשל השעות הרבות שבהן נדרשה לטפל בבנה. לפני כשנתיים הגיעה לקריסה כלכלית כתוצאה מהעלויות הגבוהות שדרש הטיפול, עד שבחודשים האחרונים היא נאלצה לפנות את ביתה ולהסתובב ברחוב ובין חברים. תוך הישענות על תרומות, חיים השניים בדירה זמנית לחודשיים בלבד, שלאחריהם ייוותרו שוב ללא קורת גג.

     

    "אני כל כך חוששת ממה שיקרה בעוד חודשיים", אומרת עמליה. "עברנו בין חברים, אבל זה לא פשוט לגור אצל אנשים עם הלקות שלו. אנחנו לא נוכל לחזור ולעשות את זה שוב. אני לא יודעת עוד כמה זמן אחזיק מעמד".

     

    הפורומים באינטרנט הפכו לכותל  עבור הורים רבים לילדים אוטיסטים. "יש הרבה מאד הורים שנמצאים במצבי וקיבלתי מסרים מלאי ייאוש מהורים שחשים שאין תקווה, שהם נלחמים ללא סוף בהכרה בילדים. חלק מההורים הזדהו לחלוטין עם הרצון שלי למות ולקחת את הילד איתי. אם חשבתי שאני מגזימה ואני היחידה, אז אני לא", כתבה עמליה באחד הפורומים.

     

    דניאל פונה מדי פעם לאמו, ושואל "אמא, מה צריך לעשות כדי שאחזור ללמוד בבית הספר ולשחק עם החברים שלי"? והיא עונה: "דניאל, מצידי היית חוזר כבר אתמול, ואני הייתי חוזרת לעבודה וחוגגת לך יומולדת כמו שרצית. אבל לא אוכל להשאיר אותך במקום שלא מטפל בך כמו שצריך".

     

    דניאל לא לבד. עלות הטיפול בילד אוטיסט להורה נעה בין 10,000 ל-15 אלף שקל בחודש. בסכום זה נכללים מתאמי השילוב, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, טיפול באומנות, הפעלה גופנית ועוד. "ילד כזה לא יכול להיות לבד, בניגוד לילד רגיל", הסבירה עמליה. "הוא עלול לפתוח דלת לזרים, הוא לא יודע מה זה אסור. הוא עלול להוות סכנה לעצמו כשהוא לבד. אבל דווקא ילד כזה, שיש לו פוטנציאל להתגבר על קשייו ולהצליח, לא יכול ללמוד בחינוך הרגיל, בגלל אוזלת ידה של המערכת. חסרים ידע והבנה בתוך המערכת וגם ההדרכה של משרד החינוך מעטה מדי או מאוחרת מדי ולא מצליחה להסביר לצוות את הקשיים ולגייס אותו לשיתוף פעולה עם ההורים והמשלבים".

     

    מדובר מחוז תל אביב במשרד החינוך נמסר בתגובה: "הצוות הטיפולי שסובב את הילד מכיר את קשייו ועוזר בכל דרך אפשרית. התלמיד מקבל את מקסימום הסיוע האפשרי ממשרד החינוך. לצערנו, לאם טענות שונות בצורת הטיפול בבנה שדורשת להיות נוכחת פיזית בשיעורים כדי להדריך אישית את הצוותים החינוכיים. המפקחת על בית הספר הודיעה לאם כי אפשרות זו אינה מעשית. במקום זאת, היא מעמידה לרשותה את טובי המדריכים החינוכיים בתחום. החלטתה של האם להשאיר את הילד בבית רק תגרום לו נזקים נוספים ולא תקדם אותו".

     

    האימייל של עמליה עמית: amalyam@bezeqint.net

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ה"שילוב" נכשל - הילד האוטיסט נשאר בבית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים