שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר ישראלי בדק: מה עולה בגורלם של הפגים?
    מחקר ישראלי בדק מה קרה ללמעלה מ-13 אלף פגים אחרי ששוחררו מבית החולים ומהם סיכויי ההישרדות שלהם, שקשורים בהשכלת האם, מוצאה וגילה
    לידת פג ותקופת השהייה בפגייה מלווים בחרדות של ההורים. החששות לא מתפוגגים כשההורים שבים הביתה עם התינוק החדש, אבל מעט מחקרים נעשו בנושא הסכנות לתינוקות המשוחררים מהפגייה.

     

    מחקר ישראלי חדש יכול להפיג במעט את חרדות ההורים לפגים. המחקר מצא כי 97.2 אחוז מקרב תינוקות במשקל לידה נמוך (פחות מקילו וחצי) ששוחררו מהפגיות שורדים את השנה הראשונה לחייהם. המחקר אף מגדיר קבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר לתמותה.

     

    המחקר, שנערך על ידי ד"ר אמיר קוגלמן, מבית החולים בני-ציון ופרופסור בריאן רייכמן ממכון גרטנר, התבסס על מסד נתונים ארצי שנאסף מכל הפגיות בארץ. במחקר נכללו 13,400 פגים שנולדו בין השנים 1995 עד 2003. נמצא כי 21 אחוזים מהפגים נפטרו במהלך השהייה בפגייה ורק 2.8 אחוזים נפטרו לאחר השחרור ועד גיל שנה.

     

    שיעור תמותת הפגים לאחר שחרורם עמד על 7.5 מקרי מוות לאלף פגים. לשם השוואה, שיעור תמותת התינוקות בישראל (כולל פגים) עמד בשנת 2004 על 4.7 מקרי מוות לאלף לידות.

     

    "המסר המעודד שעולה מהמחקר הוא שהורה שהגיע לסוף התקופה בפגייה יכול להיות אופטימי ורוב הסיכויים הם שהתינוקות יישרדו", אומר ד"ר קוגלמן. "בתינוקות קטנים מושקעת המון אנרגיה בזמן השהייה בפגייה. השקעה רפואית והשקעה נפשית של ההורים. אך אין כמעט מידע מה קורה עם אותם תינוקות לאחר שהם משתחררים הביתה. חשוב לדעת מה מידת הסיכון עבורם". הוא ציין כי גם בעולם נאסף מידע מועט הנוגע לשרידתם של פגים לאחר השחרור מהפגייה.

     

    החוקרים מצאו כי תמותת הפגים קשורה לתחלואה בקרב התינוקות או למומים מולדים מחד ולמאפיינים הקשורים להשכלת האם ולמוצאה, מאידך.

     

    נמצא כי פגים הסובלים ממומים מולדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה פי 3.4 מפג "רגיל". פגים הסובלים מפירכוסים היו בסיכון גבוה פי 3, מי שסבלו ממחלת ריאות כרונית (BPD) היו בסיכון הגבוה פי 2.4 למוות ופגים שנדבקו בחיידק הגורם לנמק במעי ונפוץ בפגיות (חיידק NEC) היו בסיכון גבוה פי 2.2 למוות.

     

    ככל שהשכלת האם נמוכה יותר - הסיכוי לשרוד נמוך יותר

    עוד מצאו החוקרים שפגים שנולדו לאמהות לא יהודיות, או לאמהות בנות פחות מעשרים, או לאמהות בעלות פחות מתשע שנות לימוד נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה. נמצא כי פג שנולד לאם יהודייה שלה פחות מ-9 שנות לימוד נמצא בסיכון גבוה פי 4 למות, מאשר פג לאם יהודייה משכילה.

     

    ישנם פערים גדולים בין המגזר היהודי למגזר הלא יהודי: פגים ליולדות לא יהודיות בנות פחות מעשרים היו בסיכון גבוה פי 6.4 בהשוואה ליהודיות משכילות. פגים לאמהות לא יהודיות בנות 20 עד 34 היו בסיכון גבוה פי 4.7 למות. אצל לא יהודיות בנות 34 לא נמצא קשר מובהק.

     

    עם זאת, גורמים כמו משקל הפג לאחר הלידה או שבוע ההריון שבו נולד לא היו קשורים לשיעור תמותה. כך גם הטיפול התרופתי בפירכוסים או הטיפול בקשיי
    הנשימה. גם הם לא נמצאו קשורים לשיעורי התמותה.

     

    לדברי ד"ר קוגלמן "חשוב לתת יותר תמיכה לאוכלוסיות האלו, לשפר את המעקב אחרי הנשים ולהגדיל את הנגישות שלהן לשירותי בריאות. אולי, אם נשקיע באןכלוסיות שבסיכון ניתן יהיה להקטין את שיעורי התמותה".

     

    המחקר הוצג בכנס החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"ק) והוא יפורסם בקרוב בירחון הרפואי Pediatrics.

     


    פרסום ראשון: 04.03.07, 23:10
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחקר ישראלי בדק: מה עולה בגורלם של הפגים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים