שתף קטע נבחר

למה חשוב להתאים אתרים לכל הגולשים?

איך הגענו למצב בו אתרים רבים מותאמים רק עבור דפדפן קנייני ומערכת הפעלה מסחרית של חברה אחת, מהם יתרונות התאימות ולמה המדינה לא פועלת לשינוי

רבים מהאתרים הרשמיים של המדינה ושירותים מקוונים נוספים אינם מותאמים לכל הדפדפנים אלא רק ל-Internet Explorer של מיקרוסופט. אתרים אלה גם אינם עומדים בתקני האינטרנט שהגדיר איגוד ה-W3C העולמי ולא נגישים עבור בעלי מוגבלויות.

 

למה צריך להתאים אתרים לתקנים?

משתמש שמעוניין לבקר באתר שאינו מותאם לדפדפנים שונים חייב להצטייד בדפדפן קנייני ובמערכת הפעלה מסחרית והוא אינו חופשי לבחור בחלופה המתאימה לו ו/או לכיסו יותר.

 

מספרים על יהודי שהיה ניצול יחיד מספינה שטבעה, את היהודי מצאו כשהוא חי לבדו על אי בודד,

על האי הוא בנה שני בתי כנסת.

 

שאלו אותו המחלצים: "אתה כאן לבד, למה בנית שני בתי כנסת?". הצביע היהודי על אחד מבתי הכנסת וענה בעצבנות: "לשם אני לא הולך".

 

יתרונות נוספים של התאימות

התאמת אתרים אינה צריכה להעשות רק בשם "חופש הבחירה". אתרים העומדים בתקנים מתקדמים (כמו XML ו-XHTML) פותחים בפני המשתמש גם אפשרויות נוספות ונרחבות לשימוש באינטרנט ממכשירים ניידים, תוכנות ואמצעים שונים בהם הגלישה באינטרנט מתבצעת באמצעות תוכנות גלישה שונות. ולכן המשמעות היא שאתרים שאינם עומדים בתקנים מתקדמים ואחידים מאיטים בעצם את קצב ההתקדמות הטכנולוגית ואת קצב אימוץ הטכנולוגיות החדשות.

 

באתר "הכללים" נכתב בצורה יפה על חשיבות תקני האינטרנט:

 

"תקנים אלה נועדו לאפשר לכל שני מחשבים בעולם לתקשר ביניהם, ללא תלות בתוכנה שרצה על כל אחד מהמחשבים, לסוג המחשב או לגודל המסך.

 

"המשתמש יוכל לגשת לאתר אינטרנט שכתוב תוך שימוש נכון בתקנים באמצעות מגוון רחב של כלים: המחשב האישי, מחשב כף היד, הטלפון הסלולרי ואפילו מחשב מיוחד המיועד לכבדי ראייה. כך ניתן להבטיח חופש מלא בגישה לאתר גם עבור חסרי יכולת כלכלית, בעלי מוגבלויות ומי שמשתמשים בתוכנות גישה מיוחדות ודפדפנים שאינם נפוצים או גולשים המחוברים באלחוט.

 

"שימוש בתקנים מאפשר עיבוד חכם של הנתונים המוצגים באתר: הקראת טקסטים, הגדלתם או סידורם מחדש עבור כבדי-ראיה, ניתוחם על ידי מנועי חיפוש בצורה הטובה ביותר, הצגתם בצורה חסכונית במחשבי כף יד וסלולריים,

הצגת טקסט בלבד ללא תמונות עבור חיבורים איטיים ועוד. כל זה מתאפשר, בין השאר, על ידי סימון הטקסט בתוויות HTML שמגדירות את תפקידו - כותרת, טקסט חשוב, מודגש, הערה, ציטוט, חלקי קוד, טקסט אלטרנטיבי לתמונה וכו'".

 

איך הגענו למצב הזה?

במשך תקופה מסוימת (סוף שנות ה-90 תחילת ה-2000) לאחר שחברת מיקרוסופט הצליחה להביס את מתחרותיה ולהשתלט על שוק הדפדפנים באמת לא היתה אלטרנטיבה ראויה ל-IE. מאות מיליוני דולרים הושקעו בפיתוחו וקידומו של הדפדפן מבית מיקרוסופט בעזרתם פתח הדפדפן פער טכנולוגי משמעותי ממתחריו.

 

IE גם תמך בעברית בצורה טובה יותר ממתחריו וכך נוצר מצב בו כ-99% מהגולשים בישראל השתמשו בו. הנתון הזה, גם אם יש החולקים עליו, נצרב בתודעתם של המפתחים הישראלים שבמשך תקופה ארוכה "שברו שיניים" בניסיון ליצור אתרים שיותאמו לדפדפנים השונים. חברות פיתוח אתרים רבות מיהרו לאמץ אותו כתירוץ להקמת אתרים מותאמי אקספלורר בלבד מטעמי חיסכון בשעות פיתוח.

 

ללקוחות הוסבר כי התאמת האתר לדפדפנים אחרים תגרור "ויתורים כואבים" על פיצ'רים מסויימים האפשריים רק באקספלורר, וחברות מסויימות אף דרשו תשלום נוסף עבור התאמה לדפדפנים אחרים.

 

כתוצאה מכך, במשך תקופה ארוכה הוקמו בארץ אתרים שיועדו לאקספלורר בלבד ולא נבדקו כלל עם דפדפנים אחרים. הגולשים שהשתמשו בדפדנים האחרים התייאשו מחוסר ההתאמה ועברו להשתמש ב-IE או שעבדו איתו במקביל לדפדפן האחר המועדף עליהם.

 

החברות המסחריות לא אשמות

התקן העולמי של W3C לטכנולוגיות האינטרנט השונות גובש ועוצב בשנים אלה, אך מפתחים מעטים בארץ שמעו עליו ועוד פחות מזה התייחסו אליו. "התקן" המחייב היחיד היה "שזה יראה טוב באקספלורר". דורות של מפתחי אתרים הכירו רק דפדפן אחד ולא התייחסו כלל לתקנים.

 

אותם מפתחים הפכו ברבות הימים למנהלים, מורים, מדריכים ומרצים המעמידים דורות נוספים של מפתחים המתעלמים מתקנים והתאמה לדפדפנים "כי זה לא משתלם להשקיע באחוז אחד של משוגעים שלא גולשים באקספלורר". בתחתית דפי בית רבית נוסף כסת"ח: "האתר מותאם לצפיה בדפדפן אינטרנט אקספלורר (גירסה כלשהי), על מערכת הפעלה Windows (שנה כלשהי), ברזולוציה (מספר כלשהו)".

 

אין לתלות את האשמה במצב בחברות המסחריות. הן מונעות על גלגלי הרווחיות והשקעה של שעות פיתוח יקרות עבור אחוז אחד זניח אינה משתלמת עבורן.

 

הבעיה היא באתרים הציבוריים

הבעיה היא במוסדות הממשלה, החינוך והאקדמיה שבחרו "להיסחף בזרם" במקום להוביל את

השינוי.

 

כמי שלמד את מקצוע בניית האתרים בשנים 1999-2002 בשתי מכללות שונות המוכרות והנתמכות על ידי המדינה, אני יכול להעיד כי: בכיתות המחשבים לא ניתן היה למצוא דפדפנים אחרים מלבד אינטרנט אקספלורר, לא הושקעה דקת לימוד אחת בנושא התאמת אתר לדפדפנים שונים, עמידה בתקנים ובוודאי לא בנגישות, ולאף אחד מהמרצים שלימדו אותנו לא היה שמץ של מושג בנושאים האלה.

 

התוצאה: מאות בוגרי מכללות ואוניברסיטאות המסיימים מדי שנה מסלולי הכשרה בתחומי האינטרנט והמולטימדיה שהנושאים של תקנים, נגישות ותאימות זרים להם לחלוטין. איך ייראו האתרים שהם בונים? האם אפשר להאשים אותם? הם שילמו ממיטב כספם ובמיטב שנותיהם עבור השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית שאינה גבוהה ואינה מקצועית מספיק. 

 

בכתבה הבאה: איך ניתן להתאים אתרים לכלל הגולשים ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב

 

צחי הררי הוא יועץ, מרצה ומפתח אתרים תקניים ונגישים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נגישות. לא רק עבור בעלי מוגבלויות
מומלצים