מחדל המקלטים המוזנחים בבנייני המגורים

סוריה מצוידת בטילים וברקטות המכסות את כל שטח ישראל, וגם חיזבאללה משלים ציוד בקצב מדאיג. אך בעורף הישראלי עסקים כרגיל. הנתונים העגומים על המקלטים הציבוריים, שהתפרסמו בתחקיר ynet, מתחברים להזנחה במקלטים בבנייני המגורים, שהפכו מזמן למחסנים ואינם ראויים לשהייה ממושכת. 

על רקע הסערה הציבורית שהתעוררה סביב דו"ח מבקר המדינה אודות הטיפול הלקוי בעורף במלחמת לבנון השנייה, מתריעים גורמים במרכז השלטון במקומי ובאגודה לתרבות הדיור מפני ההזנחה המתמשכת של המקלטים הפרטיים ביישובי הארץ, שמסתמנת כאחת הבעיות החמורות בהיערכות למלחמה נוספת בעתיד.  

יוסי קרני, מהנדס ראשי של אזור המרכז באגודה לתרבות הדיור אמר: "כמעט כל המבנים שנבנו בישראל עד שנות השבעים אינם עומדים בתקנים למקלטים". לדבריו, "רובם הוזנחו במשך שנים רבות ועדי הבתים לא משקיעים מספיק במוכנותם לכל תרחיש. זה צריך להיות פרויקט לאומי" אומר קרני וקובע מפורשות כי "אזור מרכז הארץ פשוט לא מוכן למלחמה הבאה".

לדברי קרני, 90% מוועדי הבתים אינם מסוגלים לגייס את הסכום הממוצע הדרוש לשיפוץ בסיסי של המקלטים. מדובר בכ-10,000 - 15,000 שקלים, שהיא העלות הדרושה לאיטום נגד הדף, רסיסים וגז. "בהשקעה לא גדולה ניתן להכשיר את המקלטים, אבל אנשים לא מוכנים להשקיע את הכסף", אומר קרני. לדבריו, כל נציגי הבניינים הרשומים באגודה לתרבות הדיור זכאים לביקור מהנדס שיבחן את המקלט ויציע תוכנית שיקום.

שרון עזריאל, מחזיק תיק הביטחון במרכז השלטון המקומי, סבור כי התושבים אינם יכולים להתנער מאחריות: "יש הרבה מאוד תושבים בריונים שמשתלטים על המקלטים ועושים בהם כבשלהם. התושבים לא יכולים לבוא לרשות המקומית ולומר לה: 'המקלט שלי נהפך למחסן - תדאגי לזה'. כמו שהתושב דואג לחנייה שלו ולחדר המדרגות שלו, כך הוא גם אחראי למקלט. אסור לתושבים לטמון את ראשם בחול".

"המקלטים הפכו למחסני ג'אנק". מקלט בת"א (צילום: ניב קלדרון)

האנשים מדחיקים את הצורך במקלט

יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, עדי אלדר, אומר ל-ynet כי "יש לערוך מבצע ארצי לשיקום המקלטים הפרטיים בישראל - כל עיר בתחומה. אסור לנו להמתין למלחמה הבאה". לדבריו, רוב הציבור מקל ראש בהכנת המקלטים לשעת חירום. "עם השנים המקלטים הפרטיים הפכו להיות מחסני ג'אנק".

אלדר, שהוא גם ראש העיר כרמיאל שנפגעה במלחמת לבנון, מנסה להסביר את הגישה שבה נוקטים רבים מבעלי הבתים: "אנשים לא אוהבים להתעסק בהכנת מקלט לשעת חירום. יש כאן אפקט פסיכולוגי ואנשים נוטים להדחיק את זה. אבל אנחנו חיים במדינה שבה כל יום יכולה לפרוץ מלחמה".

ומי אחראי להזנחה המתמשכת במצב המקלטים בבתי המגורים? במשרד השיכון מטילים את האחריות לנושא על הרשויות המקומיות וגם במשרד הפנים טוענים שהאחראים הם הדיירים עצמם והרשויות. יונה יצחק, הממונה על שירותי החירום במשרד הפנים, אומר ל-ynet כי "המקלטים הפרטיים הם באחריות הדיירים ומי שצריך לפקח עליהם על פי חוק זו הרשות המקומית. מי שמנחה איך מטפלים במקלט זה פיקוד העורף. משרד הפנים מכין את מסגרת התקציב לאחזקת המקלטים הציבוריים, בשיתוף פיקוד העורף. כל התקציב בא מהרשות המקומית".

פנינו לפיקוד העורף לשאול אותם אודות מוכנות המקלטים וחדרי הביטחון במרכז הארץ, על רקע ההזנחה הקשה. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "תחומי הסמכות והאחריות בנושא המקלטים מוגדרים בחוק ההתגוננות האזרחית משנת 1951. פיקוד העורף מהווה רשות מוסמכת שתפקידה לקבוע את המדיניות, הסטנדרטים, הקריטריונים והמפרטים של המקלטים השונים. ביחס למקלטים המשותפים נקבעו בשעתו תקנות על ידי שר הביטחון בנוגע למפרט המחייב, המתייחסות הן למפרטים הטכניים והן לציוד שמותר להחזיק במקלט המשותף. המפרט הופץ לרשויות המקומיות ומופיע לכל דורש באתר פיקוד העורף". 

עוד אומרים בפיקוד העורף כי "שימוש לא נאות במקלט לרבות הכנסת ציוד הפוגעת בייעודו המקורי, מהווה עבירה פלילית על פי חוק שבצידה קנס ואף מאסר (סעיף 24 לחוק). אחריות האכיפה מוטלת על הרשות המקומית לה ניתנו סמכויות לחייב פינוי חפצים מיותרים בזמן שיגרה ולהטיל קנסות במידת הצורך".