הפרלמנט הבריטי החליט: רפורמה בבית הלורדים

הפרלמנט הבריטי החליט אמש (ד') לערוך רפורמה קיצונית שמטרתה להביא לכך שבית הלורדים יורכב מנציגים נבחרים, ולא רק מבני אצולה המתמנים אליו מתוקף מעמדם וקרבתם למפלגות השונות.

יושב ראש בית הנבחרים, ג'ק סטרו, הכריז כי ועדה של מחוקקים תנסח חוקים חדשים שיתירו לערוך שינויים בבית הלורדים. מדובר באחת הרפורמות החוקתיות המשמעותיות בהיסטוריה של הדמוקרטיה המלוכנית בבריטניה.

עם זאת, החלטת המחוקקים אמש אינה מחייבת. הצעות החוק בנושא לא צפויות לעלות לדיון בבית הנבחרים עד חודש אוקטובר, וכדי שיאושרו עליהן לזכות לאישור הן בבית הנבחרים והן בגוף הנידון - בית הלורדים עצמו.  

חברי בית הנבחרים קיבלו את ההצעה לרפורמה מקיפה בבית הלורדים ברוב של 337 תומכים מול 224 מתנגדים. מנהיג הליברלים-הדמוקרטים שבאופוזיציה, מנזיס קמפבל, אמר כי בית הנבחרים "עשה צעד אדיר לקראת רפורמה בבית העליון, שתתאים אותו לדמוקרטיה מודרנית".

מתנגדי הרפורמה טענו כי השיטה הנוכחית - לפיה החברים מחולקים כמעט שווה בשווה בין מפלגת הלייבור שבשלטון, מפלגות האופוזיציה וחברים ללא שיוך פוליטי - מאפשרת דיון פוליטי אמיתי, במקום ניסיונות מצד המפלגות השונות לצבור נקודות פוליטיות.

המחוקקים תמכו גם בבחינת האפשרות להשאיר 20 אחוז מהבית העליון של הפרלמנט בידי הלורדים הממונים ולמלא רק 80 אחוז מהמושבים בנבחרי ציבור. בהצעה זו תמך רוב קטן יותר. ראש הממשלה, טוני בלייר, ומי שסומן כיורשו, שר האוצר גורדון בראון, הצביעו בעד חלוקה של 50-50 בין הנבחרים לממונים, ולא השתתפו בשאר ההצבעות.

תהליך מינוי בני האצולה לבית הלורדים היה לאחרונה תחת ביקורת ציבורית, בעקבות החשדות כי מפלגתו של בלייר ומפלגת השמרנים, מינו תורמים ללורדים ובכך איפשרו למעשה מכירת תארי אצולה. מכירת תארי אצולה אסורה בבריטניה על-פי חוק.

בית הלורדים, שהוקם לפני כ-700 שנה, אינו מחוקק חוקים, אך בסמכותו לערוך שינויים בחוקים באישור בית הנבחרים, ולעכב לזמן מוגבל הליכי חקיקה. שלא כמו בדמוקרטיות אחרות, כהונתם של הממונים לבית העליון של הפרלמנט בבריטניה אינה מוגבלת בזמן ומדובר למעשה במינוי לחיים. לפי ההצעות שיידונו, הנבחרים ימונו לכהונות של חמש שנים.

סטרו הציע לצמצם בכמאתיים את מספר המושבים בבית הלורדים, ל-540. בעבר, רק גברים בני 21 ומעלה, בעלי תואר אצולה - אם שעבר בירושה ואם שהוענק על-ידי המלך - יכלו לכהן בבית העליון של הפרלמנט הבריטי. ב-1958 שונה החוק, ומאז מאפשר למנות לגוף היוקרתי גם נשים.