שתף קטע נבחר

הכפר של דורון וערן

חמוש במצלמה, ליווה רותם אברוצקי את מסעו של אחיו, האלוף במילואים דורון אלמוג, להקמת כפר שיקומי לילדים בעלי פיגור שכלי. אלא שאז, כשהכפר הוקם, זכה בנו של האלוף אלמוג, ערן, להנות ממנו זמן קצר בלבד. הוא נפטר לפני חודש ממחלה קשה. זהו תיעוד בלעדי של המסע הקשה בחייו של האלוף אלמוג

כמו שבילדותי הייתי מדמיין שיום אחד יופיע לפתע אחי ערן, שנהרג במלחמת יום הכיפורים, כך בבגרותי דמיינתי שיום אחד ערן, בנו המפגר והאוטיסט של אחי דורון יביט בי - ואולי אפילו יוציא מפיו אות או מילה.

 

אבל לא זה קרה ולא זה קרה. ה"ערנים" שלנו התעקשו להיות רחוקים ובלתי מושגים. אחד במסדר הנופלים והשני לא היה אף פעם באף מסדר. ילד שלא מביט בעיניים, ילד שלא מוציא מילה מהפה, ילד גדול עם חיתול. ילד ששתיקתו היא זעקתו. זעקה אדירה שהבקיע את שריון הפלדה המצ'ואיסטי של אחי דורון והפכה אותו מלוחם אמיץ עם סכין בין השיניים, מה שמכונה היום "גבר גבר", לבן אדם, או אם תרצו לדורון אלמוג שכולם מכירים היום. גבר שלא חש שהאגו או הגבריות שלו נפגעת בשל העובדה שבמקום לשאת נשק בהצלב, הוא נושא תיק עם חיתולים למבוגרים.

 

תהליך השינוי שעבר על דורון לא קרה בבת אחת. אבל איפשהו לפני ארבע שנים אפשר היה להבחין שאחי הגנרל, זה שתמיד חשבנו שפעם יהיה רמטכ"ל, השתנה לחלוטין. במציאות של היום יום הוא היה אומנם איש צבא מקצועי ומוכשר, אך הניצוץ בעיניים, זה שהיה מופיע בשיחות על כיבושים וקרבות - כבה. בפועל, הוא לכאורה התמודד על תפקיד סגן הרמטכ"ל, אבל הלכה למעשה כל עולמו היה נתון במחשבות על בבניית מקום כמעט דמיוני, שבו יוכלו לחיות בכבוד מוגבלים מעל גיל עשרים ואחת. אנשים שהמדינה שלנו לא סופרת בימים רגילים.


טקס קריאת הכפר השיקומי על שם ערן ז"ל (צילום: חיים הורנשטיין)

 

אחרי שיצא מארון הבושה וההדחקה שבו מסתתרים הורים רבים לילדים מפגרים, הוא החל במסע מרתוני כדי לגייס את ההון הדרוש לבניית המקום הדמיוני, שהפך בינתיים לכפר השיקומי "עלה נגב". בשנים האלה, התקרבתי אליו יותר מאי פעם, עד כי נדמה לי גילית מחדש את אחי. חמוש במצלמת וידאו דיגיטלית ליוויתי אותו במסע הארוך. עשינו סרטים שהציגו את הפרויקט הייחודי והבשורה הגדולה שבצדו. החלשים ביותר בחברה, אמרנו, הם העדות למוסריות שלנו כחברה.

 

המסר נקלט! עשרות מיליוני הדולרים שהיו דרושים לבניית הכפר גויסו תוך שנים בודדות. כשנפתח השלב הראשון של "עלה נגב" וערן עבר לגור בכפר, ידענו כולנו רגעים עילאיים של אושר. ערן התרוצץ בשמחה במרחבי הכפר והחיוך הענק על פניו היה בעבורנו הכרת תודה.

 

אבל אז תקפה אותו מחלת ה"קסטלמן" וטרפה אותו תוך חודשים בודדים. מחלה שלקחה אותו מאתנו ומשהו מאתנו יחד איתו. לאחר מותו של ערן, החליטה הנהלת הכפר לקרוא לו על שמו - "נחלת ערן" - כפר שיקומי עלה נגב. בעקבות האירוע הזה, שבתי אל החומרים הרבים שצילמתי במהלך הזמן, כדי להזכיר לכולנו איך ערן שינה לכולנו, אבל בעיקר לדורון, את החיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דורון וערן. חיוך ענק בכפר
אברוצקי. תיעוד מיוחד
צילום: שאול גולן
מומלצים