לא רחוק מהעץ

בלתי אפשרי לא להשוות בין שון לג'ון לנון. הדמיון בין השניים חזק כל-כך, עד שבמהלך ההופעה של הבן אמש (שבת) בהאנגר נדמה שהאב המנוח גם נמצא ממש כאן, בתל-אביב.

לנון עושה לחיים (צילום: ירון ברנר)

אפשר לסכם ולומר: לנון פשוט מקסים. הילד הממושקף עם בגדי הרטרו הוא מיסטר קול אמיתי כשהוא זורם באלגנטיות על הבמה, מטייל לתומו בין הצלילים השקטים שבשיריו ומראה לכולם שהוא כל-כך אוהב את זה. נכון, לא תמיד המוזיקה שלו היא מעניינת. לפרקים, יש להודות, היא מעט משעממת, אבל למרות זאת - הקסם הראשוני לא מתפוגג. רוב השירים בהופעה הם מתוך אלבומו האחרון, “Friendly Fire”, שיצא לאור באוקטובר 2006, שמונה שנים לאחר צאת אלבומו הראשון, "Into The Sun". גם אם לעיתים נדמה כאילו נכתבו בעצלות, הם בכל זאת מחממים את הלב.

לנון הוא גם פטפטן לא קטן, ובין שיר לשיר הוא מקפיד לשזור סיפורים קטנים. עוד סיפר שאמר למפיקי ההופעה שבטח אף אחד לא מכיר אותו בישראל, וגם ביקש סיגריה מהעומדים בשורה הראשונה (וקיבל). לבסוף אף הרים את כוס השתייה שלו באוויר, קרא "לחיים" וברך ב"שבת שלום".

ברגע אחד, כשעל הבמה השתררה דממה בין שיר לשיר, נשמעה צעקה גדולה מהקהל: "יסטרדיי!!". לנון ג'וניור זרם עם הבדיחה והתחיל לבצע לרגע את השיר כשהוא מחקה בהקצנה את דוד פול. "אבא שלי אפילו לא כתב את זה", צחק, "הוא שנא את השיר את זה". 

לנון על הבמה. להקה מצוינת (צילום: ירון ברנר)