לה פן: "אני לא נגד זרים. אני בעד צרפת"

לא מוותר. בפעם החמישית, ז'אן מארי לה פן רוצה להיות נשיא צרפת. איש הימין הקיצוני, מנהיג מפלגת "החזית הלאומית", הצליח לאסוף את 500 החתימות שיאפשרו לו להתמודד על התפקיד באופן רשמי - כך הודיעה מזכ"ל מפלגתו.

בגיל 78, הוא יכול היה להיות אביהם של חלק מהמתמודדים האחרים. הוא נבחר לאסיפה הלאומית הצרפתית ב-1956, וכעת, אחרי 51 שנות קריירה פוליטית רצופה במחלוקות, הוא טוען שלא השתנה כלל. 

לא השתנה. לה פן (צילום: רויטרס)

הלהט שלו אינו כשהיה, אבל העמדות נותרו בעינן, ואולי אפילו התחדדו על רקע השינויים הגדולים שידעה החברה הצרפתית מאז שהוא בפוליטיקה. הוא עדיין טוען שההגירה היא אם כל בעיותיה של צרפת, אך בה בעת מתעקש שאינו שונא זרים ואינו גזען. "אני פרו צרפתי", הוא אומר בראיון לסוכנות הידיעות איי.פי.

"אני סבור שההגירה המאסיבית ממדינות העולם השלישי הביאה 10 מיליון זרים לצרפת ב-30 השנים האחרונות - וזו לא הבעיה היחידה והעיקרית עימה מתמודדת צרפת", הוא אומר. "זה קשור לשורה של בעיות חברתיות חמורות - דיור, חינוך, בריאות הציבור, בעיות רווחה ואבטלה וגירעון בתקציב".

הוא מקווה שיצליח למשוך בבחירות מצביעים רבים בני גילו, אבל מנסה לשדר רעננות דינמית. "אני מרגיש מצויין", הוא אומר, אך במהלך הראיון הוא מתקשה לעיתים לשמוע את השאלות ונשמע משוחח עם עוזריו ומבקש מהם לתת לו לישון עד מאוחר למחרת היום.

אם המוסלמים בצרפת - שכיום מונים כ-5 מיליון - ימנו יום אחד 25 מיליון, "אז נאלץ להוריד את הראש כשנלך ברחוב", הוא אומר, ומשתמש בשפה שכבר הביאה להרשעתו בגין הסתה לגזענות. "זה המצב בהרבה ערים כבר עכשיו, לא?", הוא ממשיך, "בגלל שפעילי אלימים בני מהגרים מאיימים על האנשים הטובים".

"רק עכשיו אנחנו רואים את הבעיה הזו כאן - וגם בבריטניה ובמקומות אחרים. זו תחילתה של תופעה שאם לא נעצור אותה, היא תטביע את היבשת כולה".

הצרפתים התגייסו 

ב-2002 הוא רשם את ההישג הגדול ביותר שלו. הוא הדהים את המומחים והפרשנים כשניצל את הפילוג בקולות השמאל הצרפתי והצליח להעפיל לסיבוב השני בבחירות מול הנשיא שיראק. ציבור הבוחרים הצרפתי התחלחל והתגייס. היריבויות הוותיקות והעמוקות בין הימין והשמאל המתון הונחו בצד ורוב מוחץ של הצרפתים הצביעו "שיראק" כדי להבטיח שלה פן יראה את ארמון האליזה רק מבחוץ.

מרגיש מצויין (צילום: רויטרס)

גם הפעם הוא טוען שישנה מזימה שמבקשת להכשילו. במשך תקופה ארוכה הוא טען שהמועמדים האחרים מונעים מראשי ערים וסנאטורים לצרף את חתימתם לעצומת 500 התומכים שהוא חייב להגיש לוועדת הבחירות כדי להתמודד. גבות הורמו בצרפת כשמועמד הימין ניקולא סרקוזי אף קרא לראשי ערים לתמוך בו בגלוי וללא חשש - והבהיר כי הוא עושה זאת רק כדי להסיר כל טענה של הטיה או אפליה מצידו.

את מסע הבחירות שלו מנהלת עבורו בתו, מארין. הפעם, בחריגה בוטה מהקו הרגיל של "החזית הלאומית", ניסתה המפלגה לפנות אפילו לציבור המהגרים בחיפוש אחר קולות. על כרזות של המפלגה הופיעה, לראשונה, אישה צעירה שחורה, שקראה להצביע עבורו - "כי כל שאר המפלגות הן אותו הדבר".

אבל הוא לא זנח את המוטו שלו, שדוגל בהתנגדות עזה להגירה, ושואף להוציא את צרפת מתחום מדינות אמנת שנגן - שמאפשר תנועה חופשית ללא פיקוח גבולות באירופה - עמדה שמנוגדת לגמרי מהעמדה הרשמית הצרפתית - אחת ממייסדות האיחוד האירופי.

גם עם היהודים יש לו חשבון פתוח. עד היום זוכרים לו איך כינה את תאי הגזים "פרט אחד ממכלול במלחמת העולם השניה" - אמירה שהביאה להרשעתו בהסתה וגזענות. ביוני השנה, חודש אחרי הבחירות, הוא צפוי לחזור לבית המשפט כדי להגן על ראיון שהעניק ב-2005 בו אמר בין השאר שהכיבוש הגרמני של צרפת "לא היה לגמרי בלתי הומני".

איש אינו רוצה להתנבא, אבל על פי הסקרים סיכוייו של לה פן להעפיל הפעם לסיבוב השני קלושים. ב-2002 הוא הציג סיכוי לשינוי חברתי, על רקע ההתמודדות בין שיראק למועמד השמאל ליונל ז'וספן, והדאגה הצרפתית לביטחון אישי שהייתה אז על סדר היום ושיחקה לטובתו. כיום, נושא ההגירה נותר מרכזי על סדר יום הבחירות, אבל לצידו מככבים גם ענייני כלכלה, חברה ונושאים אירופיים - ולעמדותיו בנושאים הללו אין תמיכה רבה.

ועדיין, למרות ההערכות שהוא אינו המתמודד השלישי - תואר שאיבד למועמד המרכז פרנסואה ביירו - עדיין המומחים לא ממהרים לזלזל בלה פן. "הוא מתעורר לקראת סוף מסע הבחירות, כשהוא בולט יותר בתקשורת", אמר פרדריק קוטי, ראש מכון המחקר איפופ. "קשה לחזות את ההצבעה עבורו".