שבעה חטאים מתוקים - וכשרים לפסח

"אם אין לחם - שיאכלו עוגות‭."‬ אלמלא יוחסה האמירה המלכותית הזאת למארי אנטואנט האומללה והרסה לה את יחסי הציבור לדורות, אפשר היה לכנס אותה בספר המצוות לפסח של האם היהודייה. עיקר ההתמודדות עם מאכלי החג אינה מתמקדת במישורי הגפילטע-פיש, החריימה, הצלי והירקות המבושלים. היא ניטשת בשדות המוקשים של המתוקים – עוגות ועוגיות נטולי חמץ. הלחם מוחלף לשבוע במצות קשיחות ופרירות. על מגוון המאפים המלוחים, כמו פשטידות, אפשר לדלג לזמן מה או לערוך להם הסבה לא כואבת בשינויים מזעריים. אבל בעוגות ובעוגיות של פסח צריך להתגבר על היעדר אחד המצרכים הבסיסיים החשובים ביותר באפייה – הקמח. זוהי גם הסיבה שבמחלקה הזאת הושקעו מאז ומתמיד מיטב הדמיון והיצירתיות, שתרמו לידע מצטבר העובר מאם לבת. ולמי שנאחז באמירה "אם אין קמח אין תורה" צפוי עימות חזיתי עם עקרת הבית העברייה לדורותיה, שתלמד אותו פרק באפייה.

לא תמצאו כמעט עדה או משפחה שאינה מתהדרת במתכוני עוגות פסח משלה. הרצון לגוון את הרפרטואר ולהפתיע במקומות הכי לא צפויים מתחדש כל שנה. אוסף המתוקים שתמצאו כאן נועד בדיוק להשביע את הצורך הזה. התחשבנו במקפידים, באופים מתחילים וגם בקצרי הזמן. כמעט כל העוגות והעוגיות אינן דורשות כלים ומכשירים מיוחדים. ברובן די בקערה, כלי ערבוב ותבניות (אפשר כמובן גם חד-פעמיות‭.(‬ חלקן דורשות גם הקצפה מתונה של קצפת או חלבונים – שבשבילה יש להצטייד במקצף, רצוי חשמלי (שהיום ניתן לרכוש בכמה עשרות שקלים‭.(‬ הן כל-כך קלות להכנה וכל-כך טעימות עד כי אין לנו ספק שתמשיכו ליהנות מהן גם אחרי הפסח.

מהנים גם אחרי החג. צלחת מתוקים כשרים לפסח        (צילום: בילי ואבירם)