בוחטות של בוכטה - כופתאות מופלאות

לאחר תבוסתה במלחמת העולם הראשונה, נקרעו מהונגריה כשני שלישים משטחה על ידי המעצמות המנצחות. כמו סבתא שמבשלת דייסה ומחלקת אותה בין נכדיה באותו סיפור ילדים ישן, כך היתלו המנצחות ב-1918 - כאילו להעניש - באימפריה השסועה וחילקו מאדמותיהם של המדיארים לשכניהם.

היה הייתה ארץ קטנה אך יפהפייה, עשירה ומאושרת, מספרים ההונגרים לילדיהם. מוגנת הייתה בשרשרת של הרים, בלבה אדמה פורייה עמוסת כל טוב, שמעיינות מפכים בה ונהרות שופעי דגה חורצים את פניה. את גבעותיה מלאו יערות עבות ובין עציהם קיפצו חיות פרא לרוב. זבת חלב ודבש הייתה הארץ, וכולם חמדו את אוצרותיה. תושביה, שהיו שוחרי שלום, נאלצו לצאת לקרב על ביתם שוב ושוב ולהניס את הפולשים, שביקשו לעצמם משהו ממנה.

אבל אז פרצה מלחמת עולם, וגם תושבי הארץ היפה גויסו למערכה הקשה. שנים הם נאבקו, אך הסוף היה מר. הקרבות שכחו, והצדדים הנצים התכנסו לשיחות של שלום. כבר בפתיחת הוועידה הכריזו המנצחים כי ברצונם להתפייס אולם בסופו של דבר כיוון שידם הייתה על העליונה, נטלו נציגיהם מספריים, גזרו את הארץ היפה לחמישה חלקים ומסרו אותם לבנות בריתם, שכניה.

עוד באותו לילה נפתחו קברי הלוחמים הגיבורים שנפלו במלחמות על הגנתה של הארץ במהלך 1000 שנותיה, עלו לשמיים אל ריבונו של עולם והתחננו בפניו:

- "את חיינו נתנו למען האדמה הזו. מעולם לא ביקשנו דבר מאיש. עשה צדק כדי שנוכל לשוב ולנוח על משכבנו בשלום", אמרו לו.

השיב להם האלוהים:

- "לצערי, אינני יכול להתערב במעשיהם של בני האדם. סומך אני עליהם ואת שגיאותיהם נוהג אני לאפשר להם לתקן בעצמם. אולם בגלל סבלכם הכבד, אעניק לכם מתנה: באדמת ארצכם היפה תצמח החיטה הטובה ביותר ועל עציה יבשילו הפירות הכי עסיסיים ומגפניה ייעשה היין המשובח בתבל. בשר החיות, שיתרוצצו בארצכם, יהיה הטעים בעולם והדגים הגדולים ביותר יישחו בנהרותיכם. השמש תאיר לכם פנים ובלבה של ארצכם אתן לכם את העיר היפה ביותר".

הוסיף האל לקינוח:

- "וכדי שלמרות הכל חיוך יישאר על שפתותיכם, במטבחכם יוכנו המעדנים הטעימים ביותר בעולם".

נרגעו הלוחמים הגיבורים ושבו לנוח על משכבם בשלום.

למרות שנקרעו באחת ממולדתם ומצאו את עצמם מעבר לגבול, המשיכו התושבים ההונגרים לבשל את שאהבו. גאים במורשתם הקולינרית, שמרו גם כמיעוט באדיקות על המסורת, אך כפי שקרה כבר בעבר – 150 שנות כיבוש טורקי, ימים ארוכים תחת שלטון אוסטרו-הונגרי – שאבו השראה מן המטבח של השכנה ממול ואימצו אל כרסם דברים טובים מן השכנים.

אחד האזורים שהיו חלק מהונגריה כבר במאה ה-11 – עליו נוסדה שנים אחר כך סלובקיה – היה הפלווידק (Felvidék), אזור הספר העליון, ערש הסטרפצ'קה והבוכטה – מיד המתכון. בעת הכיבוש העות'מאני, אף הועתקה בירת ממלכת ההונגרים לבריטסלבה, הקרויה בהונגרית פוז'וני. עד היום יותר מ-10% מאזרחי סלובקיה, הגובלת בהונגריה מצפון, הם מדיארים – המיעוט הגדול במדינה.

הסטרפצ'קה (Sztrapacska), מאכל סלובקי במקורו, המורכב מנטיפי בצק בגבינת עזים, היה עד מהרה למנה היומית גם בחלקיה הצפון-מזרחיים של הונגריה, בין המרק לבין המנה העיקרית. כיום כבר מוצאים ממנו בבודפשט כאילו היה שם מאז ומתמיד. את בצקניות תפוחי האדמה הלבנבנות נוהגים לתבל בגבינת עזים כחושה, בשמנת חמוצה לרוב ובפיסות קטנטנות של בייקון מומס. אולם, יש המערבבים את הבצקניות גם עם כרוב מאודה או חמוץ או עם בצל מטוגן ואפילו עם ריבה.

את הבוכטה (Bukta) - מין כופתאות ענק מאודות - בולסים לקינוח. סבתא אילקל'ה, שהגיעה למושב בארץ עם סבא ינו מאחד הכפרים הקטנים שעל גבול סלובקיה-הונגריה, דולני פיאל שמו בסלובקית או דולני פל בהונגרית, נהגה להגיש את כדורי בצק השמרים השמנמנים בארוחת הצהריים חבוקים באבקת קקאו מתוקה או באגוזים טחונים עם סוכר. בתוכם הסתירה בוחטה של ריבה. סבא, שסיים בדרך כלל את ארוחת אמצע היום שלו עוד בטרם הורה השעון 12, הציץ תמיד מעבר למפתן דלת המטבח הקטן לוודא שסבתא העמיסה די בוכטות על הצלחת, שהנכדים, שהגיעו לחופשה בכפר, לא ישובו הביתה – חלילה - רעבים.

בוכטה (Bukta)

המרכיבים (ל-4 מנות):

4 כוסות קמח

4 כפות סוכר

קורט מלח

1 ביצה

100 גרם חמאה

1 חבילה שמרים מגורענים

ריבת משמשים

1. לשים את כל חומרי הבצק עם כוס וחצי מים. מניחים בצד ומתפיחים.
2. בוצעים את גוש הבצק לארבעה כדורים ומוסיפים להתפיח.
3. מחלקים כל כדור בצק לשניים וצרים שמונה כדורים. מרדדים כל אחד מהם לעובי כ-2 ס"מ ושמים במרכזו ריבה. סוגרים לכדור ומתפיחים שוב.
4. מושחים סיר גדול בשמן ומניחים את כדורי הבצק התפוחים בסיר זה לצד זה. יוצקים מים פושרים עד כדי כיסוי ומבשלים תחת מכסה ועל אש קטנה עד שהמים מתאדים וגושי הבצק נצבעים זהב.
5. מפזרים מעל קקאו וסוכר או אגוזים וסוכר ומגישים.
   

סטרפצ'קה (Sztrapacska)

המרכיבים (ל-6 מנות):

300 גרם קמח

1 ק"ג תפוחי אדמה

250 גבינת עזים

100 גרם בייקון

1 גביע שמנת חמוצה

מלח

1. מגררים את תפוחי האדמה. מוסיפים את הקמח ליצירת בצק רך. ממליחים.
2. בעזרת כפית או סכין קורעים חתיכות קטנטנות דמויות בצקניות או נטיפי בצק לתוך סיר מי מלח רתוחים ומבשלים עד שהן צפות.
3. קוצצים את הבייקון לקוביות קטנות וממיסים אותן בסיר.
4. מסננים את הבצקניות ושוטפים אותן קלות. משליכים אותן לסיר השומן ומערבבים היטב.
5. מגישים עם גבינת העזים והשמנת החמוצה מעל.
   

• הארה: יש המוסיפים לבצק גם ביצה או מעט מן התוספת שבה מעטרים את הבצקניות: גבינה, כרוב או בצל.
  

עופר ורדי הוא עיתונאי ואיש של אוכל, בעיקר מתוצרת הונגרית, שלא יודע לסגור את הפה. אפשר ליצור איתו קשר כאן.